רבות חשבתי על
תורות ודרכים שונות שקיימות בעולמנו הארצי ואשר מטרתן לפקוח את עינינו
ולהעמיק את
תודעתנו הרוחנית. אינני מתיימר להכיר את כולן אך מן המעט שלמדתי והכרתי
הבנתי
שיש רק אמת אחת מוחלטת ושכל הדרכים והתורות משקפות, כל אחת בדרכה, חלק יחסי בלבד
של אותה אמת ושכל תורה ודרך כשלעצמה הופכת ל"אני מאמין" של ההולך בה לעיתים עד
כדי אמונה עיוורת.
למדתי שקיים
הבדל משמעותי בין הליכה בדרך שבחרתי ללכת בה באופן מודע לבין הליכה בדרך שבה אני
בעצם מוצא את עצמי מובל בה על ידי מישהו אחר והולך בה רק מפני שאחרים הולכים בה.
בני אדם נולדים
לתוך תרבויות קיימות שמקנות להם הרגלי חשיבה, נורמות התנהגות ואמונות שונות.
הם גדלים
ומתפתחים על פי כללי החינוך והערכים הקיימים במקום הולדתם ומחייתם, קולטים
וסופגים את מה שמוקרן להם מסביבתם וחושבים לתומם שזהו כל העולם כולו ואין ולא
יכולה להיות אמת אחרת זולת "האמת" שלהם. באופן כזה נוצרת "אמונה עיוורת" שמקבעת
את הלך המחשבה של האדם ואיננה מותירה מקום פתוח בלבו לאהבה עצמית וממנה לקיום
הכלל האנושי הבסיסי "ואהבת לרעך כמוך".
גרוע מכך,
כשאדם נתקל בדעה חדשה וזרה לו או בנורמות התנהגות שונות מאלה שהורגל בהן הוא
בד"כ נתקף פחד סמוי מפני משהו חדש ולא מוכר שמאיים על כל מה שהוא האמין ומאמין
כהיות "האמת" של עולמו. הפחד הסמוי הזה מערער את בטחונו, גורם לו הרגיש מאוים
ועל כן הוא דבק דבקות פנאטית באמונתו. להגנתו כביכול הוא אף נעשה לעיתים תוקפן
מילולית ופיזית כלפי זולתו וכלפי כל מה שלכאורה משקף את היפוכו. יותר דם נשפך
בהיסטוריה האנושית כתוצאה מפנאטיות יותר מאשר כל הסיבות האחרות גם יחד.
ההימצאות באמת
והמודעות האינסטינקטיבית לאמת מקנים בטחון ושלוות נפש שמאפשרים לאדם לאהוב את
עצמו, לאהוב את חוויית הרגע העכשווי ולקבל באהבה את זולתו גם אם אינו בהכרח הולך
באותה הדרך. באמת יש אהבה, באהבה יש חמלה והבנה, בהבנה יש סבלנות וסובלנות.
באמת יש אור
ובאור אנחנו רואים את דרכנו ולא חוששים.
אמונה איננה
בהכרח אמת ולא כל שכן "אמונה עיוורת" אשר כשמה כן היא- עיוורת מבלי יכולת
לראות וגרוע מזה מבלי הצורך לראות. כל "אמונה עיוורת" היא חסרת אמת
ועל כן גם חסרת אהבה וחסרת סבלנות וסובלנות. "מאמיניה" מנסים להשליטה ולשמרה אך
את האמת אין צורך להשליט - אמת פשוט מתקיימת ומקיימת את עצמה.
בהיסטוריה
האנושית היה מי שהורה באמירה "דע את עצמך" את הדרך האמיתית להתפתחות רוחנית
ואחדות עם הבריאה. "דע את עצמך" היא הדרך האחת והיחידה אל האמת , אל האור
והאהבה, מבלי להיות כבולים לדפוסי חשיבה, להתניות חברתיות ולאמונות שונות
וסותרות.
הבורא מצוי בכל
ואין דבר שלא מצויה בו הבריאה ועל כן "דע את עצמך" היא הדרך אל האמת.
לרוב בני האדם
"דע את עצמך" איננה דרך קלה ופשוטה אך ככל שהולכים ומתקדמים בה היא הופכת נעימה
יותר וקלה יותר. ככל שמעמיקים בה אל תוך העצמי מוצאים יותר אהבה וקבלה ו"אהבת
לרעך כמוך". ככל שנמשכת הדרך לאמת יש בה יותר אור ויותר חברות וחברים שרואים את
דרך כמונו והולכים בה עמנו.
לכאורה אין קשר
גלוי לעין בין "דע את עצמך" לבין רייקי אך מצאתי שרייקי היא מהות קוסמית, אנרגית
חיים בעלת תודעה עצמית אשר החיבור וה"התכוונות" אליה מעצימה אותנו, מעמיקה, מזרזת
את התהליך ומאירה את דרך "דע את עצמך".
"דע את עצמך"
בשילוב עם רייקי הוא מקור לעוצמה אישית , לביטחון , אהבה, קבלה עצמית
וחופש כן, החופש לאהוב...החופש להיות.
אור ואהבה,
אלי נבון.
