הריפוי בהומיאופתיה קלאסית דורשת מהמרפא ההומיאופתי את הציות לחוקי
ריפוי ברורים וקבועים, ובנוסף היא דורשת את ההתייחסות לכל אדם באופן אינדיבידואלי
ביותר. למעשה כל הטיפול מבוסס על האיפיון המסויים
השייך אך ורק לאדם החולה.
לכאורה דבר והיפוכו, מצד אחד חוקיות - מצד שני גמישות כזו, לראות בכל אדם את המיוחד
בו ובמצבו.
לדוגמא:
ניקח את האנשים הסובלים מדלקות כלשהן, לרובם אולי תהיה תמונת שקיעת דם דומה בבדיקת
המעבדה שלהם, אולם אחד יהיה מוטב בתנועה והשני יוחמר בתנועה, האחד יכאב בבוקר והשני
בלילה, חום וקור ייטיבו עם בני אדם שונים, רוח וכו'. אחד קיבל מחלתו בחורף מלחות
יתר באויר, האחר באביב לאחר חשיפה לרוח יבשה; האחד נוטה להתפרץ מיד כאשר הוא מתרגז,
השני שותק ו"אוכל את עצמו"; האחד צמא בחום, לשני צריך להזכיר לשתות. כל אלה ועוד
מאפיינים נלקחים בחשבון לפי הצורך למציאת התרופה לגורם המחלה. ההומיאופת
טוב יודע לזהות את המצב וייחודו של המטופל על ידי תישאול והתבוננות.
חשובה מאד גם ההיסטוריה הגנטית והאישית של האדם, פעילותו הן במצבי חולי והן
בבריאות. הדבר הזה נכון לגבי כל מצב מחלה, כאשר מטפלים בגורם המחלה האמיתי, כמשל
בשורש העץ ולא רק בעלים או בפירות, או אז ניתן לרפא באמת, או בהשאלה לגדל עלים
ופירות משובחים.
דר'
ג'יימס טיילר קנט מגדולי ההומיאופתים אומר בספרו "הרצאות על הפילוסופיה
של ההומיאופתיה"
*)
"ישנם רופאים האומרים: "יום אחד תהיה לנו תרופה לסרטן" כאשר הם חושבים רק על
הסימפטומים הסופיים של תוצאת המחלה ולא על הסימפטומים
והאיפיונים של גורם המחלה. יש הבדל עצום בין השניים. הרופאים לא היו
אומרים זאת אם היו יודעים שיש בכוח האורגניזם של האדם לרפא את הסרטן בעצמו בצורה
שלמה. כי אם היו יוצאים מתוך הנחה זו ובודקים את ההיסטוריה של המטופל לפני שפרצו
הסימפטומים של המחלה, היו סימפטומים אחרים שניתן היה לטפל בהם ובכך לרפא או למנוע
לחלוטין את מחלתו... להתייחס לרקמות החולות כגורם המחלה הוא
איוולת מאין כמותה. כי הגידולים הם רק התוצאה ובסילוק התוצאה לא נסלק את
המחלה".
אכן אנחנו יודעים על מיליארדי דולארים המושקעים בחקר הסרטן, או ב"תעשיית הסרטן".
המחקרים האלו מתעסקים בתאי הסרטן עצמו ולא בגורם המחלה. סילוק הגידול בכל אמצעי
מתוחכם דומה לגיזום שיחים במזמרה זו או אחרת. תגזום והם יניבו יותר עלים. תכרות כאן
יצוצו שם. יפרחו עוד בכוח גדול יותר. כפי שאנחנו יודעים כך קורה באמת, ואז נזקקים
לתותחים הכימיים היקרים לסילוק התוצאות החדשות, כימותרפיה וההקרנות יסלקו הכל, גם
את הרקמות הבריאות וכן הלאה, ומה על איכות החיים – איך מרגיש החולה...
יחד עם זאת, אנו עדים לריפוי יפה של מחלות שונות קלות וקשות כאשר לא "טופלו" כלל
כנ"ל, ניתן בטיפול הומיאופתי שיירפא החולה ממחלתו בריפוי עדין ביותר. לא כולם
שורדים ללא החמרה במצבם הכללי את הטיפולים הקשים של אנטיביוטיקה קורטיזון ובוודאי
שלא טיפולים קשים יותר ככימותרפיה או הקרנות. ואף אם נראה כאילו "הבדיקות" בסדר –
לא כן ההרגשה הכללית. בריפוי הומיאופתי אפשר להחזיר חיוניות ראשונית וזאת בטיפול
עדין בעד החולה ההתייחסות לרגישויות שלו הגורמות לאי נוחות או מחלה מצביעות
על האלמנט המרפא האישי שלו.
כמובן שריפוי על פי חוקיות זו של התחקות על שורש וגורמים למחלה אצל כל אדם וטיפול
בהם מאפשר ריפוי טוב ויסודי לרוב החולים ולא רק סילוק זמני של סימפטומים.
הניה סימון,
הומיאופטית קלאסית