השאלה הראשונה הייתה האם באמת מדובר באוטיזם.
קריטריונים לאבחון כוללים מיעוט יחסים חברתיים בעיות בשפה, חזרה על צלילים, טקסים
ותופעות קומפולסיביות, בעיה בכישורים מנטליים, האבחון בדרך כלל נעשה בגיל שנתיים
וחצי ומתבסס על קריטריונים של הימנעות ממגע עין, הימנעות מהתרפקות, חזרתיות,
בעיות בהתפתחות שפה שימוש ייחודי בשפה, איחור בלימוד השפה, ועד אילמות גמורה,
פגיעה בביצועים מנטליים.
ראינו שהילד ביישן ולא יוזם קומוניקציה בביקורו
הראשון בקליניקה.
הוא חזר על דברי אמו ותכופות דיבר לעצמו. עשה
העוויות מוזרות, כשדיבר לאימו התבטא מצוין, ולמעשה עשה רושם של ילד די מבריק. אמו
דיווחה שהוא מתקשר טוב עם ילדים אחרים.
2 התרופות הראשונות
עליהן חשבנו היו
stramonium
ו
arsenicum album
arsenicum
בגלל הבעתו המפוחדת ובגלל העובדה שהיה מתעורר אחרי חצות וגם לפנות בוקר עם פחד
וחרדה, סלד משומנים והיה מאד מושפע ממות הציפור, וגם בגלל הסימפטום:
"Mind; SENSITIVE; to noise".
חשבנו על
Stramonium
בגלל ההעוויות, חשבנו אולי הוא מאד מפחד ממשהו שאמו אינה מודעת לו. חשבנו אולי
הקושי של אימו בלידה יצר טראומה. חשבנו גם על
sil
בגלל צורתו העדינה הפסיביות וחוסר העניין שלו בפעילות פיזית. אבל אף רמדי לא נראה
ממש מתאים. היינו בטוחים שהמפתח כאן הוא הרגישות הגדולה לרעש. הוא לא התעורר מפחד
ומהרגשת בדידות אלא הפריע לו מאד הרעש של המכוניות למטה בכביש. התרשמנו שהוא ילד
בעל רגישות גדולה.
שיערנו שהרמדי ימצא ברובריקה:
"Mind; SENSITIVE; to noise".
שם ראינו מודגשים:
Aconit Asarum, Coffea, Silica, Theridion,
Tuberculinum
בדיוק חזרנו מסמינר עם מוריסון שהראה לנו רמדי
שקשור מאד למצבים של בעיות שינה חוסר שקט ורגישות לרעש.
ויטולקס מתאר את הרמדי הזה כקשור למיאזמה
טוברקולינית והילד הזה בהחלט בעל מבנה טוברקוליני.
בכל מטריה מדיקה יש הדגשה על הרגישות הגדולה לרעש
של הרמדי הזה.
הרעש מורגש כאילו חודר לראש, לשיניים וכו'.
זאת התמונה של
theridion.
זה עכביש קטן מאיי הודו המערבית שחי בקרבת עצי הדר. מעניין לציין שגם הילד וגם
אימו מאד רגישים לעקיצות עכבישים וחרקים. קודם לכן מעולם לא נתנו את הרמדי אבל
הפעם הוא נראה לנו מתאים.
ככל שהמקרה היה יותר
יותר ברור כך התבהרה לנו התמונה של
theridion
הוא קיבל 200
theridion
הגיע לפגישת מעקב כעבור חודשיים, הרבה פחות חרד.
הוא ישן טוב מאז שקיבל את הרמדי , שבוע אחרי כן
היה לו שיעול. עדיין מרטיב ומתעורר רטוב. אבל מתעורר בלא פחד, היה יותר נעים
להיות בקרבתו, בעיקר בשבועיים האחרונים, עדיין מכסה את אוזניו כששומע את צפירת
המעבורת, פחות מעווה את פניו, נפרד יפה מאורחים, וזה משמעותי כי לא נהג לדבר עם
זרים.
פחות מדבר עם עצמו, אמרנו לאם לחכות עוד חודש,
נראה היה שהרמדי פועל.
בגן הראה יותר נחישות והסתדר טוב יותר עם ילדים
אחרים.
ישן כל לילה עדיין אבל ההרטבה נמשכה.
הרגישות לרעש התמקדה ברגישות לרעשי מנוע בלבד.
קיבל
sil 30
במחשבה לטפל בהרטבה.
בפגישה כעבור חודש אמו ספרה שלא הרטיב, והפגין
יותר שיתוף פעולה בבקרים.
כעבור 4 שבועות, אחרי שאכל סוכרית קפה, חזר
להרטיב, אבל הרגישות לרעש וההעוויות השתפרו מאד. הוא יותר קומוניקטיבי ושואל הרבה
שאלות. הבעיייה העיקרית שנשארה היא ההרטבה.
אחרי הביקור אמו ספרה שהסימפטומים חזרו, התעורר
בלילה, העווה פנים, כיסה אוזניים.
מסקנה: הסוכריה בטלה
את התרופה. ניתן שוב
theridion 200 c
שוב היה שיפור בכל התחומים מלבד ההרטבה
אחרי חודשיים וחצי
חזרו הסימפטומים, הרגישות לרעש התגברה וצפינו ביותר העוויות.. הוא הפך מאד רגיש
לכאב וצעק אם רק נגעו בראשו. מספר ימים קודם לכן שתה קצת קפה. סך הכל היה יותר
עצבני ורגיש, מתווכח יותר. רגיש מאד לעקיצות, כל עקיצה הפכה להיות פצע גדול. פיתח
תאווה לחמוצים. התלונן על עייפות ונראה מנומנם. הרטיב רק מספר פעמים בחודש
–
שיפור גדול בתחום הזה.
מסקנה:
theridion1 M
שלושה חודשים אחרי כן חזרו, לפני שבועיים התחיל
שוב להרטיב. הגננת אמרה שהוא השתפר מאד. הוא אמר: "לא אוהבים אותי", היה רגיש
לכאב ,אם כי פחות, לא הפריע לו להעביר מסרק בשערות. אבל העוויות נעלמו וגם
הרגישות לרעש. לא היו בעיות שינה. סלד מחלב וגבינה. התלונן על עייפות. רגליו נטו
להירדם.
חשבנו שהוא בכיוון טוב ולא התערבנו.
המשך יבוא
אורנה מיכלוביץ,
לקבלת תחזית
