רייקי - לצמוח מתוך האור הפנימי שלנו
/
משה בש
כיצד אפשר להטות אפיק שלילי בנחל
החיים,
לטובת התפתחות אישית שלנו.
במאמר זה נדבר על "קנאה חיובית"
דווקא.
האם
יש דבר כזה??
ביום
שבת ישבתי וניהלתי שיחה עם ביתי בת ה - 8.
השיחה הייתה
ביוזמתה, ונסובה אודות
משהו שמאוד
מציק לה לדבריה.
ישבנו, והיא
פתחה את דבריה: "אבא אני מרגישה קצת
עצובה"
"מדוע
ביתי?" ,
שאלתי וליטפתי את ראשה, בעוד דמעה קטנה בצבצה ואיימה
לצאת מזווית
עינה.
וביתי המשיכה
ואמרה בקול חלוש יותר,"אני עצובה משום שאני
בזמן
האחרון,לא מצליחה להוציא ציונים גבוהים בכיתה".
ניסיתי לנחם
אותה ואמרתי
לה, "אולי
עלייך לנסות להשקיע קצת יותר
בשיעורי בית, להקשיב
למורה בשיעור, ואז
אין לי ספק
שאת תחזרי
לרמה אליה את
רוצה להגיע"
(למרות שלדעתי ציוניה
מרשימים, אבל
מדוע שאתערב ברצונותיה הטובים?).
"כן, אבא,
אבל רבתי עם החברה
הכי טובה
שלי, ובכלל, כל הבנות בכיתה עכשיו מרגיזות אותי ואין לי חשק ללכת
לביה"ס!".
אהה ,
הרהרתי, המצב לא פשוט.חשבתי וחשבתי, איך להביא את הבעיה
לפרופורציה
הנכונה.
"את מקנאה
בחברתך הטובה בגלל הציונים הגבוהים יותר שלה?"
שאלתי.
"כן !"
היא ענתה
(כנות, התחלה טובה חשבתי לעצמי!)
"את חושבת
שלקנא זה
דבר טוב?"
שאלתי.
"לא
!" ענתה
בפסקנות.
הסתכלתי עליה
ואמרתי לה שאני רוצה
לספר לה
סיפור.
הסיפור מתחיל
במורה למתמטיקה, שהגיע יום אחד לכיתה וראה את
תלמידיו
צועקים,מתנצחים ומעליבים זה את זה על מנת להראות מי חכם יותר.
המורה
אסף את
התלמידים המתנצחים ביניהם ואמר להם שהוא יוכל לקבוע מי חכם יותר בתנאי שיענו
על שאלה
פשוטה שהוא יציב בפניהם, והוא- המורה ידרג את הציון לפי התשובה החכמה ביותר
מ-0 עד 100.
התלמידים הסכימו פה אחד.
המורה ניגש
ללוח,לקח גיר וצייר קו באורך
1.5 מ'. הוא
שאל את התלמידים , כיצד ניתן לקצר את הקו בכל דרך שהיא. התלמידים באו
ללוח והציעו
הצעות שונות ומגוונות: מחיקת הקו מימין,משמאל,אחד הציע לקפל...
יפה!
אמר המורה עד
עכשיו עניתם על חצי השאלה, יש לכל אחד מכם- 50 אחוז בינתיים.
ומהו
החצי השני של
השאלה שאלו כולם בתמיהה.
אז ביקש
המורה לקצר את הקו מבלי לגעת בו
!!.
התלמידים
נדהמו,חשבו,היה זה אתגר לא קל,הם התקשו למצוא פתרון.
המורה נגש
אל הלוח
וצייר מעל הקו עוד קו ארוך יותר מהקו שאורכו 1.5 מ'
ואז הושיב
המורה את
התלמידים
במקומם והוסיף לומר:
כדי
ל"הקטין" מישהו,אינך צריך לפגוע,או להעליב
אותו, פשוט
עליך להגדיל את עצמך....
עכשיו שאלתי
אותה, האם את חושבת שלקנא
זו תכונה
טובה? "אני
לא יודעת" ענתה בהיסוס.
"לקנא זה
דבר טוב אם באמת מצליחים
להפנות את מה
שאת מרגישה לכיוון נכון".
עניתי והמשכתי, חכמינו כתבו- "קנאת סופרים
תרבה חוכמה"
(בבא בתרא כא\א).
"אם עקב
הקנאה, את תלמדי יותר,תתפתחי יותר, תשפרי
את עצמך, הרי
שתצליחי לעלות מעלה ולא על חשבון הזולת אלא בזכות עצמך".
כאן
הפסקתי את
השיחה ,חיבקתי אותה, שתקתי מעט והרהרתי,
בכל תכונה שלילית ניתן למצוא
את הצד החיובי שבה. ואם ניתן לנתב את הערוץ הזה לטובה, הרי
שהרווח הוא לאין שיעור.
פחד, יכול לשתק את האדם ויכול גם לגרום לו להתעלות מעל
עצמו ולעשות דברים שלולא זאת לא היה עושה
אותם.
מצבים בחיים שנראים לנו אולי כרגע כמשהו שמוריד
אותנו למטה, יכולים למעשה להביא אותנו למקומות והתפתחות אישית
שלא הייתה אפשרית לולא זאת.אבל דרוש רצון אמיתי שלנו
להתגבר ול"שדרג" את עצמנו ולא לתת לעצמנו לשקוע יותר
מידי.
אדם שעובר צער בחייו, יכול לשקוע ולהפוך לאדם מריר או
להתפתח ולהיות אדם מודע לצערם של אנשים
ולעזור לאחרים ואולי להקדיש חלק מחייו לחברה חלשה.
אדם שעבר מחלה
קשה בחייו יכול להשאיר על עצמו את הכאב ולסחוב אותו לכל מקום, לכעוס על
כל העולם, שכנראה אינם אשמים כלל !!או להתפתח, להיות מודע יותר
לאנשים חולים ולעזור בצורות שונות אם בצורה פיזית ע"י
תמיכה פיזית,או בצורה רוחנית כגון להתפלל עליהם ולבקש
עליהם רחמים – איש איש ודרכו.
אדם שעבר פירוק מערכת יחסים, יכול להאשים את
בן זוגו לשעבר, שהוא זה שהיה אשם בדרדור המערכת ובפירוקה , או
להתפתח ולהגיע למסקנה ש- "אולי" הבעיה הייתה אצלו- עקב
קבלת בן הזוג והמערכת היחסים כמשהו מובן מאליו ולא כמערכת
שצריך להשקיע בה כל הזמן, או "אולי" כהבנה שהמערכת שבה הוא היה, הייתה מערכת
של סבל וחנק ולא של שיתוף הדדי פיזי ורגשי ואז מוטב היה להתנתק ,
או "אולי" ישנה סיבה אחרת שיש לתת את המודעות בה.
"עכשיו ביתי",
שאלתי עודני מחבק אותה ולאחר שהרהרתי.
"לאחר הסיפור שסיפרתי לך, מה דעתך? מה צריך לעשות?"
"אבא,
הבנתי היא ענתה!- צריך להשתפר!!."
"במה להשתפר?"
שאלתי "בהתנהגות !" היא ענתה.
"נכון" עניתי
לה, "קודם בהתנהגות אחר כך יהיה לך קל יותר ללמוד."
הדמעה שבצבצה
לצאת מזווית עינה, לא ירדה בסוף על לחייה, פשוט אספתי אותה לכפות ידיי
ועטפתי אותה עם ידי השניה עד שהתאדתה מעצמה.
"אבא!", שאלה
היא לפני שהלכה, "אז כמה קבלו הילדים בסוף
המבחן?"
50 עניתי לה, (הציון עדיין היה חשוב לה !),
אבל את יכולה לקבל 100 משום שכעת את יודעת את התשובה לפני השאלה.
עקרון
הרייקי "אכבד את הורי מורי וכל ייצור חי" שבא כאן לידי
ביטוי.
מבהיר למעשה, שהדרך להתפתחות
אישית חייבת להיות שלובה בשמירה על כבודם של אחרים, ולא ברמיסת
כבודם,ובעיקר כלפי אלה שאינם קרובים אליך קרבת בשר ודם.
אם אתה רוצה להשתפר בחייך ולהתפתח,
הדבר הראשון שיכול להוביל אותך, זו ההבנה שעליך להתפתח בזכות
עצמך, מבפנים ולא על חשבון הזולת. אם תנסה להתפתח על
חשבון הנמכת הזולת, כי אז אתה עלול לפגוש במישהו חזק ממך
ולא תוכל להתפתח- לא תצליח ל"כופף" אותו.
לפעמים כשאנו נמצאים
בחברה,גם "ירידה" קטנה על הזולת שנראית מינורית כביכול, יכולה
להנמיך מישהו לעומתך ולא תמיד צריך להיות משהו גדול.
לפעמים אף לא צריך להיות גורם חיצוני, אלא דיי
בהרגשת הזלזול הפנימי בתוכנו, הנובעת מקנאה הורסת, שאנו עלולים
לפתח כלפי אדם מסוים ולדרכו ששונה מאוד מאתנו, כאילו שאנו
גבוהים ממנו, די בכך להנמיך מישהו בהשוואה אלינו וגם זה
לא ראוי להיות.
ההתפתחות תמיד צריכה להיות מבפנים מתוכך, בזכות
עצמך, מתוך קבלת הזולת ואהבתו כפי שהוא וכפי דרכו ובמקביל שיפור
עצמך, בהתאם לדרכך, כפי שהתוו לך המדריכים הרוחניים שלך,
ואז התפתחותך לא תהיה מותנית במשהו חיצוני ומוגבל- בזולת,
אלא רק בך, בפנימיות שלך , ומאחר והפנימיות והאור שלך הם בלתי
מוגבלים, וצריך רק רצון והתמדה, תוכל להתפתח ללא גבול..
ואם יש משהו שיכול לעצור
את ההתפתחות שלך או להחזיר אותה אחורה, זו יכולה להיות בין היתר
הקנאה שתתבטא ברצון להתבלט ולהצליח על חשבון הנמכת הזולת
ופגיעה בו.
נצל את הקנאה לשיפור עצמך
בלבד.
"יש לך מספיק אור בתוכך על מנת שתהיה זוהר ככל
שתחפוץ – אין צורך שתנסה לכבות את אורו
של האחר לשם כך!
"
(מרץ 2005 )
בברכה,
משה בש,
מאסטר לרייקי ומורה רוחני.
-
רייקי מאת משה בש
אודות משה בש ורשימת מאמרים
חזרה לפרק
רייקי
לראש הדף
