שלום
יקירי,
ביום ו',
15.8.2003,
קרה מקרה מצער, סבא ירה בנכדתו האוטיסטית ואח"כ גם ירה בעצמו. האם אין זו טרגדיה?
והטרגדיה איננה רק אנושית אלא גם רוחנית. היא רוחנית מפני שברור שאדם שעושה מעשה
מעין זה איננו מודע כלל למה שקורה בחיים שלו. וכמובן איננו מבין אותם.
ולמה
אנו מתכוונים?
כאשר
הישות מביעה כוונה להיות אנושית ולהגיע לרובד הפיזי על מנת לחוות את החיים ברובד
הפיזי, היא עושה זאת מתוך מודעות וכוונה לחוות וללמוד. היא לומדת מעצם החוויה
ותוך כדי החוויה.
כאשר
אותה ילדה אוטיסטית הגיעה לעולם הפיזי כילדה כזאת, הישות שלה כוונה את הדברים כך
שתוכל לחוות את החוויות בצורה הטובה ביותר וללמוד מכך. כמו כן, היא באה על מנת
להיות מורה ומדריכה לכל בני המשפחה המעורבים בחיים שלה.
הילדים האוטיסטים הם המורים שלכם. הם המדריכים הרוחניים שלכם. הם נמנים על אותן
ישויות אשר בחרו להשאר בעולם הרוח יותר מאשר בעולם החומר. הם בחרו לא לשכוח מי הם
ומאין הם באו. זאת הסיבה שהם מתלכדים סביב עצמם ויוצרים חומות מסביבם. הם לא
מוכנים שהסביבה שבה הם חיים תשבש להם את התדר שבו הם עובדים ומתקשרים עם העולם
הרוחני.
הם
יוצרים סביבם מעין בועה אנרגטית שאיש לא יכול לחדור דרכה. וכל זאת במודעות מושלמת
למה שהם עושים.
הילדים האוטיסטים הם מאוד רוחניים ומאוד אנרגטיים וחכמים. אפילו שבני האדם שסביבם
חושבים שאי אפשר לתקשר איתם או ליצור אתם קשר פיזי. הם מתקשרים ברובד אחר, ברובד
שבני האדם הרגילים שכחו כיצד לתקשר. הם יוצרים קשר הדוק ותמידי עם עולם הרוח ועם
הישויות שסביבם.
מאחר
שבני האדם הסובבים אותם אינם יכולים ואינם מסוגלים להבין את הרמה האנרגטית שלהם,
ניתנה להם סטיגמה של ילדים שהם מחוץ למסגרת של החיים הפיזיים הרגילים. בני האדם
התחילו לרחם עליהם ולנסות להביא אותם לרמת מודעות פיזית וארצית מאחר שזה מה שהם
מכירים. בני האדם הרגילים אינם מכירים משהו אחר.
אבל
מאחר שהישויות היקרות הללו מאוד עדינות ומוארות, הן לא מעירות על כך וממשיכות
להיות מה שייעדו להם בני האדם להיות, ילדים מסכנים ונפרדים מהחברה.
הורים שיש להם ילד אוטיסט אינם מבינים כי אותו ילד הוא מתנה מהבורא כדי לעזור להם
להתעורר לרבדים גבוהים יותר. הילד הזה בא על מנת להעיר ולהאיר אותם. אז במקום
לנסות לשנות אותו, טוב יעשו באם ינסו להבין אותו. לנסות להיות בנעליו
ולראות מה הוא מרגיש? לא לשאול אותו, מאחר שלא יקבלו תשובה על כך. לשעול את
עצמכם: מה הילד הזה מרגיש ברגע זה? אתם תקבלו את התשובה. וכאשר תפעלו בהתאם
להרגשות שלו, הוא ילך ויפתח לפניכם. הטיפול בילדים הללו הוא לא דרך השכל או
הלימודים הלינאריים, אלא דרך הרגש והאהבה. ככל שהם יחושו את האהבה יותר, כך הם
יפתחו יותר.
אותו
סבא שירה בנכדתו האוטיסטית חשב בודאי שהוא עושה לה טובה שהוא "גואל אותה
מייסוריה" ואז ירה בה. ולמות מתוך אלימות איננה טרגדיה בפני עצמה? גם המוות צריך
להיעשות מתוך מודעות ומתוך כבוד וקדושה לרגע הזה. רגע המוות הוא רגע קדוש ממש כמו
רגע הלידה. אין הבדל בין השניים. היום אתם יותר ויותר מודעים לכך שבזמן הלידה
צריך לשרור מצב אנרגטי גבוה. זה נכון גם לרגע המוות. כאשר האדם מת במיטתו בבית
כאשר בני משפחתו האוהבים עוטפים אותו באהבה, הוא יחווה את המוות כחוויה נעימה
וחוויה זו תשמש לו מצע להמשך המסע הרוחני שלו. מאחר שבני משפחתו ממשיכים ללוות
אותו גם לאחר המוות הפיזי.
אז
מה למדנו היום? למדנו שכבני אדם אתם צריכים לתת אמון ביקום ולתת אמון באלוהים.
לזרום עם הדברים ולא לעצור אותם. כי כאשר עוצרים את האנרגיה מלזרום, זה רק מעכב
את הזרימה האנרגטית והרוחנית ומעכב את ההתפתחות של הישויות המעורבות בכך.
תנו
אמון באלוהים, תנו אמון ביקום, תנו אמון בעצמכם. דעו כי שום דבר לא קורה סתם,
ולכל דבר יש סיבה. לנסות להבין את מה שיש מאחורי המקרים הפיזיים שנראים על פני
השטח. תנסו להבין את מה שהיקום מסתיר מכם, או מה שאתם מסתירים מעצמכם. אל תברחו,
תשארו ותתמודדו. כי ההתמודדות מחזקת ומביאה אפשרות פתרון.
באהבה ואור,
ישויות אהבה ואור,
תקוה אברהם,
מורה רוחנית וסופרת
tikva_ab@hotmail.com
03-5046081 , 054-737282
אתר הבית:
http://www.tikva.50megs.com
לקבלת תחזית
