הנשר הלבן מדבר איתנו כאן על פתיחת לבבות ותפילה היוצאת מהלב.
מדובר כאן על איחוד ואחווה על אף חילוקי הדעות. על יכולת גישור
למרות הפערים,
למען שמירת החיים.
אפשר לעצור את הידרדרות המצב אם נרצה באמת להעצים את האור ולשנות
דברים לטובה. לתפילה יש עוצמות מיוחדות והיא מגיעה לממדים הגבוהים, לאל ולמלאכיו
כשהיא יוצאת מהלב.
בעזרת תפילה ועבודה עם אור (גם במדיטציות) אפשר לשפר מצבים, להקטין
נזקים, לשנות תסריטים לטובה וליצור הרמוניה. יש להתמיד באלו ברציפות ולאורך תקופה,
בלי לשפוט, לבקר ו"להזמין תוצאות". העבודה עם אור לאורך תקופה הופכת להרגל. לאורך
זמן אנו הופכים לגנרטורים של אור ואורנו מתעצם. האור הזה זורח מאתנו ונוגה באחרים,
באלה הפתוחים לקבל אור, וכשהוא נוגע, מאיר ומעצים אחרים- הוא שב אלינו מחוזק פי
כמה!
עם ישראל נבחן
ביכולתו להתאחד בימים האלה ולהתעלות על עצמו. זה מתחיל בכל אחד מאתנו. יותר סבלנות,
יותר רצון טוב האחד כלפי האחר, כבוד לרגשות האחר, יכולת להכיל את אורח החיים של
האחר כפי שנרצה שיכבדו אותנו.זה מתחיל בהתנהגות בכבישים, בהמתנה בתור, בסבלנות
להקשיב לזולת.
אני מאמינה
שכולנו בוחרים בחיים בסופו של דבר, כולנו בעד שקט, שלווה, שגשוג והרמוניה. אני
מאמינה שנסכים לקחת אחריות על מה שקורה לנו. כשנהיה בתחושת אחווה- "כל ישראל ערבים
זה לזה"- נתחיל להרגיש שיפור במצב ושינוי לטובה גם בביתנו פנימה וגם עם שכנינו.
יואל,
הנשר הלבן.
תקשור: דורון אורסיאנו