כולנו לוחמי אור. "לוחמים" כי העבודה היא רבה, קשה, דורשת אימונים מתמידים,
יומיומיים, משמעת, התמודדות
בחיים עם דברים ועוד ועוד. ו"אור" -מכמה סיבות: 1. בכל
פעם מחדש עלינו לבחור מחדש את
הצד של האור. 2. כל דבר שאנחנו מתגברים עליו או תובנה
שאנחנו מקבלים מפיצים אור. האור
הזה מאיר אותנו, מרפא אותנו, וגם מאיר את העולם
כולו. 3. צריך לזכור שקצת אור
מרפא הרבה מאוד חושך. איפה שיש אור לא יכול להיות
חושך (כמו בחנוכה...)
עלינו לזכור בכל יום ולברך על כך שאנו נמצאים כבר
בשלב שהוא כבר גבוה למדי. לא
נתנו לחיים "לבלוע" אותנו. יצאנו כבר מספר פעמים מן העבר השני.
שרדנו ובחרנו באור. היום אנו
יכולים לראות דברים קצת מן המרחק ואולי מעט להתחיל
להבין כמה חזקים אנו. לחלקינו זה
לא פשוט לעבור את מה שעברנו ולא להיכנס לדיכאון, לשנאה
לנקמה או ליאוש. במקום זה אנו
נמצאים כאן, בצד של האור, מבינים שיש לדברים סיבה
גבוהה, מנסים לטפל בעצמנו ברכות
ובאהבה על מנת שנוכל לגעת בעוד ועוד אנשים.
עברנו כבר דרך ארוכה, אותה עשינו
בעיקר בעצמנו בזכות מי שאנו
ובזכות מה שהיה בנו בטרם נולדנו, וכמו שכבר אמרתי
- כדאי לזכור ולהודות על כך כל
יום. זה גם יאפשר את המשך תהליך ההחלמה והעלייה.
רציתי להזכיר דרך נוספת וגבוהה
יותר להסתכלות על הדברים. אני רוצה
להציע לכן להסתכל על העולם כבעל
שני רבדים (לפחות): הצד הפיזי והצד הרוחני.
הצד הפיזי הוא העולם שלנו. כל מה
שקורה בעולם שלנו הוא אירועים אמיתיים,
מוחשיים, פיזיים.
הצד הרוחני הוא העולם האנרגטי,
הבלתי נראה. בעולם זה, כל
פעולה שקוראת בעולם הזה, באה
לידי ביטוי בצורה אנרגטית. למשל כשאנחנו אוהבים נוצרת
אנרגיה של אהבה, למשל כששני
אנשים מתאהבים או עוזרים זה לזה נרקמים ביניהם חוטים
אנרגטיים יקרים מפז. כל תופעה
בעולם הזה יוצרת תופעה בעולם הרוחנית ומערכת היחסים
בין עולם החומר לעולם הרוח היא
הדדית. כלומר: אם יצרתי הרבה אנרגיה של שימחה בחיי,
אז בימים של דכדוך אותה אנרגית
שמחה תוכל לבוא לעזור לנו. אפשר לקרוא לזה גם
מלאכים.
בודאי שאלנו את עצמכן לא פעם:
למה מסלול החיים הספציפי אותו אני עובר קורה לי? מה אפשר לעשות עם
זה? איך מתגברים על מה שקורה לי
ומשתמשים בזה להמשך עליה ולהפצת אור בעולם? מה הסיבה הגבוהה למה שקורה לי?
הנה
זווית אחת (מתוך המון), שקשורה
לעולמות הרוחניים.
כל אירוע שחווינו (מפגש עם אדם,
אתגר שהתמודדנו עימו, תחום עבודה חדש שפיענחנו ועוד), בעולמות
האנרגטיים הוא אנרגיה דחוסה
מאוד, כמו פצצה אטומית. המון המון אנרגיה. האנרגיה הזו יכולה לשמש אותנו לאפיקים
חיוביים או לאפיקי שליליים. אם אנו
חושבים על אירוע כלשהו (או על
אדם כלשהו) כדבר קשה, מתביישים בו, הוא מעורר אצלנו שנאה וכעס...
האנרגיה הזאת היא אנרגיה שלילית,
ממש שד, והשד הזה גורם לנו לאט לאט להוציא את
האנרגיה הזאת נגד עצמנו, נגד
אחרים... כי זו אנרגיה שמבקשת להשתחרר
ולהתפרץ.
ביום שאתן מסוגלות להסתכל על כל
אירוע וכל אדם כדבר ש(כמה קשה שהוא לא היה)
בנה אתנו, למדנו ממנו... האנרגיה
העצומה הזאת הופכת לאנרגיה חיובית. ועכשיו יש לנו
אוצר עצום
של אנרגיה לעשות, ליצור, להקים דברים...
האנרגיה היא אותה
אנרגיה,
השאלה היא אם אנו משתמשים בה לטובתנו או שהיא אוכלת אותנו...
לפעמים על ידי שחיזור אירועים כואבים מן העבר אבל הפעם להסתכל עליהם כצעדים שעזרו
לנו להתפתח ניתן להתמיר את האנרגיה האפלה באנרגיה של אור ועכשיו ניתן
להפיץ אותה לכל עבר ולהפיץ
בעזרתה עוד מקומות חשוכים. זה גם קורה ממש, כאשר, לדוגמא, אנשים מתגברים על משהו
קשה במיוחד כמו מחלה, אנורקסיה או אלימות ומשתמשים באותו האירוע על מנת לעזור אח"כ
לאנשים נוספים לצאת מאותו מצב קשה.
ועכשיו
אפשר לראות
גם את הדברים הקשים ביותר כמתנות, כי
ברגע שהאנרגיה השלילית הפכה לאנרגיה של אור
קיבלנו עושר עצום של אנרגיה שלא
היינו יכולים לקבל כל כך הרבה אנרגיה בשום דרך
אחרת...
ולכן אתם לוחמים של אור יקרים,
נלחמים והופכים את הרגעים האפלים ביותר
לאור, אור שמאיר אותכם ובזכותם
ימשיך ויאיר את כל העולם...
באהבה ענקית ובברכה של
אור,
קרני