באורה החמים התלטפה נעימה
במשב
קריר שצלול ממילים
נכחה
שם דממה ברעש עז
מתוכה אז נצנץ לו מבט ששטף
נעלמו המילים בהוויית הנצח
צעקו
נשמות בקול חרישי...
כענן
לענן התחברו חברים
על
חוט כסף מוזהב התדלגו המילים
בא
אח אוהב מרחוק עבר
לחבק
ללטף מלאך שנפל
להביט בתוכי יקום אוהב
להאיר מנוסת לב עייף...
הפייה הקטנה בדרכה אל האור
הותשה בלי כנפיים בדרך מוצלת
התעודדי אהובה בדרכך המיוחדת
שתסלול ותאיר לנשמות אבודות
כי
כמוך בעולם אין עוד
בזכות ליבך...שם תוכלי לשקוט
אם
תביטי בפנים תמצאי את הדלת
שנצח
עברה בחפשה את ידך
ברכות לטיפת מבטך הסוער
היפתחי והאירי עולם עמום
ומאותו המקום שלוחש הגמד
העצימי דרכך המוארת
חבקי
את אותו האחד שבדד
אהבי
את הלב שכאב ושקט
חממי
את צינת המקום ששכח
בדרכו הטעוייה איבד מקורו
בנצנוץ אורם התפלשו חברים
אחוזי ידיים ליעדם צעדו
אחים
אוהבים נפגשו בדרך
שני
מלאכים שלומדים לעוף...
תוקשר ע"י
אילן אביב