מאחר ואנו יודעים שמקור המחלות הוא בנפש, נותר לנו רק לנסות
ולהבין למה אנחנו למעשה חולים, אם אנו יודעים עובדה בסיסית זו?
מזמן העיבור, התינוק גדל ברחם אימו, כלומר מחובר אליה דרך חבל
הטבור בחיבור ישיר כפועל יוצא הרי שהוא חש את שהיא חשה, אך ללא היכולת לבקר או לסנן
את הדברים אשר מגיעים אליו, כיון שאין לו חשיבה (מודע) אלא רק תחושות, רגשות וידיעה
אמיתית על תחושות אימו, לעיתים אף יותר ממנה.
אם לדוגמא האם בזמן ההיריון עוברת טראומה כלשהי כגון בגידה,
אובדן מקום עבודה, חוסר סיפוק ממראה גופה, חוסר כסף, או אפילו אם נכחה בפיגוע טרור,
ראתה תאונת דרכים וכו'. כל אילו משפיעים עליה ונרשמים על מערכת העצבים שלה וכמובן
כל זה עובר ישירות לעובר, והוא חווה את הטראומה ללא יכולת הסבר למה תחושת הכעס,
הפחד המחנק וכו'.
דברים אילו ועוד רבים מביאים לכך שכל תינוק שנולד, למעשה מביא
עימו לעולם טראומות ו"פסולת" רגשית שאינה שלו, אך רשומה על מערכת העצבים שלו. במהלך
חייו וגדילתו, לומד הילד איך להסביר כל מיני תופעות לעצמו, מהוריו ומהסביבה, אם ע"י
חיקוי ואם ע"י הסברים משכנעים מהוריו בשלב ראשון, ולאחר מכן מהסביבה.
כלומר, האדם הינו פועל יוצא של השפעות הוריו והסביבה עליו ועל
אישיותו, כל זאת כדפוס התנהגותי שהוא מחקה, אם מרצון ואם שלא מרצון.
פעמים רבות ילד שומע דעות בבית והן מושתלות בתת-המודע שלו, כך
שהן הופכות לאמת שלו ועל-פיה הוא מגיב לחיים.
אם למשל אומרים לילד "היזהר", "אל תאמין לאנשים", "שים לב עם מי
אתה מדבר" וכו', דברים שהופכים את הילד לפחדן, הססן, ואולי בודד בחייו. חמור מזה,
הפחד תוקע, כלומר לא מאפשר לאדם חופש פעולה חיצוני, ובעצם גם פנימי. לחץ פנימי על
איברים פנימיים, חוסר תנועה, שיתוק, גורמים לעבודה לא נכונה של איברים פנימיים,
עיכול לא נכון, כאבים, חוסר גמישות וכו', שעם השנים יגרמו למחלות שיכולות להיות גם
קשות וכרוניות.
עד שהאדם לא יבין שהגורם למחלתו הוא בעצם התקיעות הנפשית והפחד
שלו מדברים רבים, לא יהיה ריפוי או החלמה, כי הבנה לגבי מצבו הנפשי היא שתביא
לשחרור הלחץ הפנימי, וזה בתורו יאפשר פעולה נכונה וזרימה נכונה בגוף, ואז המוח יוכל
לקבל אינפורמציה נכונה מהגוף ולהגיב בהתאם.
כל בני האדם ללא יוצאים מן הכלל נמצאים באתה הסיטואציה. יחידי
סגולה מבינים זאת בגיל צעיר ומתחילים בשינוי הדפוס, או נחשפים למישהו שיעזור להם
בתהליך השינוי.
לעומתם, רוב האנשים או שלא מודעים למקור בעייתם, או שלא רוצים
לשנותה, כי הם מנצלים את מחלתם להשגת מטרות שונות.
בעייתנו כבני אדם היא למעשה חוסר האמון שלנו בעצמנו וביכולותינו
להשיג או לעשות מה שאנו רוצים, אנחנו רק צריכים להאמין ולגרום לזה לקרות. אם יש בנו
את הניצוץ האלוהי, הרי שאי-אפשר להאמין באלוהים ולא בעצמנו, כי הוא הרי נמצא
בתוכנו, ועל כן טיבה של האמונה הוא כוחנו לברוא את עולמנו ולרפא את גופנו.
צביקה איציקוביץ'.
03-7510195
052-236295
roncho@netvision.net.il
לקבלת תחזית
