הומיאופתיה קלאסית מאת אורנה מיכלוביץ

אודות אורנה מיכלוביץ ורשימת מאמרים

חזרה לפרק הומיאופתיה

הומיאופתיה - רפואה הוליסטית בטיפול בבעיות נפשיות / אורנה מיכלוביץ

הבנת הבריאות לפי ההומיאופתיה קשורה להבנת הנפש באופן כללי, ההפרדה בין גוף ונפש לפי ההומיאופתיה שונה מהמקובל, ההומיאופתיה מתמקדת ביחסי גומלין בין גוף ונפש. הקשר בין גוף ונפש אינו רעיון מעורפל אלא מדריך מעשי בחיפוש תרופות, סימפטומים פסיכולוגים הכרחיים לפעמים למציאת תרופה למחלה פיזית ולהיפך. ההומיאופתיה לא מתעסקת בפועל, לגבי כל פציינט, בשאלה מה גרם לסימפטום זה או אחר, אלא מנסה להבין את תמונת הסימפטומים בכללותה ולהתאים תרופה לתמונה זו. אפילו השאלה של מה קודם למה היא יותר מורכבת ממה שמקובל לחשוב, בודאי רבים שמו לב לכאב ראש שהופיע אחרי מתיחות או כעס, והכעס גרם לכאב ראש, אבל למעשה אפילו כאב הראש היה רק הקש ששבר את גב הגמל, גמל שנשא מטען גדול עוד קודם, של השפעות פיזיות תורשתיות, סביבתיות, ולחצים מקומיים. מה שנראה כסיבה, כלומר הכעס, המתח, החרדה, הוא כבר תוצאה של סיבות רבות אחרות.

פסיכולוג ידוע הגדיר את חוסר השחר שבחיפוש הסיבה למצוקה כך: לא מטפלים בשריפה ביער על ידי גילוי הגפרור שהצית אותה.

מנקודת מבט הומיאופטית מחלות נפש רבות בתקופתנו הן תוצאה ישירה של הרפואה הקונוונציונלית המדחיקה מחלות גופניות, (מה שהרפואה הקונונציונלית קוראת ריפוי) ואת המחיר אנחנו משלמים במחלות ומצוקות נפשיות. העלמת הסימפטומים בלי טיפול בגורמים העמוקים להופעתם, כלומר טיפול שלא נוגע בגורמים העמוקים למחלה יביא ליצירת סימפטומים קשים יותר בהמשך ובהפרעה נפשית.

הומיאופטים בדומה לביולוגים מכירים בכך שאורגניזמים מגיבים ללחץ בדרך של קודם כל להגן על תהליכים חיוניים. הנפש (והמוח) היא חיונית ביותר כי היא אחראית על ההחלטות שיביאו בסופו של דבר לשימור החיים בתנאים מסוכנים. תחת לחץ תתעורר חרדה ויתעוררו רגשות מסוימים אך לא כאלו שיסכנו את שיקול הדעת ויכולת הסקת מסקנות לטובת ההישרדות. פגיעה נפשית שמשבשת את שיקול הדעת היא הפרעה הרבה יותר עמוקה. גם ברמה הפיזית, לחצים יפגעו קודם כל באברים פחות חיוניים, לא במוח ובלב אלא באוזן ובעור. הסימפטומים הם למעשה צורת הסתגלות ותגובה על לחצים, דרך להחזיר איזון, והאורגניזם בוחר את הדרך הזולה ביותר, הוא בוחר "להקריב" את מה שפחות חשוב. הדחקה של הסימפטומים ה"קלים"  תגרום לאורגניזם להקריב אברים יותר חשובים, וכך רואים בקליניקה לעיתים קרובות הדחקת בעיות בעור באמצעות משחות קורטיזון, ובעיות בדרכי הנשימה שמתפתחות מייד אחרי כן.

אפשר להבין גם תוצאות לוואי נפשיות של תרופות מסויימות (כמו דיכאון אחרי שימוש בקורטיקוסטרואידים) כתוצאה של ההדחקה שתרופות אלה עשו.

סימפטומים פסיכולגים הם דרכים להסתגלות ללחצים ביולוגים ופסיכולוגים. לא כדאי להדחיק את הסימפטומים האלה, אלא אם אין ברירה, ועדיף להשתמש בתרופה הומיאופטית שמעלה את יכולת ההתמודדות של האדם ומאפשרת תהליכי ריפוי. תהליך זה חייב להיות מלווה בתמיכה נפשית של ההומיאופאט ואנשי מקצוע אחרים (פסיכותרפיה וכו').

 

כמה מילים על הדחקות

פילוסופיה הוליסטית משמעותה לטפל בכל האדם לא רק בחלק ממנו. כשמטפלים בדלקת גרון אז הציפייה היא להתרכז בגרון בלבד, לקחת משטח, אולי כמה שאלות, מתי התחיל וכו, אבל האם זה הגיוני לשאול איך התאוששת מגירושין שקרו לפני 10 שנים?

כבר ברור שבעייה פיזית היא תוצאה של מצוקה נפשית. אבל לעיתים בעיה רגשית היא תוצאה של בעייה פיזית שהודחקה. אם לילד יש גרון כואב, דלקת שקדים, כאב אוזניים או חום שהודחק על ידי טיפול קונוונציונלי . הטיפול האנטיביוטי למשל, העלים את הסימפטומים, הילד הרגיש יותר טוב, החום עבר, הדלקת נעלמה, אבל למעשה המחלה, שהתבטאה על ידי סימפטומים אלה לא נעלמה אלא עברה לרמות יותר עמוקות.

לנזלת או שפעת אין למעשה תרופה, הנזלת עצמה היא התרופה. כשיש הדחקה של סימפטומים פיזים הם עשויים להפוך לסימפטומים נפשיים כמו עצבות רגזנות, קוצר רוח פחד נטישה פחד מנקמת האל או פחד מחושך. אם יש הדחקה רבה של סימפטומים רגשיים על ידי נוקשות בחינוך או אפילו באמצעות תרופות יתפתחו סימפטומים מנטליים: בעיה של ביטוי, אובדן זיכרון לטווח קצר, כמו להיכנס לחדר ולא לזכור לשם מה, דיסלקציה, או חוסר יכולת להחליט או לבצע.

במשך תהליך ההחלמה בטיפול הומאופאטי  תהיה חזרה, אומנם קצרה ולא מסוכנת, של סימפטומים שהודחקו. אלו שהודחקו אחרונים יהיו הראשונים להופיע בדרך כלל. כשכל ההדחקות הוסרו הפציינט יהיה בריא. תהליך הריפוי נעצר אם המערכת לא יכולה להשתחרר מההדחקות. כשבעיות רגשיות הפכו לבעיה מנטלית אין ביכולת המערכת הרגשית לרפא את עצמה. כך שמאד חשוב מאיפה מתחילים את הטיפול, אמפטיה ודיבור על בעיות רגשיות לא תמיד יביא את הריפוי כשהבעיה הפכה כבר מנטלית, וריצה וספורט לא יפתרו בעיות רגשיות. יש צורך בתהליך של הפיכת כיוון ההדחקות של תחלואים קודמים, ורק כך בריאות תושג. יש מחשבה היסטורית, כרונולוגית בטיפול הוליסטי שלוקח בחשבון את המעברים של המחלה ממערכת למערכת. לכן יש צורך במספר שעות כדי לנסות להכיר את הפציינט ולא פחות משנה כדי לטפל , הכוונה בטיפול היא לשחזר את מסלול ההדחקות..

אורנה מיכלוביץ

הומאופתיה קלאסית מאת אורנה מיכלוביץ

אודות אורנה מיכלוביץ ורשימת מאמרים

חזרה לפרק הומיאופתיה

לראש הדף