סיפור היעלמותה ומותה
של הודיה קדם ז"ל הכה הדים רבים והעלה מחשבות, רגשות ותהיות רבות בלב כולנו. אחד
מספורי המשנה בעלילת מותה של הודיה קדם ז"ל, כפי שהוא בא לידי ביטוי באמצעי
התקשורת, הוא סיפור אי ההצלחה של רואי הנסתרות לסייע בפתרון התעלומה. אפשר לדון
בנושא הזה דרך נקודות מבט רבות. אני רוצה להעלות כאן רק אחת מהן.
התבונה האלוהית לא
בחרה להסיר את הצעיף מעל תעלומת היעלמותה של הודיה קדם ז"ל באמצעות מגלי הנסתרות,
אשר עשו מאמציהם פומבי, אלא על ידי עבודת משטרה שיטתית ועל ידי עד ראיה שעבר
"במקרה" בזמן הנכון ובמקום הנכון.
אם אנחנו יוצאים
מנקודת הנחה שרוב המתקשרים שניסו לעזור הם אכן מתקשרים וכי פעלו ממניעים טהורים,
נשאלת השאלה: מדוע?
אחת התשובות שאני
יכולה להעלות בדעתי, קשורה בתפקידו של התקשור בחיינו, ככלי להעלאת התודעה, לפיתוח
המודעות. תארו לעצמכם מה היה האפקט הציבורי, אם מתקשר, שפעולותיו היו פומבי, היה
מגלה את גופת הודיה הקטנה ופותר את תעלומת העלמה. הנושא היה במרכז תשומת הלב
הציבורית והיה מקבל הדים נרחבים. אחת התוצאות האפשריות היתה התעצמות הנהייה אחר
"פותרי בעיות" ו"בעלי נסים" . האם זה עולה בקנה אחד עם מטרתו הגבוהה של כלי התקשור?
האם לשם כך קיבלנו את המתנה הזו?
מהי מטרתו הגבוהה של
התקשור?
התקשור הנו מתנה
שקיבלנו, יכולת שטמונה בנו, המאפשרת לנו לעשות צעדים בכיוון של התפתחות התודעה
שלנו. לא קיבלנו את מתנת התקשור, כדי שנוכל להמשיך להיות רדומים. תפקידו של המתקשר
להיות לעזר לאחיו בני האדם, אשר קול פנימי בתוכם מעורר אותם להתקדם, להתפתח. תפקידו
של כל מורה רוחני, לסייע למי שפונה אליו לעורר בתוכו את כוחות התודעה והאהבה.
למרבה הצער יש אנשים
אשר פונים אל העוסקים בנסתר וברוח, מתוך ציפייה שהללו יספקו להם פתרון, מבלי שהם
עצמם יאלצו ללמוד דבר או להתפתח. (אני מתייחסת כאן לתופעה כללית שקיימת בציבור
ובשום פנים ואופן איני מתייחסת כאן באופן אישי למי שניסה להיעזר בתקשור במקרה של
הודיה קדם ז"ל.) התבונה האלוהית בחרה שלא להאדיר את שמם וכוחם של רואי הנסתר במקרה
זה, אולי כדי לא לעודד את הגישה הזו, שאינה מקדמת את התודעה.
כל מי שהולך בדרך
ההתפתחות האישית והרוחנית יודע שהדרך לא תמיד קלה, יודע שהיא דורשת מחויבות פנימית
עמוקה, לכן לא תמיד נוח לנו לצאת מהגומחה התודעתית שלנו ולהתחיל במסע. לעיתים על
מנת לעורר את האדם לצאת לדרך, בוחרת הנשמה שלו או העצמי העליון שלו לטלטל את כלוב
הנוחות והתרדמה שבו הוא נתון. הטלטולים האלה לפעמים כואבים. חיפוש מזור אמיתי מלווה
תמיד במוכנות להתקדם. ריצה ל"בעלי נסים" ש"יעבירו את רוע הגזירה" ש"יסדרו את הכל על
פי רצונותינו הארציים" אינה מובילה בדרך כלל אל דרך ההתפתחות. ללא למידה והתפתחות
גם הבעיות ו"הטלטולים" לא מגיעים לפתרון.
תפקידו של המתקשר
להשתמש במתנת התקשור מתוך ענווה, כבוד ואהבה, למען התפתחות התודעה שלו עצמו, למען
התפתחות התודעה של אחיו בני האדם, כאשר הם מבקשים זאת ממנו וכאשר הם מוכנים לעשות
את הצעד הנוסף בדרך ההתפתחות שלהם.
בהצלחה לכולנו במסע
אורנה הודיה גל
orna_hodaya@walla.co.il
לקבלת תחזית
