ערב יום
הזיכרון הוא תמיד יום מאוד מרגש וקשה. יש בו אנרגיות מאוד קשות מאחר
שהאנשים עצובים, בוכים ונזכרים באלו שכבר אינם בין החיים אבל בכל זאת
זכרונם נמצא
כאן
ועכשיו. זה רק מחזק את מה שהמסטיקנים אומרים כי האדם לא מת לאחר המוות, אלא
ממשיך לחיות בצורה אחרת, בצורה של ישות ללא גוף.
אם
נתייחס למוות באמת כחלק מהחיים שלנו כבני אדם אולי לא נהיה במצב רגשי כל כך
קשה כאשר מאבדים אדם יקר. כל אדם יודע שהחיים הפיזיים הם לא אין סופיים
והוא יודע
בתת
ההכרה שלו שיגיע היום שגם הוא יהיה במקום הזה של המוות. אבל אנו בני האדם
מדחיקים את הנושא הזה כל כך עמוק, שכאשר מגיע הזמן
של אחד מבני המשפחה לעזוב את
הגוף שלו, אנו מקבלים את זה ממש ממש קשה.
יש חלקים
מהאוכלוסיה העולמית שמקבלים את המוות כפי שהוא, כלומר מתייחסים לסוף
הגוף הפיזי אבל לא סוף החיים של הישות. כי הישות ממשיכה לחיות אם כי
איננו יכולים
לראות
אותה כפי שאנו רואים את הגוף הפיזי שלנו ושל האחרים. אולי הקבלה של המוות
תאפשר לנו להתמודד איתו בצורה קלה וזורמת יותר.
זיכרו
כי המוות הוא חלק מהחיים וחלק מהזרימה של היקום. תמיד הישן מתכלה ומפנה
את מקומו למשהו חדש שנולד. כך זה בטבע וכך זה גם
בבני האדם שהם חלק מהטבע
הכולל.
תודה והרבה אור ואהבה
וחג עצמאות שמח
תקוה אברהם