שלום
יקירי
שני
בנים היו לאברהם: יצחק וישמעאל.
ישמעאל
היה הבן הבכור. הוא היה גם הבן הלא מקובל, המנודה מהירושה.
הוא היה
הבן שהרגיש את עצמו מקופח.
תחושות
אלו עדיין קיימות בעם הפלסטיני. העם הפלסטיני עדיין נושא את התחושות של הקיפוח
והנידוי. הוא עדיין מרגיש כי מגיע לו יותר וכי מקפחים אותו לעומת העם העברי.
אלו הם גנים המועברים במשך אלפי גלגולים מדור לדור.
המלחמות
בין שני העמים הם מלחמות על האהבה של אב אחד. הם מלחמות על האהבה של אברהם.
אברהם אהב את שני בניו והיה לו מאוד קשה לשלוח את בנו הבכור למדבר. לכן ביקש
מאלוהים כי יגן וישמור עליו. אלוהים נענה וברך את ישמעאל והגן עליו.
ישמעאל
מבורך בדיוק כפי שיצחק מבורך. שניהם בנים של אותו אב, ושניהם אהובים על ידי
אביהם.
התיקון
של שני העמים היהודי והערבי צריך להתקיים במעמד הזה שבין ישמעאל לבין יצחק.
יצחק וישמעאל צריכים לסלוח זה לזה ולקבל זה את זה. ואברהם אמור לקבל ולחבק את
שניהם.
תדמיינו
את יצחק וישמעאל שני ילדים ניגשים לאביהם אברהם ומקבלים את בירכתו כשווים.
שתי הברכות שוות ושניהם מאושרים ושמחים. גם אברהם שמח ומאושר.
חשוב
שגם יהודים וגם ערבים יעשו את המדיטציה הזו. בני אדם משני העולמות, משני העמים,
משני הקצוות. ניתן לעשות שינוי כאשר הולכים למקור של הבעיה. והמקור
איננו כאן ועכשיו, אלא שם, לפני אלפי שנים, כאשר הייתה מלחמה על ברכתו של האב.
הרבה אור ואהבה
ישויות של אור ואהבה
תקוה אברהם