בין האישים שתמכו בהומיאופתיה היו הסופרים מארק טוויין, הנרי
ג'יימס, לואיזה מיי אלקוט, הוראס גריליי, וויליאם ג'יימס והמשורר הנרי ודסוורט
לונגפלאו. רפואה זו היתה פופולרית במיוחד בין הנאורים שבחברה, היא גם שימשה את
עניי הארץ.
בין העשירים היה ג'ון ד. רוקפלר שמת בגיל תשעים ושמונה בשנת 1937
. רוקפלר לא הירשה לאף רופא מלבד הומיאופתים לטפל בו.
הסיבה העיקרית שהומיאופתיה נעשתה כה פופולרית בארה"ב ובאירופה
בשנות 1800 היתה הצלחתה הגדולה בטיפול במגיפות הזיהומיות שפרצו, שכללו כולרה,
טיפוס, הקדחת הצהובה והסקרלטינה. בהשוואה לטיפול הקונבנציונלי היתה התמותה במגיפה
לאלו שטופלו הומיאופתית נמוכה בהרבה והתוצאות של הריפוי היו תמיד טובות יותר.
בבתי החולים ההומיאופתיים היתה התמותה כמחצית עד שמינית מזו של בתי החולים
האורתודוקסיים.
ההצלחה של הומיאופתים להילחם בקדחת הצהובה שפשתה במדינות הדרום
בארה"ב בשנת 1878 היתה כה מרשימה, שמזמן המגיפה ביקשו אנשי הדרום להירפא
בהומיאופתיה בבעיותיהם הרפואיות. הספקנים מבטלים את היעילות של הטיפול ההומיאופתי
בטענתם כי זה אפקט הפלאסיבו, אך קשה לדמיין איך פלאסיבו יכול לטפל באופן כה מוצלח
במחלות אפידמיות.
הניה סימון,
הומיאופטית קלאסית
לקבלת תחזית
