איך יכולה הומאופתיה קלאסית לעזור
במקרי חרום,
הלם
וטראומה
/ הניה סימון
הפסל הכבד נפל על הרגל – שטף דם פנימי קשה:
יום שישי
אחד, הוזמן ידיד של משפחתי לארוחת ערב שבתית, היה צורך לפתוח שולחן, בתהליך של
פתיחת השולחן נפל על רגלו פסל אפריקאי גדול וכבד מאד. האיש סבל את כאבו בדממה
וגם לא הצליח להירדם כל אותו לילה מכאב. רגלו היתה כחולה מהברך למטה – מקום שם
נפל הפסל.
למשפחה
שכבר התנסתה בטיפול אקוטי היתה התרופה בבית אך במינון נמוך
C30.
האיש סבל עד אחר הצהריים בשבת, כאשר קיבל את המינון "המגיע"
M10, תוך דקה הכאב הגדול עומעם, ותוך כמה דקות
לא היה זכר לסימן הכחול, שטף הדם הפנימי נשאב פנימה אל תוך מערכת הדם מיידית.
כגודל המכה כן גובה המינון.
בעל המשאית המתהפכת מול העיניים
מטופלת
שלי באה לפגישה וסיפרה בין היתר שבעלה איבד את משאיתו ולא יכול היה להירדם אף
לדקה מהלילה הקודם כתוצאה מההלם.
וכך קרה
המקרה: הנהג עמד מול משאיתו כאשר הרימה את תיבת המטען שלה להטותה כדי לשפוך את
המטען בתוכה על האדמה, ולפתע התחילה המשאית לנטות על צידה ולהתהפך, הנהג עוד
הספיק לברוח מצד המשאית, שאיימה למחוץ אותו למוות.
המשאית
התגלגלה במורד ונהרסה תוך כדי נפילה במורד.
ההלם
נותר והאיש לא יכול להירגע "ראה את המוות מול העיניים".
לא נרדם
אף לשניה בלילה הקודם – סיפרה המטופלת.
נתתי לה
כמה גלובולים של הרמדי המתאימה.
לאחר כמה
ימים דווחה לי שמאז אותו ערב שנטל את הגלובולים ישן היטב אותו לילה ובלילות שלאחר
מכן. מאושש, החל לטפל בענייני הביטוח של משאיתו שאבדה. והוא מתכונן לקחת לו חופשה
של כמה ימים לאחר שיסדיר את הענינים ההכרחיים הדחופים.
ניתוח דחוף וקשה
הניתוח
היה ניתוח בטן דחוף מאד, כמה טיפות של ארניקה הרגיעו את המנותחת לקראת
הניתוח. הניתוח ארך ארבע וחצי שעות. תשע מנות דם ניתנו למנותחת.
היו
צפויים כאבים קשים לאחר הניתוח והצוות הרפואי הציע זריקות להקלת כאבים קשים – שש
במספר, בפועל ניתנו רק שתיים בזמן שעדיין היתה המנותחת מטושטשת מההרדמה
ומהניתוח הארוך.
איך זה
קרה שהתגברה על הכאב?! פשוט, ניתנו שתי תרופות הומיאופתיות ששיככו את
הכאבים.
האחיות
והרופאים התפלאו על 'אומץ הלב' של המנותחת, אמרו לה, "את גיבורה!" בשל סירובה
לקבל את הזריקות נגד כאבים. והיא ענתה "לא כואב לי למה שאקח זריקות". .
כמו כן
ניתנו תמיסות למריחה על החתך הגדול.
הפצע
התרפא היטב ובצורה מפליאה, כל החתך לאורך הבטן נראה נקי ויפה.
ועוד
מול אותה
חולה בחדר בבית-החולים, שכבה אישה שהוציאו לה את התוספתן (הסתבר בדיעבד לחינם).
האישה התלוננה מרה על שאינה יכולה לזוז בכלל ממיטתה מהכאבים, האחות גערה בה שתרד
להתרחץ, המנותחת בשלה, לא מוכנה לזוז מהאיום של הכאב מכל תנועה קלה. הצעתי לה כמה
גלובולים של אותה התרופה ההומיאופתית לניתוח פתיחת בטן, תוך דקותיים ירדה ממיטתה
אל הכיור שבחדר, כמעט ללא כאב.
כאבים לאחר ניתוח של סרטן השד
לאישה
כבת כחמישים שהוסר משדה גידול סרטני – נוקו גם הלימפות הסמוכות. הכאבים לאחר
הניתוח היו גדולים. שתי רמדי'ס הומיאופתיות ניתנו לה לכמה ימים אחת מהן עבור שטף
דם פנימי במקום הפצע, והשניה עבור הכאב של הפצע, הכאב העצבי, ליטול כל אימת
שיחזור הכאב.
הכאב
החריף השתחרר מידית כל פעם כאשר לקחה את התרופות, גם הפצע נרפא היטב.
חום גבוה וסימפטומים של דלקת קרם המוח
17בפברואר 2004
לאחר
שנה וחדשיים
שקיבל את מנת הרמדי המתאימה לו, בפעם השניה, הוזעק אבא של הילד לביה"ס. קראו לו
לבוא לקחת את הילד מבית הספר. הילד נתקף בהקאות ואינו יכול כמעט לזוז בכוחות
עצמו. הרופא שהלכו אליו מיד נתן פתק לחדר מיון וביקש לא לתת כדורים נגד
הקאה. האבא נושא את הילד בן התשע על ידיו לרופא ומשם על הידיים הביתה למיטה.
לא הלכו
לחדר מיון. נקראתי לבוא לראות את הילד.
ראיתי את
הילד למחרת בצהריים במיטה – היה קשיון בעורף, כמעט לא יכול היה להניע את הראש
קדימה אחורה ולצדדים, כאבי ראש חזקים מאד, אמר שקשה לו להניע את הרגליים ובכלל
את הגוף במיטה, חום גבוה מאד פנים בגוון וורוד אפרפר, הגוון היסטרי, הילד סובל
מאד, הקיא הרבה וחולשה גדולה, מדבר בקושי. מיואש מסבל קשה של יממה שלמה, שתה
לגימות קטנות של מים מתוך בקבוק.
הזמנתי
מבית המרקחת את הרמדי שקיבל לפני כשנה, בפוטנץ גבוה יותר הפעם, התרופה דאז
הסדירה את ענין כאבי הראש לתקופה של למעלה משנה, וקיוויתי שתעבוד גם במצב
האקוטי.
בערב,
ה-18 בפברואר, 2004,
כ-30
שעות לאחר תחילת הסימפטומים קיבל הילד שתי לגימות משליש כוס מים בהם המסתי שני
גלובולים (ראש פרג) במים.
תוך
דקותיים התבהרו העיניים שהיו מצועפות מחום – הילד ביקש לישון. (היה עייף וחלש,
מחוסר שינה של הלילה הקודם, וההקאות).
ישן היטב
בליל יום רביעי, למחרת בבוקר קם רעב ואכל היטב.
כמו שקרה
במצב הכרוני לפני שנה וחצי, לאחר הפעם הראשונה שנטל את הרמדי, התנפחה עין שמאל,
ודבר אחר נוסף, יצא הרפס גדול שכיסה את כל קצה האף.
העין
התחילה להפריש מוגלה. במשך שלושה ארבעה ימים היתה העין נפוחה מאד וביום השלישי
נראה העפעף העליון כמו פלח עגבנית-שרי בשלה.הפרשת המוגלה התגברה והנפיחות התחילה
לרדת. ההרפס על האף התייבש כבר בסוף היום השלישי. היו עדיין כאבי עורף וראש
עמומים, אך הילד ישן היטב, התנועע באופן די חפשי לכל מקום בבית, תיאבונו היה טוב
והוא הרגיש מחוזק מיום ליום.
ביום
שישי ה-27 לפברואר,
חזר הילד לבית הספר, תשעה ימים אחרי שקיבל את שתי הלגימות מתמיסת ה-Sticta 1M.
ראיתי את
הילד ב-28 בחודש, פניו בהירות חלקות לגמרי וטובות, חייך, מרוצה. שאלתי אם הרגיש
בשינוי נוסף מלפני המחלה. הילד סיפר שעכשיו במשחק הכדורגל הוא מסוגל לתפוס את
הכדור על גב כף הרגל ולהחזיק אותו שם זמן רב.
וכן כן, גם במגיפות.
סביב
תחילת המאה התשע עשרה פקדו מגיפות רבות את ארצות הברית ב-1800 פרצה מחלת הקדחת
הצהובה שבטיפול הקונב' הרגיל מתו אלפי חולים ממנה וההומאופתיה הצליחה בריפוי
מהיר וחלק של החולים במגיפה. מאז ביקשו אנשי ארצות הדרום להירפא בהומאופתיה
בלבד.
כך קרה
עם מגיפת הסקרלטינה, השנית, הטיפוס והכולרה שקרו גם הם בתחילת המאה התשע עשרה.
אחוז
הנרפאים בהומיאופתיה הקלאסית מול אלו שנרפאו בשיטות הקונב' דאז בבתי החולים היה
גדול מאד כ-80%, כאשר החולים נרפאו היטב, הכאבים והסימפטומים הקשים הוקלו מיידית
והם לא סבלו מתופעות לוואי וחולשת יתר, הם חזרו לכוחותיהם במהרה לאחר הריפוי,
בריפוי ה"רגיל" סבלו החולים מאד ועקבות המחלה ניכרו עליהם עוד זמן רב.
ומה עוד ברפואת החרום
לקוראים
המתענינים במה יכולה ההומיאופתיה הקלאסית לעזור בשעת חרום, ישנם מאות אלפי מקרים
של מקרים שנרפאו היטב על ידה לאורך למעלה ממאתיים השנה האחרונות והם רשומים
בספרים רבים ושצוטטו לתוך תוכנות הומיאופתיות יעילות. האחת לשברים, האחרת
לנקעים, אחת לגב תפוס, אחרת לכוויה קשה, עקיצות, כן גם הכשת נחש. להבדיל
מהטראומות הגופניות: הלם ממוות של אדם יקר, גם בו ניתן לטפל בצורה בונה
בהומיאופתיה, אהבה נכזבת, פתע גם כן נחשבת למצב חרום. כשלון, פיטורין מהעבודה,
פרידה פתאומית כואבת וכן גם טירוף פתע.
במקרה
אולם "ורסאי" בירושלים, נערך מחקר קטן שניתן לעיין בתוצאותיו בבטאון מס. 12 של
האגודה הישראלית
להומאופתיה קלאסית.
הניה סימון,
הומיאופטית קלאסית.
לקבלת תחזית
