מקרה של גמגום
ילדה בת 3, הגיעה לקליניקה, עם אמה. מראה עדין,
בלונדינית, נראית פעילה וערנית, קצת ביישנית והיא מכסה את עיניה כשאמה מדברת.
התחילה לדבר בגיל שנה וחודש ואז התחיל הגמגום. בעיות בתקשורת מילולית, לפעמים
מבטאת רק חלק מהמילה, לעיתים מחליפה בין מילים ומאד מתוסכלת כשלא יכולה לבטא את
המילים מדוייק ומהר מספיק. אז מעווה את הפנים, מקמצת אגרוף ושמה אותו בפיה, נראית
מאד מודאגת וחרדה. בשלושת הימים ראשונים בדירה חדשה אליה עברה עם אמה, היא לא
דברה, כי הייתה מתוחה.
היא מטופלת אצל קלינאית תקשורת. (הבחנו שהיא שרה
לדובי בחדר בחופשיות ובעליזות).
הייתה שמנמונת כתינוקת, אימא (חד הורית) היניקה 3
חודשים, אבל האימא לא ניזונה טוב, בגלל קושי כלכלי. אימא למדה ועבדה והחלב לא
הספיק. השיניים יצאו מאוחר. בגיל שנה וחצי התחילו דלקות אוזניים. טופלה
באנטיביוטיקה, וקבלה את כל החיסונים. ישנה על צד שמאל. בגיל שנתיים לקחה חומר
מעורר הזיות ונאלצה לעבור שטיפת קיבה.
יש לה אקזמה על הגב ועל האף < שוקולד.
שבועיים לפני שהגיעה לקליניקה התחילה לסבול
מהפרשה מהנרתיק, וגירוד, בגלל פטרייה.
טופלה במשחה (ניסטין).
חם לה, אוהבת לרוץ עירומה בבית, מזיעה תוך כדי
שינה, אוהבת פירות בשלים, קרח גלידה, חלב, וגבינה. מצאה מאד למשקאות קרים, אוהבת
ביצים ממתקים וחטיפים.
אימא מתארת אותה כבעלת דמיון, רוצה שהדמויות
בסיפורים יבואו לשחק איתה.
רוצה שיקראו לה סינדרלה. עקשנית עצמאית, פעילה
חברותית. מפחדת מחושך ומפלצות. צוחקת כשנוזפים בה. מרדנית ולא ממושמעת, כשעייפה.
אין שום דבר מיוחד מבחינה פיזית או מבחינת
ההיסטוריה המשפחתית.
מה הרמדי שהייתם חושבים עליו?
אשמח אם תכתבו בפורום.
אפרסם את פתרון המקרה על ידי ההומיאופטים
בקרוב...
אורנה מיכלוביץ
לקבלת תחזית
