חוזים בינאישיים,
בינשמתיים
/
אורנה הודיה גל
בבואינו מחדש לתוך גוף ארצי, אנו כבר נושאים איתנו
כל מיני התחייבויות, שהתחייבנו אליהן עוד טרם נולדנו לתוך הגוף הנוכחי. בתהליך של
התבוננות, התנסות והדרכה מתוקשרת, למדתי להבחין בשנים האחרונות בשני סוגים
עיקריים של התקשרויות חוזיות בין אנשים, בין נשמות. את הסוג הראשון אני מכנה
"חוזים מעכבים" ואת השני "חוזים מקדמים".
החוזים המעכבים הם חוזים, שגם אם שרתו פעם בעבר הגילגולי שלנו את
ההתקדמות הרוחנית והנשמתית שלנו, הרי שעתה הם אינם משרתים אותה עוד. אלו דפוסים
שנוצרו במהלך של גילגולים רבים בין נשמות בעודן בגוף. הדפוסים הללו התקבעו
והמשתתפים בהם "ננעלו" על מצבים חוזרים ונשנים המתישים אותם, פוגמים באיכות
חייהם, מקשים עליהם להגשים את ייעודם ומעכבים את התפתחותם.
זיהוי החוזה המעכב חשוב מאד. זאת מפני שזיהוי עשוי לאפשר התרה. התרה של
חוזה מעכב עשויה להיות פרידה בין השותפים לחוזה (ולא רק בממד הארצי), כאשר כל אחד
הולך לדרכו משוחרר מהחוזה. יחד עם זאת התרה של חוזה מעכב אינה בהכרח ניתוק בין
השותפים בחוזה הזה. התרה של חוזים מעכבים עשויה להיות פשוט התרה של הדפוס המעכב,
שיחרור של חוזה שעבר זמנו ומציאת דרך חדשה של מערכת יחסים פוריה ומקדמת. נשמות
בתוך גוף, הלכודות בתוך דפוס חוזי מעכב, יכולות להשתחרר אל דרך חדשה ולמצא עצמן
עדיין משתפות פעולה בינהן, אך במקום חזרה כמעט בלתי נשלטת על דפוס מתיש, פוגע
ומעכב התפתחות, הן משתפות פעולה ממקום של בחירה חופשית רבה יותר, תמיכה, ידידות
או אהבה משוחררת מהתניות העבר הגילגולי הקשה בינהן. בכך הן מתמירות את החוזה
המעכב שלהן, שפג תוקפו, למשהו חדש, מקדם, נושא אור, הבנה, ריפוי וחסד.
חוזים מקדמים הם חוזים שנוצרו כאשר מצבי התודעה של השותפים היו במצב
הגבוה והמואר יותר שלהם (בעודם בגוף או בין תקופת חיים אחת לשניה). המשתתפים
בחוזה הבטיחו לעצמם וזה לזה לסייע ולתמוך זה בזה במסע ההתפתחות שלהם. כאשר אנחנו
פוגשים שותף לחוזה מקדם אנחנו עוזרים זה לזה למצא את הפוטנציאלים הטמונים בכל אחד
מאיתנו, לראות את היופי העמוק שלנו, את התבונה שלנו ואת האור שבנו. אנחנו לא
חוששים לחשוף את נקודות הצל שלנו האחד בפני השני, להאיר אותם זה לזה, להושיט יד
אחד לשני כאשר הדרך קשה והשיעורים מכבידים. אנחנו מעודדים ותומכים האחד בשני
להגשים את ייעודינו. אנחנו נמצאים שם האחד בשביל השני בפשטות, בישירות, בבהירות,
ביציבות, באהבה.
יחד עם זאת, בעודינו בתוך גוף, לא תמיד אנחנו חווים את התודעה הגבוהה
שלנו. עלול להיווצר מצב שבו נפגוש אדם שאיתו יש לנו חוזה מקדם, אך לא נצליח לזהות
את החוזה הזה ולא נממש אותו. יכול גם להיות מצב שבו אחד השותפים בחוזה מזהה את
החוזה (כתחושה אינטואיטיבת לא מוגדרת או באופן ברור ומפורש) והשותף השני אינו
מזהה אותו.
מה קורה אז? עלולים להיווצר כאן מצבי סיכון. עלול להיווצר מצב שבו מי
שמזהה את החוזה, ינסה להאיץ את מימושו ברוב להיטות ותחושת מחויבות ורצון טוב. זאת
גם כאשר השותף הפוטנציאלי עדיין לא מעוניין בכך או לא בשל לכך. עלול להיווצר מצב
שבו אחד השותפים לוקח אחריות גם על חלקו של השותף השני במימוש החוזה. המצבים הללו
מבטיחים תסכול, אי הבנה ותסבוכות רגשיות. מה שעלול בסופו של דבר להפוך, חלילה, את
החוזה, שהיה מקדם במקור, לחוזה מעכב.
במימוש חוזה מקדם חשוב מאד להיות בסבלנות ובכבוד הדדי, לא "לנדנד" , לא
לפתוח בכוח או בהתלהבות מוגזמת שערים ששותפינו מעדיפים להשאיר נעולים ובהחלט לא
לקחת אחריות על מה שאינו אחריותינו. כאמור, גם חוזים מקדמים עלולים בלהט הקיום
הארצי להפוך חלילה לחוזים מעכבים. גם כאשר אנחנו מזהים חוזה מקדם פוטנציאלי, הוא
לא בהכרח יקויים כאן ועכשיו ואולי אף לא בתקופת חיים זו. סבלנות וכבוד הדדי לקצב
ולדרך של השותפים שלנו, הם מפתח למימוש מוצלח של החוזה, בזמן הנכון.
למרות ההבחנה שעשיתי בין חוזים מעכבים לחוזים
מקדמים, יש הרבה מצבי ביניים. יש אנשים שיש לנו איתם חוזים כה מרובי רבדים, עד כי
ניתן למצא בקשר איתם חוזים משני הסוגים. יש מצבים בהם אנו מזהים חוזה מעכב כמקדם
ולהפך. אנחנו פשוט טועים בזיהוי ויש לכך השלכות. בנוסף, כפי שכבר כתבתי, חוזה
מקדם עלול במצבים מסוימים להפוך למעכב, ולהפך, כאשר נעשית עבודת מודעות וריפוי,
גם חוזה מעכב עשוי להיות בסופו של דבר חוזה מקדם.
המציאות שלנו נושאת עבורינו הזדמנויות הן להתרה של
חוזים מעכבים והן למימוש חוזים מקדמים. עבודה פנימית של מודעות וצמיחה רוחנית,
מאפשרת לנו לזהות את החוזים הללו ואת ההזדמנויות הללו. התרה של חוזים מעכבים
משחררת עבורינו אנרגיה, שהיתה תקועה ונעולה, כדי שנוכל לעשות בה שימוש למען
ההתפתחות שלנו והמימוש של ייעודינו. מימוש של חוזים מקדמים מביא איתו את הברכה
והחסד שבתמיכה הדדית.
בברכה
אורנה הודיה גל
orna_hodaya@walla.co.il
לקבלת תחזית
