מדור הומיאופטיה מאת הניה סימון

אודות הניה סימון ורשימת מאמרים

חזרה לדף הומיאופטיה

הומיאופתיה קלאסית – אינפורמציה כללית / הניה סימון

הרפואה ההומיאופתית הינה שיטה המשתמשת במינון מזערי, מיקרוני, בדילול של אלמנטים מהטבע, צמחים, מינרלים, חיות, ועוד, הגורמות להעצמת כוחו הטבעי של החולה לרפא את עצמו. המילה הומיאופתיה פירושה דומה למחלה העיקרון הבסיסי בהומיאופתיה הוא חוק הדימיון, או "דומה בדומה מרפא". על פי חוק זה דבר מן הטבע היוצר סימפטומים של מחלה באדם בריא יכול לרפא את אותם סימפטומים באדם חולה כאשר משתמשים במנה מדוללת מאד.

דוגמה נפוצה היא התרופה IPEC שמרכיבה הוא שורש מיובש של צמח טרופי. צמח זה גורם להקאה כאשר נוטלים אותו במנה גדולה, אך בצורתו המדוללת מונע הקאות.

המחלה על פי הומיאופתיה היא הביטוי של תהליך החיים ואינה מטרה מיוחדת ונפרדת לריפוי. המחלה היא ביטוי של חולשה בגוף הבאה במקום החלש ביותר של הגוף. האדם אינו "אסמטי", אלא הוא או היא סובלים מחולשה המתבטאת בבעיה בנשימה, המערבת את הריאות או הסימפונות. גם סרטן נחשב לחוסר איזון עמוק שיכול להיות כתוצאה מכמה גורמים, דיאטה דלה באלמנטים מזינים, היחשפות ארוכת טווח לרעלים, נטיה גנטית, רגשות מוסתרים ומודחקים, רעיונות מדכאים או גורמים אחרים. בכל מחלה המטרה של הטיפול ההומיאופתי היא לחזק את האורגניזם כולו לרפא את עצמו ולהחזיר את מצבו המאוזן.

הסימפטומים הם סמנים לטיפול, תגובות טבעיות של הגוף במאמץ לרפא את עצמו. הם הדרך של הגוף להודיע על המחלה, החצנת הבעיה הבריאותית. יש למחלות תדרים מסויימים של אנרגיה. ההומיאופת "הולך עם" התגובות הטבעיות של הגוף ומחזק את מערכת ההגנה של הגוף, במקום לדכא את הסימפטומים.

האנמאן הטביע את המושג "אלופתיה" (ביוונית פירוש הרישא של המילה אחר, היינו "שונה מהמחלה") לתאר את הרפואה האורתודוקסית, אשר באופן אגרסיבי מנסה לדכא את הסימפטומים של המחלה ולנגד אותם, בתרופות או חיתוך. מבחינת ההומיאופתיה, כאשר יש דיכוי כזה של סימפטומים, יש גם דיכוי של מערכת ההגנה של הגוף.  באותו זמן שהסימפטומים נעלמים, חוסר האיזון הבסיסי שהתבטא בסימפטומים במקום אחד יתבטא במקום אחר, בדומה לבלון שתלחץ ותכווץ אותו במקום אחד הוא יבלוט יותר במקום אחר ותאבד תמונת המחלה המקורית שניתן היה לרפאה  על פי הסימפטומים הראשוניים, כתוצאה מתרופות נוגדות ומדכאות נוצרת מחלה נוספת.

בטיפול בחולה, ישתדל ההומיאופת להחליט על אלמנט אחד שפעולתו תידמה לסימפטומים המאפיינים את מצב המחלה שלו בכללותה ואי לכך גם יכולים להפוך את מצב המחלה ולרפאה. בריאיון מדוקדק עם המטופל יבנה ההומיאופת את התמונה של מבנה אינדיבידואלי שלו. נלקחים בחשבון ההרגלים, מזגו, ההתייחסות המנטלית והרגשית, יחד עם הסימפטומים הגופניים המדוייקים. הרמדי (התרופה) המיוחדת מותאמת לתמונה הזו.  בדרך כלל תהיה תגובה לתרופה ותמונה חדשה תיווצר, אשר תדרוש אלמנט הומיאופתי חדש עד השלמת הטיפול.

היבט שנוי במחלוקת לגבי התרופות ההומיאופתיות, הוא הדילול של התרופות, ככל שהדילול של התרופות גדול יותר, הפוטנציאל שלהן לרפא גדול יותר, ולאורך זמן רב יותר. האנמאן פיתח את התהליך של הפוטנטיזציה של התרופות בהן התרופות מדוללות פעמים רבות ומנוערות בצורה מסויימת בין דילול לדילול. לרוב אין מכילה התרופה ההומיאופתית אף לא מולקולה אחת של החומר. הכוח של "המנה המזערית" היה נושא לגיחוך רב בין הרופאים האורתודוכסים. תשובת ההומיאופתיה לעניין שמשהו מהאלמנט הראשוני נשאר במנה ההומיאופתית, תמצית, הדהוד, או תבנית ותדר של הגורם הראשוני, והן הוכח במשך מאתיים שנה שהתרופות האלו יעילות מאד, ובמשך השנים האחרונות גם יש הוכחות בניסויים מדעיים לכך.

בניסוי מאד מרשים של פיזיקאי אוסטרלי, פול קלינן, הדגים שהאלמנט הראשוני ממנו נלקחת התרופה משאיר אחריו עקבות אפילו אחרי שדולל באופן רב ביותר.  קלינן הקפיא תרופות הומיאופתיות לטמפרטורה נמוכה מאד של מינוס מאתיים צלסיוס, התגבשותן לגבישים היתה לגמרי שונה מאלמנט לאלמנט. כמה שיותר היתה הרמדי מדוללת כך ההתגבשות היתה ברורה יותר. הפיסיקה הקוואנטית גילתה שיש לחומרים שדות אנרגיה. זה יכול להוות את הסיבה שהפוטנטיזציה אכן עובדת. דר' קלינן הציג את המחקר שלו בפרלמנט האוסטרלי ב- 1985. הספקולציה שלו היתה שהדילול באופן ההומיאופתי מאפשר העברת אנרגיה לנוזלי הגוף, ומארגן מחדש את הנוזלים, אשר מאפיינים מחדש את הפעולה האנזימטית[1].

ההומיאופתים מדברים על תדרים המתאימים לכוח החיות של המטופל. כל מטופל מאופיין במערכת הביואנרגטית שלו, שלה מערכת תדרים תאית וגופנית. חוסר האיזון בתדרים מבטא הפרעה בכוח החיות, במערך ההגנה שמאפשר ריפוי עצמי של האורגניזם. התרופה הנכונה הינה מעין "זריקת דחף" של אנרגיה עדינה המחזירה את הגוף לתדר הבריא של אותו אדם המתבטא אחר כך בנוזלי הגוף ובתאים שלו. אם אין התאמה בתרופה ההומיאופתית, היא תחמיץ את הנקודה המרכזית של ההפרעה ובדרך כלל לא יקרה דבר.

הכינוי כוח החיות בהומיאופתיה דומה לכוח הנקרא צ'י  ברפואה הסינית, ביופלסמה במעבדות הרוסיות ופראנה באיורוודה. הומיאופתיה הינה אופן מסויים של ביואנרגיה והינה הותיקה מבין שיטות המרפא ההוליסטיות. התרופות ההומיאופתיות אינן רעילות בהיותן כה מדוללות גם כאשר הורכבו מחומר רעיל ביותר הן גורמות בצורה עדינה ביותר על ידי העצמת כוח החיות להתגבר על מחלה.

הרפואה האורתודוקסית השאילה תרופות רבות מההומיאופתיה וישמה אותם בעקרונות הומיאופתיים לטפל במחלות, מחלת אבעבועות הפרות סיפקה את החיסון לאבעבועות השחורות, רופא גרמני בשם אמיל אדולף פון ברינג אמר "איך נוכל לכנות באופן טכני את ההשפעה הזו על האימונולוגיה אם לא לכנותה בשם אשר כינה אותה האנמאן "הומיאופתיה"?[2]

גם הניטרוגליצרין אשר משמש תרופה ברפואה האורתודוקסית לרפא מחלות לב ומיגרנות הובאו לראשונה על ידי דר' קונסטנטין הרינג, הנודע בכינויו, "אבי ההומיאופתיה האמריקנית" כיום מרפאי- אלרגיות משתמשים באלמנטים האלרגניים כשהם מדוללים כדי לרפא אלרגיות. ההומיאופתים מזמן השתמשו בארגוט, שהוא פטריה רעילה הנוצרת על השיפון, לרפא גנגרנה, מחלת ריינאוד ובעיות כלי-דם אחרות והן מיגרינות. חברה פרמקוטית פיתחה תרופה כימית בשם הידרזין, המבוססת על המבנה המולקולרי של הארגוט, הנ"ל בסינטוז מעבדתי, וקנתה את הזיכיון לתרכובת הזו שהיא משמשת לשיכוך כאבי מיגרנות. ישנן עוד דוגמאות רבות מאוד לחיקוי כזה המסונטת במעבדה על ידי חברות התרופות.

התרופות המסונטזות, חסרות את הדילול הטבעי בחמרים הנמצאים בסביבה הטבעית של האלמנטים, בדרך כלל רק האלמנט הפעיל של התרופה מסונתז והוא הגורם לבעיות רבות ולהצטברות של חמרים רעילים שהגוף אינו יכול להיפטר מהם.

מקורות:

1. Paul Callinan, The Mechanism of Action of Homehopathic Remedies Towards a Definitive Mode The Journal of Complementary Medicine, July 1985, p.45   

2. Dana Ullman, Discovering Homeopathy, Berkeley Ca. : North Atlantic Books 1991, p.6

הניה סימון,
הומיאופטית קלאסית

מדור הומיאופטיה מאת הניה סימון

אודות הניה סימון ורשימת מאמרים

חזרה לדף הומיאופטיה

לראש הדף