בכל
פעם שאני עוצמת את עיני ובמיוחד בעת מדיטציה וטיפולים אני מרגישה כאילו נדלק הפנס
ומסנוור אותי.
כעת, אני נזכרת בחיוך, כיצד במפגשי הרייקי, הדמיון המודרך ובתרגולים, הייתי (ואני
מודה, עודני) מציצה לראות ולוודא כי אין נר בדיוק מולי שגורם לתחושת הסנוור הזה.
בעבר נאמר לי שזו הפתיחה של העין השלישית וכעת אני מנסה לבדוק, ללמוד מה זה?
איך/כיצד הצ'אקרה משפיעה עלינו (עלי) ביום יום, פחות מהפן הפיזי ויותר מהפן הרגשי
והחיבור לדבר (ההוא) שגדול מאתנו ועדין נשגב מבינתי.
***
העין השלישית ממוקמת בין הגבות. צבעה כחול כהה או אינדיגו.
היא
מרכז הכוחות העל טבעיים והאינטואיציה הגבוהה, החוש השישי.
באמצעות צ'אקרה זו ניתן לקבל הדרכה, תקשור וחיבור עם האני העליון. זהו המרכז
המאפשר לנו להתנסות בטלפתיה, מסעות אסטרליים וחיים קודמים, תת מודע, אינטואיציה,
זיכרון.
חסימה
בצ'אקרה זו מתבטא בחוסר תקיפות, חוסר משמעת, רגישות יתר לרגשות של אחרים, פחד
מהצלחה. מגרנות, בעיות שינה, חלומות, סיוטים, אמונות טפלות, עייפות, תשישות,
עיוורון, אי יכולת הבעה עצמית.
צ'אקרה מאוזנת מתבטאת בכושר מנהיגות, יכולת קבלת הדרכה, חוסר הצמדות לדברים
חומריים, חוסר פחד מפני המוות, איחוד נכון בין גבר לאישה, התעוררות רוחנית,
אופטימיות, קבלת החלטות נכונה.
צ'אקרה זו היא העין החכמה המתבוננת מבפנים ורואה את האמת.
אלינו
למצוא את האיזון שבין הראש ללב
"החכמה של השכל מעניקה כיוון לחמלתו של הלב בדיוק כשם שהחמלה מעניקה חום ואהבה
לבהירותה של התובנה" (דבי שפירו)
במקביל לעין השלישית על פי עץ החיים והקבלה, נמצאות שני הספירות "חכמה" ו"בינה"
חכמה-אנרגיית התבונה. הנקודה בה המחשבה האלוהית נקשרת למחשבה האנושית.
בינה-אנרגיית האם האלוהית המסמלת את ההבנה והאינטלגנציה האלוהית.
הן הצ'אקרות והן השכינות מדברות על החיפוש אחר האמת, קבלת החלטות שטובות לנו
ולאנשים סביבנו. היכולת לקבלת הדרכה אלוהית, להאמין שמאחורי כל אירוע, גם אם הוא
כואב, ישנה סיבה גדולה יותר.
אנו
מוצאים את עצמנו מחפשים בין אמת לאשליה, העיז ואומר בין אמת לזיוף, זו משימה של
המחשבה, של תפיסה, נקודת מבט על החיים. להיות מודע ולראות את האמת ואת הסמלים
והסימנים שבדרך.
למודעות יש ערך רב גם בתהליך ההחלמה שלנו.
כעס, מרירות, תסכול ודיכאון יכולים לגרום לנו לחלות וללא כוח פנימי ואמונה יהיה
קשה ואולי אף בלתי אפשרי להחלים.
האם
ניתן "לפתוח" את העין השלישית?
האם החניכה ברייקי יש בה מאין "פתיחה" שכזאת?
אני לא חושבת כי החניכות ברייקי 1 ו 2 עשו את "הפתיחה" אך בהחלט היוו קרש קפיצה
עצום בהבנות ובראיית העולם שלי כעת.
אני סבורה כי ישנם תרגילים שמסייעים בפתיחת (אני לא בטוחה שאני אוהבת את המונח
הזה אך, מפאת השעה המאוחרת אני לא מצליחה לחשוב על מילה חביבה יותר) העין השלישית
לדוגמא: דמיון מודרך ומדיטציה אך יש לזכור לפתח את האיכות הפנימית ותמיד ניתן
לשפר.
אנו צריכם להקנות לעצמנו כלים להתפתחות ולהיות קרובים לעצמנו.
דר'
קארולין מיס מביאה בספרה "אנטומיה של הנפש" מספר נקודות לפיתוח המחשבה ואני מצאתי
את עצמי קוראת, מנסה לשנן ולהפנים:
* פיתוח יכולת הסתכלות פנימה ולהיות מודע ל"אני מאמין" ולמה.
* לשמור על ראש פתוח ולהיות מודע כשהוא "נסגר".
* התגוננות מונעת כניסת תובנה חדשה פנימה.
* לנסות למצוא את חשיבות הסמלים במצבים ויחסים גם עם לא ברורה הסיבה.
* לגלות פתיחות לקבלת הדרכה ותובנה בחלומות ולוותר על הצורך לקבלת הוכחה.
* יש לשחרר מחשבה שמקדמת רחמים עצמיים, כעס, אשמה על אחר ושיפוט.
* קבל החלטות על בסיס הניתוח הנבון ביותר ברגע זה.
* ללמוד ולדעת מתי אנחנו מושפעים מהפחד.
* יש ליהנות מהתהליך, מהדרך ולא רק מהשגת היעד.
* לתת את תשומת הלב להווה – להימנע מלחיות בעבר ומלדאוג לעתיד.
כל זה
מביא אותי להבנה ולמסקנה כי אולי "הפנס המסנוור" בא להאיר לי (פשוטו כמשמעו) את
הדרך לגילוי "הבודהה" (ללמוד את דרך הבודהה, פירושו ללמוד את עצמך)
והוא, אולי, אחד הסימנים של הדרך למודעות פנימית, ראיית האמת והחיבור לאינטואיציה
וההדרכה.
אני מאמינה שלרובנו יש רצון להרגיש "שלמים" (אני נמנעת מלהשתמש
במילה
"שלמות").
צ'אקרת העין השלישית היא
המעוררת בנו את התחושה והרצון להיות
"שלם".
לשאוף להיות בהרמוניה מלאה עם
היקום אך בראש ובראשונה עם עצמנו. היא
מחברת אותנו אל היצירה ואל
ההשראה המצויות מסביבנו ורחוק יותר.
בעבר חשבתי כי
ההשראה והיצירה נמצאים בעולם
הקרוב, המוחשי,בחומר, אך לא עוד,
היצירה, ההשראה,
ההתלבטות ואף הבלבול נמצאים גם
באנרגיה, ברוח והעין השלישית משמשת כצינור
תקשורת.
ציטוט מתוך
פיסקה - יוסי וקנין:
"מתוך העין השלישית אנו מסוגלים לראות כיצד
אנו יוצרים את המציאות שלנו, יכולת הבחנה זו הינה יכולת המאפשרת
לאדם לא רק להגשים את חייו לפי רצונו האישי, אלא להגשימם
גם לפי רצון היקום, ההופך לרצונו שלו. כל הידע כולו קיים
ביקום, יכולת קבלת הידע מותנית ביכולתו של האדם להתחבר אל מקורות
ידע אלו."
בברכה,
אורית אביר-נגר
