הומאופתיה קלאסית מאת אורנה מיכלוביץ

אודות אורנה מיכלוביץ ורשימת מאמרים

חזרה לפרק הומיאופטיה

הילד ההיפראקטיבי - הגישה ההומיאופטית /
Luc De Schepper, M.D, Ph.D., Lic.Ac., C.Hom., D.I.Hom
תרגום - אורנה מיכלוביץ

כרופא שטיפל בהצלחה במאות מקרים של add/adhd במשך השנים, ובהתבסס על ניסיוני בשיטות טיפול שונות (רפואה פנימית, נוירולוגיה, אקונפונקטורה והומיאופטיה), אני בעמדה טובה להשוות ולהעריך שיטות טיפול שונות.

מהי התנהגות נורמלית לילד? כשגדלתי בבלגיה הייתי בונה ביצורים ומשחק בקאובואים ואינדיאנים במשך שנים. רק בתיכון התחיל הלחץ להישגים. כיום ילדים מקבלים שיעורי בית כבר בכתה א' והורים מנסים לקדם את ילדיהם כששולחים אותם לגן ילדים הישגי ב9000 ש"ח לחודש. אילו התנהגתי כיום כפי שהתנהגתי אז כילד, בודאי שהורי היו מגייסים צוות של פסיכולוגים להעריך את התנהגותי, ואין ספק שגם היו נותנים לי ריטלין.

אז מה באמת ניתן לומר על התרופה הבלתי נמנעת – ריטלין?

ריטלין עובד לטווח קצר אצל מספר ילדים ומפחית סימפטומים של adhd. אבל למעשה אין אף מחקר שמצביע על שיפור קבוע בהישגים אקדמיים כתוצאה מריטלין. ריטלין גורם לנדודי שינה, מפחית תיאבון, מעכב גדילה, ויש לקחת בחשבון ש50% מהילדים שמקבלים ריטלין לא משתפרים בעקבות לקיחת התרופה. ילד שמגיב באופן חיובי לריטלין – זה עדיין לא מוכיח שמדובר בADHD, סמים מעוררים ישפיעו לטובה ויחדדו פוקוס כמעט אצל כל מי שלוקח אותם.

הנגישות הגדולה של התרופה מעוררת חשש של שימוש לרעה. יש מחקרים על סרטן כבד אצל עכברים אחרי שנחשפו לריטלין. אבל כמובן זאת לא סיבה לא לתת לילד את התרופה.

מורים דוחקים בהורים לתת ריטלין כשהילד מפריע למהלך השיעור, והורים נכנסים למצוקה כשעליהם להחליט אם התנהגותו של בנם נחשבת נורמלית או מצריכה טיפול תרופתי.

אינדיבידואציה היא מילת מפתח כל טיפול הומיאופאטי, אבל זה במיוחד משמעותי בטיפול בילדים עם ADHD, יש מהם תוקפניים, אחרים מתוקים רגישים ועדינים, מנסים לשתף פעולה עם הרופא למרות שבבית הספר לא יכולים להתרכז. השוני הגדול מסביר למה תרופה אחת , הומיאופטית או אחרת, לא יכולה לתת מענה לכל הילדים.

יתרונות ההומיאופטיה – מבט לעומק

מדובר במדע אמיתי המתבסס על עקרונות וחוקים, מדע שפיתח שיטה מדעית להוכיח את תקפותו, התרופות נבדקות על אנשים בריאים, לא על חולים ולא על בעלי חיים, כפי שמקובל ברפואה הקונוונציונלית. לרפואה המערבית אין חוקים ועקרונות מלבד ריפוי שונה בשונה, לכן אף טיפול לא עמד במבחן הזמן. תמיד טיפולים נזנחים וחדשים באים במקומם. זה נקרא קידמה אבל רפואה אמיתית לא משתנה, אקופונקטורה נשארה 5000 ללא שינוי והומיאופטיה 200 שנה, מה שנכון נשאר עדיין נכון! מה נותר מהרפואה של לפני 200 שנה? תודה לאל – שום דבר. חולי נפש עונו, חרשים נכלאו, הרעבה הקזת דם היו השיטות של רופאים שנחשבו מבריקים בתקופתם. עדיין גישות ברפואה משתנות חדשות לבקרים. התרופות לאידס הומלצו לנשאים וכל חולי האידס, ורק אחרי כמה שנים התגלה שאין בכך טעם, מחקר באירופה הראה שאין שינוי במצב החולים עם התרופות, וכיום לא מומלץ לתת AZT לחולי אידס.

לפני שאתחיל לספר מה הומיאופטיה יכולה לעשות עבור ילד עם ADHD כדאי להשוות את יתרונות ההומיאופטיה ביחס לרפואה  המערבית:

* הטיפול אינדיבידואלי ומתייחס לכל הפציינט, ולא למחלה לפי שמה. פעמים רבות אנחנו הרופאים נוטים לחשוב שעבודתנו הושלמה כשקראנו למחלה בשמה. "כן, יש לך ADD והנה הריטלין. לך הביתה והתפלל. הומיאופטיה לא צריכה לקרוא למחלה בשם. היא מסתכלת על האדם בשלמותו ומנסה לזהות מה תורם למחלה. בניגוד למה שטוענים נגדה, כל התרופות נבדקו בדרך מדעית על בני אדם בריאים.

*התרופות ההומיאופטיות הניתנות על סמך מכלול הסימפטומים מיועדות לריפוי של ממש בניגוד לרוב התרופות הקונוונציונליות המטפלות בסימפטום זה או אחר, בדומה לכדורי שינה המשפיעים על השינה אבל לא מרפאים את הסיבה לנדודי השינה.

*הומיאופטיה עמדה במבחן הזמן והיא מיושמת במקומות רבים ושונים בעולם.

* אין אפקט סימום או תוצאות לוואי, תוצאה בלתי נעימה היא החמרה הומיאופטית המזוהה בקלות על ידי ההומיאופאט ומטופלת ללא קושי.

* מחיר התרופות זול, ואין להן תוצאות לוואי, וזזה בניגוד לריטלין ותרופות דומות.

*רוב התרופות מיוצרות מצמחם ומינרלים ונשמרות במשך שנים.

האם לא מוזר שלמרות רשימה זו יש רבים ולא מעט אינטרסנטים, המכנים את הרפואה הזאת "אחיזת עיניים"?

תוכנית מעשית עבור פציינטים הסובלים מADHD:

כל רופא יתחיל באיסוף העובדות, מחקר מעמיק. הסימפטומים ואפיוניהם וכל מה שקשור ומשפיע על סגנון חייו של הפציינט, כל זה חיוני להשבת הבריאות. רוב המרפאים מזניחים את השאלה החשובה: מה קרה בחייך כשנעשית חולה או בתקופה שקדמה לפריצת המחלה.

כאן פעמים רבות מצוי המפתח לריפוי. תפקידך הראשון כהורה הוא לזהות מתי פרצה המחלה, תאר את הנסיבות והסימנים הראשונים.

כמה דוגמאות:

ל - 10 ילדים שאובחנו כADHD -  יכולים להיות 10 גורמים שונים, יכול להיות שלא השתקמו מאז:

* שברון לב (גירושין, מוות של חית מחמד, מעבר דירה)
* פחד גדול, פחד מתאונת דרכים,
* מחנק כשנסגרו בטעות בתא המטען
* השפעות ארוכות טווח של הרדמה בניתוח
* שלשול והתייבשות בעקבותיו
* אנטיביוטיקה שניתנה שוב ושוב
* מות בן משפחה

כל אלה ראיתי כגורמים המשפיעים על מקרי ADHD בקליניקה שלי. רופא ילדים לא יוכל להשתמש במידע הזה אבל הומיאופאט יבוא עם 10 תרופות שונות.

האם לא הגיוני יותר לטפל בשורש הבעייה ולא רק בסמפטום? רוב הרופאים לא יודעים לטפל בשורש ואין להם כלים לתקן את מה שהשתבש במקור. כך הם משתמשים בעוד ועוד תרופות שמכסות על הסימפטום. רק גישה הוליסטית כמו אקופונטורה כירופרקטיקה ובעיקר הומיאופטיה יכולים להפוך את חייהם של ילדים עם ADHD.

החלט איזה מן ילד ADHD יש לך, מה הרקע הגנטי, (מיאזמתי)

למטרתינו במאמר זה יספיק לסווג את ילדי הADHD ל4 קבוצות: דורשי תמיכה, מחפשי הריגושים, ההרסניים והמשתנים. בכל קבוצה יש אפיונים שונים וצורות ביטוי שונות: יש לנו את המתוקים שלא יכולים להתרכז לרגע, אחרים חסרי שקט ושוכחים מיד מה שנלמד לפני רגע, ויש אלה השובבים שמרגישים צורך לפגוע ולעצבן, ואחרים מפגינים צורך במגע ומנשקים את כל מי שלידם. לכן המיתוס שריטלין יטפל בכל הילדים השונים האלה – כמובן הוא רק מיתוס.

צרכני- תמיכה

* רגישות יתר לגורמים סביבתיים.
* נוטים להתרשם מהר ולמצבי רוח.
* עצלן אדיש חולם בהקיץ.
* מחשבות לא עקביות, לא מגשים תוכניות.
* מחשבות חמקמקות, לא מתועלות.
* ארמונות פורחים באוויר.
* חולשת ריכוז וזיכרון.
* לומד לאט.
* תופס עצמו בטיפש.
* להוט להשיג חפצים מיותרים, חוסר מנוחה.
* מתעייף מהר, רוצה לנוח.
* אומר שרוצה לישות משהו אבל לא יודע מה, משעמם לו.
* חרדות, מפחד מחושך, להיות לבד, חיות, כישלון בבית ספר, שיצחקו לו.
* מעדיף לשחק לבד או עם חבר אחד ולא עם זרים.
* דאגות כרוניות, עזיבת הבית, שיאחר, מה שרואה בטלוויזיה.
* מפוזר, לא ממושמע.
* קשור לבית ודורש חיזוקים, לא הולך לבקר חברים בביתם.
* אם משפחה מתפרקת הוא הולך לאיבוד, מצטרף לכנופייה כי מחפש שייכות, הופך אגרסיבי.
* מאד זקוק לאמא כשחולה.
* לא סובל רעש ומקומות הומים.
* מדמיין הרבה.
* לא סובל לעמוד במקום אחד.
* לא סובל תרגילי התעמלות מלבד משחקי מים.
* עקשן.
* אספן.
* זולל חטיפים.
* ביישן, לא אוהב להיות במרכז תשומת לב, שיסתכלו עליו, פחדן, לא מנהיג.
* מחפשי הריגושים.
* חשדן וקנאי.
* רב קנאי פוגע באחרים.
* פוגע בחיות.
* כועס על דברים קטנים.
* תנועות רגליים, מכה בעיפרון על הברך, חסר שקט, לא מסוגל להתרכז בשיעורי הבית.
* לא מסוגל לשבת בשקט בכיתה, צועק את התשובות, נכנס לדברי המורה.
* שובב, חצוף.
* מפוזר, מאבד את חוט השיחה.
* מעדיפים את הלילה ודוחים את השינה.
* משקר, מסתיר, מתרברב, מסתיר חלקים מעצמו, מנסה להרשים.
* מסתובב עם המון חברים, מעורב במעשי קונדס, מחפש הרפתקאות, לוקח סיכונים בעיקר כדי להרשים
* אוהב מהירות, פעלולים, רובים, מעדיף חיים קצרים ומרגשים מחיים ארוכים ומשעממים.
* הרבה קנאה, כלפי אחים וכלפי מה שיש לאחרים, לחברים בבית ספר.
* חסרי סבלנות, לא מקבלים לא כתשובה.
* יעשו הכל כדי לזכות בתשומת לב, יצבעו שיער, יקעקעו את עצמם, בגדים מיוחדים, אוהבים לזעזע.
* עסוקים במיניות.
* עיסוקים ספורטיבים, אוהבים מאמץ גופני.
* שינה לא שקטה.
* חשדן, אגואיסט.
* נטיות אובדניות אימפולסיביות.
* הרסניים.
* לא יכול להבין את הסימפטומים של עצמו.
* בור טיפש מדוכדך, כהה חושים.
* קורא אבל לא מעכל מה שקרא, חייב לחזור ולקרוא שוב, איטי בהבנה.
* שוכח מה שרצה לומר.
*אוהב להרוס ולשבור, לקלקל צעצועים, רהיטים, ספרים.
* מתאכזר לסביבה ולא חש חרטה.
* כתגובה לפרובוקציה קלה ואפילו ללא פרובוקציה – יריב, יקלל, יראה בכל אחד אויב, שונא הכל, בית הספר, הורים מורים ממסד ואת החיים של עצמו.
* אין תחושת חובה או אחראיות, קר רוח, נוטה לסטיות.
* דיכאון, יאוש, נטיית התאבדות, מוותר על החיים.
* צוחק ללא טעם.
* אוהבים לפגוע, גם בבעלי חיים, בועטים בכלב, פוגעים באחים צעירים.
* לא מכבדים סמכויות, מורים הורים רופאים שוטרים.
* מתלבשים כדי לזעזע, כדי לבטא חוסר כבוד לאחרים.
* מוקסמים מבתי קברות, כת השטן, עניין חולני בספרי רפואה, עיוותים.
* לא מסוגלים לחשב.
* חוסר שקט גדול.
* לא מרגישים חמלה וחיבה, אוהבים לשלוט.
* נטייה לאלכוהוליזם, צורכים אלכוהול לטשטש רגשי עצב ובדידות.
* מתמכרים לסמים.
* נמשכים לסכינים ואקדחים.
* מעדיפים בדידות, אדישים להנאות.
* סלידה מבשר.
* הלא מרוצים מחפשי שינוי.
* סלידה ממאמץ מנטלי, למרות שמסוגלים ללמוד.
* חסרי סבלנות אם משאלתם לא נענית מייד, מוותרים מהר מידי אם מתקלים בקושי.
* מתלהבים מהר מתרשמים מהר, מאבדים עניין מהר ועוברים לדבר הבא.
* טנטרומים אם לא נענים להם מהר.
* מסתובב הרבה, שומע מוזיקה.
* אלרגי לבעלי חיים (כלבים חתולים).
* מתווכח ועושה דווקא.
* הורס ספרים וצעצועים.
* מסרב לקבל יעוץ, מסרב להיבדק, פחד מרופאים.
* אוהב בשר אוכל מעושן ומלוח, שוקולד.
* פחד להיות לבד, פחד מחשכה, פחד מרעמים.

מסקנות:

רבים מילדי ADHD יכנסו לקבוצת מחפשי הריגושים. אבל נתקלתי בילדים מכל ארבע הקבוצות, וגם ראיתי סימפטומים מכל ארבע הקבוצות אצל ילד אחד. ההומיאופאט יוכל לזהות איזה קבוצה של סימפטומים מיוצגת במיוחד אצל ילד מסויים וכאן מתחיל תפקידו: לכל קבוצה יש מספר תרופות ועל הרופא להתאים את הרמדי לילד וכך להבטיח תוצאה מוצלחת. לעיתים תכופות משתנים חייו של הילד בכל המישורים: פיזית רגשית ומנטלית. אביא דוגמא אחת מתוך מאות:

ילד בן 8 סובל מאז גיל שנתיים מדלקת אוזניים. כל הצטננות מגיעה לאוזן. בגיל 8 סובל מ30% אובדן שמיעה. אובחן כADHD בגלל התנהגות א-סוציאלית, שנא כל דבר, לא הקשיב, נתפש כטיפש, ואיים מידי יום להרוג את אימו.

לאחר בחינה מקיפה סווג כשייך לסוג ההרסני, ניתן רמדי פעם אחת. תוצאה: שינוי דרמתי כבר לאחר יום, התנהגותו הפכה מתוקה וחמה, וכך גם לאחר 3 חודשים. במהלך התקופה הצטנן אבל לא קיבל דלקת אוזניים. במבחן שמיעה התוצאות הראו על שמיעה נורמלית. מפתיע? לא את ההומיאופאט המיומן. תוצאה חד פעמית? לא מאחר וזה קורה הרבה. אני מקווה שהורים ומורים יגלו את כוחה של ההומיאופטיה. עתידם של ילדים רבים תלוי בכך.

אורנה מיכלוביץ

הומאופתיה קלאסית מאת אורנה מיכלוביץ

אודות אורנה מיכלוביץ ורשימת מאמרים

חזרה לפרק הומיאופטיה

לראש הדף