|
|||||||||||
|
|||||||||||
| ||||||||||||||
אודות לייטריאן™
- אנרגית הקריסטל בשירות המשתמטים מצה"ל / ד"ר דורית לב בחור צעיר מגיע לצו ראשון או לבקו"מ, ופתאום הוא רועד כולו ומתמוטט בלי כל סיבה נראית לעין. הרופא בודק – לא מוצא מאומה. הפסיכיאטר משחרר מצה"ל, מבלי שהוא מסוגל להצביע בברור על שורשי ה"בעיה". לפעמים זה קורה במהלך הטירונות – הנשק, הצעקות, הפקודות – והחייל הצעיר חדור המוטיבציה, בלי כל אזהרה מוקדמת, מגיע לאשפוז, או מתחיל להתנהג בדרכים שיובילו לשחרורו המוקדם. לעיתים, הטריגר הוא סבל וקושי של חייל אחר במחלקה. רבים בציבור נוטים לשפוט את הנוער ה"מפונק", ה"חומרני", ש"חושב רק על עצמו", ה"פרזיט" וכדומה. ה"משתמטים" עצמם "ממציאים" סיבות מגוונות לאי-השרות. מה קורה כאן? איך ניתן לעזור? אין בידי כל התשובות (הן ממשיכות להגיע). ברצוני לשתף אתכם בהבנות שקיבלתי, וכיצד אנרגית הקריסטל יכולה לעזור. מחקרים רבים מוכיחים שהתדרים, אותם ספגנו בהיותנו עוברים, משפיעים מאד על תפקודנו במשך חיינו. כשמשמיעים מוסיקה קלאסית רגועה במדגרה, מקבלים הטלה רבה ואיכותית יותר של התרנגולות שבקעו מהביצים ה"מוסיקליות". רבים מאלה שהיו בבטן אמם במלחמת יום-כיפור גדלו עם חרדות בלתי מוסברות. דור המתגייסים בשנים האחרונות חי תחת ההשפעה של ה"ראש הקטן" אחרי 73, ושל התנועה השוללת את ישיבתנו בלבנון אחרי של"ג. אלו תדרים, שנטבעו עמוק בשדות האנרגטיים של הילד, בלי ידיעתו והבנתו – ומשפיעים היום על תפקודו. ההסבר הנ"ל מאפשר לנו להבין חלק קטן של התופעה. למה לזרם הפקודות בקול נוקשה, או לסבל של אחרים ישנה השפעה כל-כך קשה? כנראה שעיקר התשובה לכך היא: אנרגית השואה. רבים מהחיים עמנו כאן, היום – היו בגלגולם הקודם בשואה. רובם יהודים. חלקם קצינים נאציים. היהודים נשארו עם "החתמה" קשה לגבי נשק וצעקות של מפקדים. סיטואציה זו מעלה את טראומת הגלגול בשואה והם לא מסוגלים לעמוד בה. "תיקון בגלגול" – לא מצליח להסיר את אנרגיות השואה – בשבילן דרושה "טכניקה" אחרת – ואנרגית הקריסטל מאפשרת אותה. יצא לי ללוות במשך 3 שנים נערה מקסימה ומוארת, שמגיל 15 הרגישה שהיא לא יכולה להתגייס לצה"ל. מתוך שיחות ברמת השכל, היא הבינה, שלמרות שהדרך היחידה לפתרון הסכסוך היא מתוך חמלה, אהבה וכבוד הדדי, הרי שבתנאים הנוכחיים, אזרח במדינת ישראל לא יכול להשאיר לאחרים להגן עליו. משהבינה זאת – החלה במסע ארוך ועמוק, נפשי ונשמתי, שהביא אותה ליכולת להתגייס. המפקדות בטירונות היו נחמדות ורגישות (כל הכבוד ותודה להן ול"מחנה שמונים"). הן הבינו את קשייה ומאד תמכו בה. אפילו, אפשרו לה – לירות ולבכות. המפגש עם הנשק היה קשה – אבל, שעתיים של בכי אחריו החזירו אותה "לפסים". בחורה חזקה אחרי הרבה הכנה. אבל, אז, כשנדמה שהפרק הזה הסתיים, ללא הודעה מוקדמת – הביאו המכיו"ת את הנשק לניקוי – ואז באה ההתמוטטות. אני הוזעקתי להגיע לבסיס ולעזור. באותה תקופה עוד לא קיבלתי את ה"טכניקה" לביטול אנרגיות השואה. לקראת יום השואה – סוף, סוף הגיע הידע. טיפלתי בה. ביום הזיכרון, ניצבה שעתיים עם נשק ליד האנדרטה בבסיס – כאילו היה זה מקל פשוט – הטראומה נעלמה והיא יכולה להיות מאושרת בצבא. לחלק מהיהודים, הסבל הקשה מנשוא הגדול ביותר – היה לראות את הסבל וחוסר האונים של בני משפחתם/קהילתם. היום, בהיותם חיילים, הם מסוגלים לעמוד ב"טרטורים" ולחצים בקלות יחסית – אך, בראותם חייל אחר במחלקה מתקשה וסובל – הם מתמוטטים – ואיש לא מבין למה. ישנן נשמות שזוכרות גלגולים קודמים כחיילים ש"פשעו". נשמה כזו מפוחדת מהאפשרות ש"תיפול" שוב. שהשרות ב"שטחים" יחזיר אותם לסיטואציה בעל הכוח המהרס. "מצב" נוסף, שאני מזהה לא פעם – הוא של צעיר, שאמנם לא חווה בעצמו גלגול כגון אלה המתוארים מעלה, אך לשדותיו האנרגטיים "פלשה" "אנרגיה זרה" הנושאת התדרים הנ"ל. התוצאה דומה מאד. אנרגית השואה חרגה מגבולות ה"משחק" בין האור לחושך (ראה המאמרים: "אנרגית הקריסטל בשרות ביטול אנרגית השואה", ו"על האור ועל החושך"). כדי לבטל את אנרגית השואה, יש צורך באנרגיה שמגיעה מעולם אחר, מגבולות אחרים (מומלץ לקרוא: "אנרגית הקריסטל ואנחנו"). הלוואי ואפגוש במהרה אנשי קריסטל, להם אוכל להעביר הידע שאני מקבלת, כיצד לטפל במצבים שתוארו כאן. בינתיים, אני לרשותכם.
-
אנרגיית הקריסטל מאת
ד"ר דורית לב: |
|
|
לקבלת תחזית
