אתם כולכם ביחד
אינכם יכולים לראות ולהסביר
עד כמה אני פגיע
ועד מה הנני שביר.
אולי מפני שראשי זקוף אל על
וצווארי כמו מגדל
מתנשא וגם משקיף
בעל כורחי אני זקיף.
אינכם יכולים להבחין מבעד לזכוכית
החוצצת ביני לביניכם.
ומשום שקיפותה הזכה
אני נשאר כאן איתכם
באהבה,
רונית גלילי,