ומתוך
האפלה אל תוך האור
כשבוי
בה מתבונן למרחבי אין סוף
במגעה
המלטף הרך של אהבה
שבערה
מנר עייף מהימים
באורו
האיר לאלף נשמות
שבדרכם
המנצנצת שכחו ביתן
חרישית
אמירתו של יקום אוהב
כאב
המלטף ילד טועה
שזה
הקטן שם נוטף מתרגש
בחפשו
אדמה להיות ולגדול
לאחוז
בידו של אב אוהב
שכמיהה
טהורה בליבו תתממש
שיטמיע
הילד בליבו תובנה
שהאב
שעומד שם כולו אהבה
בתמצית
היותו שם נועד להיות
ללמד
ולגדול לאהוב ולראות
וכשיזיל הנפחד אז דמעה מעינו
תהיה
שם ידו של האב ללקטה
תהפוך
יהלום מאורו המקסים
ותאיר
הצללים שלפחד הפכו
ומתוך
הבזק אור של רגע נצחי
ישא
הקטן את עינו לרקיעים...
אז
יבין שליטף אלוהים את ראשו...
כשלרגע
קטן שכח מקורו
וידע
שלעד היה בליבו...
התעודד
בן קטן הדרך יפה
צועדים
בה מלאכים בדרכם הביתה
ואם שם
לרגע תהיה שכחה...
שים
ידך על הלב שם נמצא המפתח...
תוקשר ע"י
אילן אביב