דרך
המשוב / דני לוסקי
מתוך הספר "32 האינטליגנציות" מאת דני לוסקי
דרך המשוב היא שיטה חינוכית טיפולית ייחודית לאיזון גוף נפש
השואפת להרמוניה דרך האדם השלם.
אדם הוא מראה של הסביבה, וההתנסויות הם המשוב שלו ולכן כדי לתקן
על האדם להתבונן פנימה ולבצע את הצמיחה מתוך עצמו באמצעות סולם
אינטליגנציות של שלושים ושתים נתיבות פליאות חוכמה בארבעה רבדים.
דרך המשוב אתה מביט, רואה, שומע, מקשיב, חוקר ומבין את הסיבות
ואת הרווח. אתה מבין את המציאות, איך ולמה זה קורה לך, איך לאבחן, למנוע
תקלות ומחלות ואיך לתקן לאחר קלקול.
מדוע לקלקל כדי לתקן, מדוע חיים כדי למות, מה מהות החיים, איך
לחיות אותם ומדוע לחיות, מה תכלית החיים.
ההרמוניה אותה אנו מבקשים ליצור עם היקום תתקיים באופן טבעי כאשר
כל אדם יחיה בהרמוניה עם עצמו באיזון גוף ונפש.
דרך המשוב היא שיטה טיפולית, מסגרת או כלי שבו יוצקים תכנים
ידועים ומוכרים. שיטה היא צורה או תבנית למצגת ייחודית של חומרים שתמיד היו
ותמיד יהיו, מכאן ניתן להבין שאין חדש בחומרים והתכנים שהספר הזה מדבר
עליהם, אבל אפשר לראות שזו תבנית אחרת, מצגת אחרת, צירופים ייחודיים אשר
יוצרים כלי חדש שבו גם התכנים הופכים לאפשרות חדשה ומקבלים משמעות חדשה
שדרכה אפשר ליצור גם מציאות חדשה.
דרך המשוב היא שיטה חינוכית במובן זה שהתכנים אינם נקלטים באחת
ויש לשנן אותם ולעבוד אתם דרך המחשבה כדי להטמיעם ולהופכם לאמונה ולחלק
מהמציאות.
בעולם בו אנו חיים אנו יודעים הרבה על "מה" סביבנו ועל ה"איך",
והאופן בו הדברים פועלים, המדע עוסק בקדחתנות בתצפיות והתבוננות כדי להגדיר
את החוקים השולטים ביקום, כלומר איך זה קורה. השאלה הגדולה העומדת לפתחם של
המדענים היא למה כך דברים מתרחשים ולא אחרת, מהי סיבת החיים, מהו סוד
החיים, מדוע העולם כאן ועכשיו, מה תכלית החיים.
האנטומיה עוסקת בחקר המבנה (מה), הפיסיולוגיה עוסקת בחקר התפקוד
(איך) ואין תשובה על השאלה מדוע אדם נמצא בתוך מגבלות של אנטומיה
ופיזיולוגיה.
העולם שאנו מכירים פועל וחוקר שני ממדים – "מה ואיך", בעוד
שהמציאות היא תלת ממדית – "מה, איך ולמה" - ימין שמאל ואמצע, מרחב, זמן
ותנועה. מודיעין מתחבר לאדם מיומן שידע מה לעשות איתו. מכחול מתחבר לצייר,
תוכנה מתחברת לחומרה, גיטרה מתחברת לנגן, המים מתחברים לכלי, האוויר מתחבר
לנשימה, החיים מתחברים למוות. שכחנו את ה"מדוע", מדוע איש מתחבר לאישה?
מדוע מכסה מחפש סיר? מדוע תבשיל מחפש סועדים? מדוע בית מחפש דיירים? התנאי
ליצירה כלשהי קשור תמיד לצמדים שמשלימים אחד את השני כדי ליצור את נקודת
האיזון שיוצרת חיים. לכן אין שלם אם לא נחקור את ה"מדוע" היא נקודת האיזון
שמאפשרת שלמות (שלום).
בלי מדוע זה כמו מרחב וזמן בלי תנועה, כמו כלי ואור בלי חיים,
כמו מהות ומסגרת בלי צמיחה, כמו תוכנה וחומרה בלי כתיבה, כמו דרך ומשוב בלי
הארה, כמו איך ומה בלי מדוע.
השאלה שמרתקת את האנושות היא עבור מי ומדוע כל זה קיים, מה תכלית
החיים.
מה התכלית הסופית בקריאת ספר? כדי ללמוד? כדי להבין משהו? כדי
להתפתח? ואז מה?? הדרישה היא לעשות שימוש נכון בידע וגם להבין את התכלית
הסופית. המטרה היא שיוצרת את היעדים ואת יעדי המשנה, אם אין לאן ללכת נוצר
בלבול וחוסר שקט.
מפגש בין ידע בציור ומכחול יוצר ציור חדש, מדוע? האם כדי למכור?
כדי להפיק רווח? כדי שיהיה במה לחיות? ואז מה? מה הלאה? לאן זה לוקח אותנו?
מפגש בין זמן למרחב יוצר שינוי, אז מה? מפגש בין מוכנות והזדמנות
יוצר התנסות, מפגש בין אהבה לאוהבים יוצר קשר, מפגש בין זרע וביצית יוצר
חיים חדשים, מדוע? על כל מדוע יבוא מדוע נוסף ועוד מדוע, כל תשובה שנקבל
תהייה הסיבה ואז הסיבה תהפוך לתוצאה והסיבה הבאה שנמצא שוב תהפוך לתוצאה עד
אשר נגיע אל הסיבה של כל הסיבות והעילה של כל העילות שהיא תכלית החיים.
אין זה מספיק שאנו יודעים איך הדברים מתרחשים, אנו מחויבים
בחקירה כדי להבין למה דברים מתרחשים, מה תכלית החיים, למה חיים כאן ועכשיו.
תשובות לשאלות יעניקו לנו את השלמות החסרה.
ג'יין רוברטס כותבת בספרה "טבע הנפש":
"כשאתם שואלים "מי אני?" אתם מנסים להבין את עצמכם כאילו הייתם
משפט פשוט שכבר נכתב. בפועל, אתם כותבים את עצמכם תוך כדי התקדמות. המשפט
שאתם מזהים הוא רק אחד מתוך ואריאציות אפשריות רבות. אתם בוחרים – ולא אף
אחד אחר – אילו חוויות ברצונכם לממש. אתם עושים זאת באופן ספונטני כפי שאתם
אומרים מילים. אתם מקבלים כמובן מאליו שמשפט שיש לו התחלה יהיה לו גם סוף.
אתם נמצאים בעיצומה של "אמירת עצמכם". האמירה – היא חייכם – כביכול מתרחשת
מעצמה. שכן אינכם מודעים לכך שאתם מקיימים את עצמכם בחיים. כי לבכם פועם
בין אם אתם מבינים אנטומיה ובין אם לאו.(...) אתם חלק מהעולם, ועם זאת אתם
– אתם עצמכם. זה לא מבלבל אתכם, ואתם זורמים עם תחושת הזהות שלכם ללא קושי,
אף שבכל מקום אתם מוקפים באנשים אחרים. אם נשתמש בתיאור זה כבאנולוגיה, אתם
גם חלק מנפשכם או מנשמתכם, אתם שוכנים בתוכה וזורמים בנקל על פי תחושת
הזהות שלכם, אף כי הנפש מכילה עוד זהויות מלבד זו שאתם תופשים כזהותכם. אתם
שואבים חיות מהעולם וצומחים דרכו. ואתם (גם) מסייעים ליצור את תרבות העולם
ותורמים לעולם את יכולותיכם ואת חוויותיכם. במידה רבה זהו סוג היחסים שאתם
מקיימים עם הנפש שלכם. (...) אתם חלק מן העולם במידה כזו שאפילו הפעולה
הקטנה ביותר שלכם תורמת למציאות העולם. נשימתכם משנה את האטמוספרה והמפגשים
שלכם עם אנשים אחרים משנים את מארג חייהם וחיי אלה הבאים עמם במגע. (...)
כל אחד הוא רק יחיד אחד החי על פני הפלנטה בזמן נתון כלשהו, ואפשר שייראה
כאילו שיחיד זה הוא בעל השפעה מועטה בלבד. מצד שני, כל אדם הוא חלק חיוני.
אפשר לומר שהעולם מתחיל ונגמר עם כל אדם. דהיינו, כל אחת מפעולותיכם חשובה
כל כך ותורמת במידה כה רבה לחוויות האחרים – אפילו אלה שאותם אינכם מכירים
– שכל יחיד הוא כמו מרכז שסביבו סובב העולם
בברכה,
דני
לוסקי,
המכללה ההוליסטית הפתוחה.
לקבלת תחזית
