הרפואה הסינית בנויה ממספר נדבכים, המוכרים יותר הם: הדיקור (אוקופונטורה:
אוקו - מחט, פונטורה – החדרה), צמחי מרפא, יש עוד כמה נדבכים חשובים והם: טווינא,
Tai Che, Che Goung,
מדיטציה ואורך חיים תקין ובריא.
אני
ארחיב על כל נושא ונושא בהמשך, אבל לפני הכל קצת על ההתפתחות של הרפואה הסינית
וכמה מושגים חשובים.
הרפואה הסינית החלה להתפתח לפני כ 5000 שנים, עם תחילתם של שושולות הקיסרים
הקדומים והמאוחרים אשר תרמו אלפי שנות מחקר ע"י ניסוי וטעיה והכל על מנת לגרום
לקיסר הנוכחי של אותה תקופה חיי נצח, כך התגלו האיכויות השונות של הצמחים ונקודות
הדיקור ויעילותם של שנים אלו.
ההתפתחות העיקרית שלה נעשה בסביבות המאה השלישית לפני הספירה,
באותה תקופה שלט
Huang Di
הקיסר הצהוב, שהוא כתב את ספר הרפואה הפנימית (Nei
Jing
– השאלות הפשוטות) שספר כמעט כולו הוא דיאלוג בין
הקיסר הצהוב ל
Qi Bo
הרופא השמימי, הספר מתחיל בשאלה הפשוטה ביותר אותה שואל הקיסר את הרופא, איך זה
שבעבר אנשים חיו עד גיל 100 ויותר ולא הראו סימני זקנה (הכוונה למחלות) ואילו
היום אנשים בקושי חיים עד גיל 50 האם זה בגלל שינויים סביבתיים או בגלל שהן שכחו
את הדרך? (שם הפרק הוא האמת האוניברסלית) בפרק השני מסביר הקיסר איך צריך לחיות
בהרמוניה עם עונות השנה והשינויים בהם (שם הפרק הוא
The art of life through the fore
seasons).
במשך
השנים שלאחר מכן הלימוד של הרפואה הסינית עבר מאב לבן ורק בסביבות האלף הראשונה
לספירה היו בתי ספר לרפואה סינית.
בין
השנים 1914 – 1644 הייתה חדירה של המערב לסין ובעקבותיה חלה ירידה בנושא
האוקופונטורה (לא היה שינוי ביחס לצמחים כיוון שגם במערב השתמשו בצמחים
לריפוי).
ב
1949 בזמן המהפכה הקומוניסטית הוחרמו המטפלים הסינים כיוון שהם נחשבו
אינטלקטואלים המאיימים על השלטון, ספרי רפואה רבים נשרפו והוחרמו כמו כן
הפילוסופים ואנשי הדת.
ב
1958 הוקמה ועדה שהגדירה שניתן להשתמש באוקופונטורה להרדמה ולכאב.
ב
1966 האוקופונטורה חזרה וזאת מהסיבה שהיה רופא אחד לכל 100000 (מאה אלף) תושבים,
אך למרות חזרתה הועדה דחתה, דחייה כמעט מוחלטת של הפילוסופיה העתיקה העומדת
מאחורי הרפואה הסינית.
ב
1973 נודה כולנו לעיתונאי שליווה את ניקסון במסעו לסין ושם הוא חלה וטופל בהצלחה
בעזרת הרפואה הסינית שמאז פרצה לתודעה המערבית.
אחד
הבסיסים לרפואה הסינית הוא שהאדם הוא מיקרוקוסמוס של המקרוקוסמוס כלומר כל
התהליכים הקיימים בטבע, קיימים גם באדם וברגע שבו נבין את התהליכים הללו נוכל
להבין את סוד החיים (אין כאן כוונה לסוד החיים במובן של חיי נצח אלה, אריכות חיים
באיכות חיים).
בסיס
נוסף הוא: האדם הוא חלק מהטבע והוא משפיע ומושפע ממנו, בניגוד למחשבה המערבית
שהאדם הוא חלק נפרד ובלתי תלוי בטבע.
בעבר
הרחוק בסין האדם היה מטופל לאורך כל השנה ולא רק בזמן מחלה, דבר זה נבע מהמחשבה
שללכת לרופא כאשר אתה כבר חולה זה כמו לחפור באר מיים כאשר אתה צמא. רופא אמיתי
מלמד את מטופליו כיצד לחיות, כיצד לשמור על איזון לאורך כל השנה.
אנקדוטנה משעשת היא שבאותם זמנים כאשר האדם היה חולה הוא לא היה משלם לרופא כיוןן
שהרופא נכשל במשימתו לשמור על בריאות מטופליו.
על
מנת להבין טוב יותר את הרפואה הסינית אני אסביר שני מושגי בסיס ברפואה סינית:
1.
Chi
– הפרוש הפשוט של המילה צ'י זה אנרגיה,
הפרוש העמוק יותר הוא הכוח המעורר והמניע של החיים, כל דבר בחיים זה ביטוי של צ'י
וצורה שונה שלו.
2.
המושג
השני הוא Yin
ו Yang,
הפרוש המילולי של המילים הללו זה הצד המואר של ההר והצד האפל של ההר, אבל איך זה
קשור לרפואה סינית. ה
Yin\Yang
זהו מושג יחסי כלומר השמש היא
Yang
ו הירח הוא
Yin,
אבל אם אני משווה את הירח לשאר הכוכבים אז הירח הוא
Yang
ושאר הכוכבים זה
Yin,
אותו עיקרון עובד גם ברפואה, אם האדם חלש, עייף, חסר ויטליות, לאותו אדם חסר
Yang
ואילו אם אותו אדם חסרה לו קרקע, דינמים מאוד אך את המיגרנות הם מקבלים בימי שישי
שבת בימי המנוחה (לאו דווקה בחופשה השנתית) חסר להם
Yin.
שני
המושגים הללו מובילים אותנו לתיאוריה עליה בנויה הרפואה הסינית,
תיאורית חמשת
האלמנטים.
בברכה,
מאיר גלזר
למאמר הבא..
תיאורית חמשת
האלמנטים
-
רפואה סינית מאת מאיר
גלזר
אודות מאיר גלזר ורשימת מאמרים
חזרה לפרק
רפואה סינית
לראש הדף
לקבלת תחזית
