רייקי קיימת מאז ומעולם. לבטח עוד לפני דור זה של האנושות לו אנו שייכים. זוהי
אמונתי, זוהי התובנה העמוקה שאותה רכשתי לא רק במהלך ניסיוני כמטפלת או הכשרתי ל
Reiki
Master Teacher,
אלא בעיקר לנוכח עבודה אדירה ומעמיקה של מודעות עצמית, של הכוונה אינטואיטיבית
המבעבעת אינסוף בתוכי, של החיבור העמוק שלי אל העצמי הגבוה ואל מדריכיי הקוסמיים
הנהדרים.
רייקי,
כאנרגיה קוסמית, ידועה רק בחלקה לכלל האנושות. אף כי רבים וטובים לומדים להכיר את
נפלאותיה, ועוד רבים אחרים חווים את הרפואה הקוסמית של מהותה, מהות האהבה, אינני
יכולה שלא למשול זאת לטיפה בים הסוער של חיינו החומריים, התובעניים.
בעת זו
הולכים ומתגלים במערב היבטים רוחניים מהותיים שהיו נהוגים ביפן בעת למידת והוראת
הרייקי על ידי אוסואי ותלמידיו. אלו הבודדים שעדיין חיים רואים לנגד עיניהם את הדרך
הזו כדרך חיים. לא הטיפול באחרים במגע יד או טיפול מרחוק כפי שאלו השתרשו במערב הם
אלו המשמעותיים, אלא למידה רוחנית מעמיקה, אינסופית, שחופרת בנבכי נשמתנו עד שאנו
מגיעים אל השלמות, אל האחדות עם עצמנו, עם מטופלינו ותלמידנו, ובעיקר עם האחד.
כאשר
אנו נאמנים לחמשת העקרונות של הרייקי – ולא משנה כעת איזו גרסה אימצנו לנו זו
שמוכרת למערב או זו שהונהגה ביפן על ידי אוסואי ותלמידיו, כשאנו דואגים יום ביומו
לטפל בעצמנו, בנפשנו, ברוחנו ובגופנו, רק אז, לטעמי, יכולים אנו לומר בוודאות כי
זוהי לנו דרך חיים, כי אנחנו לא רק עושים רייקי, אלא אנחנו רייקי, במלוא
עוצמתה, במלוא הדרתה.
זוהי לדעתי דרגת ה –
Mastership
הגבוהה ביותר.
בעולם
המערבי, בעיקר בימינו אנו, מקבלת רייקי, לצערי הרב, תדמית לא חיובית במיוחד, וזאת
בעיקר בשל הבלבול הרב הקיים הן בהקשר לתכנים הנלמדים ובתוכם הסמלים מהותם ומשמעותם
והן בהקשר לאמינותם של מקצת מהמורים – וכבודם של כל המורים במקומו מונח.
רובנו, כמאסטרים המלמדים את הרייקי כדרך חיים, אכן "עושים את דרכנו ומלאכתנו ביושר
ובנאמנות", כיאה לעיקרון השלישי של הרייקי, אך יחד עם זאת יש גם כמה כיוונים
צורמים, שחובה עלינו לשים עליהם את הדעת, שכן אם לא ניזהר ולא נדבוק ביושר הפנימי
והחיצוני של עשייתנו הרוחנית עם הרייקי, הרי שמהר מאוד ניפול בפח של יוהרה וחמדנות
לשמם.
אני
חושבת שאת הבלבול והמבוכה של כל מי שמבקש ללמוד רייקי שיש לחלק לשני היבטים
עיקריים, האחד הוא למעשה פועל יוצא של השני. אני מתכוונת בדבריי על הפאן הרוחני
שממנו נגזר באופן ישיר ועקיף גם הפאן החומרי.
ואני
דווקא מעדיפה להתחיל בפאן החומרי.
כפי
שהדברים באים לידי ביטוי במערב, המושגים "רייקי" ו"עושים רייקי" הולכים ונעשים
זולים ונלוזים עד כדי שרלטנות של ממש. זה בא לידי ביטוי בדמותם של כל אותם אנשים
הבאים ללמוד רייקי רק בגלל הפאן הכלכלי לכאורה שנראה ריווחי למדי. וגם אם בכל זאת
"נתפסו" בקסמיה של הרייקי ושל עבודת המודעות העצמית התובענית, הם עדיין מייחסים לכך
פאן מסחרי גרידא, בנימה של "לעשות כמה שיותר כסף ומהר". לצערי, רבים מאוד מהם אף
מורידים את ערך התמורה המתבקשת מאליה לכדי ערכים כספיים מגוחכים למדי, וכל זאת על
מנת לרכוש כמה שיותר את כיסם של האחרים. לרייקי שכזו, לטעמי, אין כל ערך בכלל!!!
וכמו שהם מציעים את מיטתם כך הם ישנים עליה. היה ונותר כעורבא פרח.
בפאן הרוחני,
הדבר חמור אף בהרבה!! מה שגורם למבוכה ולבלבול רב ביותר אצל אלו שבאמת ובתמים רוצים
ללמוד רייקי, הוא התרכובת הלא נכונה, כפי מיטב הבנתי, בין רובדי הרייקי השונים
ומהות הסמלים הקשורים להם – ערבוביה שאנו, אנשי העולם המערבי, יצרנו במו ידינו.
לטעמי, הבלבול נובע בעיקר מהיעדר אמינות וידע של אלו המתיימרים להיות מאסטרים,
כאלו שסיימו את לימודי שלב "המאסטר טיפולי" וכבר חושבים שהם יכולים ללמד אחרים בלא
שיהיו להם באמת את הכלים לכך, וגם כאלו שחושבים כי הגיעו להארה, לתובנה והבנה
מסוימת, ובעקבות כך, ועל דעת עצמם, הוסיפו או גרעו מדרך הלימוד הרוחנית המקורית,
כפי שלימד אותה מיקאו אוסואי ביפן.
אני
בעצמי נתקלתי באדם שלמד אצל מאסטרית כלשהי באיזור מגוריי. הוא נפגש עמי כיוון
שהתעניין בעשייתי הרוחנית. ביקשתי שיראה לי את החומר הכתוב שקיבל ממנה. חשכו עיניי
כשראיתי סמלים של קרונה מעורבבים עם אלו של אוסואי, סמלים של חניכה להוראת הרייקי
מעורבבים עם אלו של תורות אזוטריות אחרות, והבחור, בכלל היה מופתע כששאלתי אותו על
חמשת העקרונות, לא הבין כלל על מה אני מדברת. ותעודה?!? אין בכלל על מה לדבר!!!
בקיצור, בלאגן שלם.
תרכובות
שכאלו הם אלו הנותנים שם רע לרייקי, הם אלו הגורמים לרבים אחרים לראות את רייקי
באור שגוי, שרלטני ביותר, ואולי לצערי בצדק רב.
אינני
יכולה שלא להתייחס לאופן שבו רואה העולם המערבי את "רייקי", לאופן שבו מתייחסים
אליה אנשים רבים, מכל תחומי החיים. וכמו שאמרתי בתחילת דבריי, לאו דווקא בפאן
החיובי!!
מהרגע
בו "נחתה" הרייקי במערב, היא הפכה להיות מסחרית בריש גליי ! במקום להתמקד בפאן
הרוחני העמוק של הדבר, במקום לקבל על עצמנו את האחריות האמיתית הכנה המתבקשת מאליה
ככל שאנו מתקדמים בקצב אישי במעלה שלבי הלימוד, כל שבחרנו לנו מכל אותה דרך חיים
מופלאה ותובענית כאחד, כל שאימצנו לנו הם רק את אותם היבטים פרגמטיים וחומרניים
כאחד! אימצנו את הסמלים, את סדר הנחת ידיים ו...כסף, הרבה מאוד כסף.
לטעמי
אין הרבה מה לומר על עניין הנחות הידיים. אלו היו עוד מדרכי הוראתו של אוסואי.
אוסואי טיפל בהנחת ידיים, אך רק באופן אינטואיטיבי ביותר, ורק בפלג הגוף העליון,
מהראש ועד בית החזה. אוסואי האמין בדרך זו מתוך ידיעה שכל המרידיאנים בגופנו
מתנקזים בסופו של דבר אל מוחנו. אבל אנחנו בחרנו במקום זאת את שיטתו של הייאשי,
הפרגמטית, הסיסטמטית, ועוד הוספנו לה טכניקות שונות מתורות ההילינג. לגיטימי?!?
אינני יודעת, שהרי בסופו של דבר שינינו את המידע המקורי שהביא לנו אוסואי; יחד עם
זאת אלו מוכיחים עצמם כמשתלבים היטב עם הרייקי.
וגם
בהקשרם של הסמלים הרבה אין לי מה להוסיף מעבר למה שכבר אמרתי לעיל. אם מאסטר באשר
הוא מערבב את הסמלים של רייקי אוסואי למשל, עם אלו של הקרונה, או עם אלו של ההוראה
– ראו דוגמתי לעיל – הרי שהדבר אומר דרשני. רייקי כבר איננה רייקי!! את הסמלים
קיבל אוסואי בשלב מאוחר מאוד בחייו ככלי עזר לאותם תלמידים, כדוגמתו של הייאשי
למשל, לחבור אל האנרגיות של רייקי. הסמלים היוו, וכך אני רואה אותם כיום, אמצעי
מיקוד להתחברות הרוחנית המתבקשת מאליה אל האנרגיה של הרייקי, משהו כמו "מפתחות"
לחיבור האנרגטי המתבקש.
ובאשר
לתמורה, כן, יש לגבות תמורה, שכן לתמורה יש ערך קוסמי רב ביותר, אך לא להוריד את
ערכה כדי אפס כמעט, לא להפוך אותה למשהו זול שמאבד את ערכו ואת משמעותו. והאמינו או
לא, אלו הם בהחלט דברים שקורים, לצערי הרב.
התמורה
שקיבל אוסואי הייתה כזו שמבטאת את אחריותם של תלמידיו לתהליכי הריפוי הרוחניים
בכלים ובאמצעים שהיו קיימים כבר ממילא ביפן. זוהי הייתה תמורה הוגנת, המכבדת את
עקרון הנתינה והקבלה, שהוא עצמו עיקרון קוסמי נעלה ביותר. במערב הפכה התמורה להיות
משהו גרנדיוזי במיוחד. נכון הוא שהכוונה הייתה דווקא להביא כבוד והתייחסות ראויים
לרייקי, אך דעתי האישית היא כי סכומי עתק (ועוד בדולרים ארה"ב!!) אלו מרתיעים רבים
מלהתקרב אל הרייקי. וזו הרי אמורה להיות נחלת כלל האנושות, לא?!? מי אמר שתמורה
חייבת להיות כספית?!? האם התמורה איננה יכולה להיות חומרית אבל במובן אחר?!? אני
מאמינה שנתינה, כל נתינה חזרה באשר תהא, מבטאת תמורה. המטופל, התלמיד, ייתן את
תמורתו, הן כביטוי לאחריות האישית שהוא לוקח על עצמו לריפוי העצמי, היומיומי והן
כביטוי הולם למאמץ הרוחני הרב הנדרש מהמורה/המטפל. תמורה שכזו מבטאת את הכרת התודה,
ואת אחריות הטיפול המוטלת על האדם. אנשים מסוימים ייראו זאת כחשיבה נאיבית ביותר,
אני בהחלט מודעת לכך. אני מאמינה כי הפיצוי הכספי יבוא ממילא ממקום אחר, זאת מעצם
היותנו מחוברים אל שפע היקום.
The
Universe will provide!.
אז,
חבריי הנאורים, לאור כל מה שאמרתי לעיל, מה הפלא בכלל שמעמדה של רייקי במערב הוא
"על הקרשים"?!? אני מתנחמת בעובדה שבכל זאת, ועל אף כל הטיעונים הכבדים
שציינתי, בכל זאת רבים וטובים חוברים אלינו, קהילת הרייקי בעולם, ובישראל. לנו
בישראל יש בית, גג שתחתיו אנו יכולים להיות בטוחים שכל מה שנלמד ונִלמד יהיה "כשר",
ש שם דגש על השושלת הרוחנית של המורים המאסטרים שלימדו ומלמדים אותנו רייקי למן
השלב הראשון ועד לשלב בו אנו נמצאים, ובעיקר, שומר על עקרונותיה ודרכי הוראתה של
הרייקי – פר סה!!
עיניי
מוארות ומלאות שמחה בכל פעם בה אני שומעת על הנסים שקורים, לא על ידינו, כמי
שמתעלים את רייקי בערוץ אנרגטי טהור, כי אם על ידי המטופלים עצמם, בעקבות העשייה
יומיומית ומתמדת עם הרייקי. זהו הסיפוק האמיתי!!!
היו ברוכים, ידידיי.
אור ואהבה,
רחל'ה גוטמן.
(c)
כל הזכויות שמורות.