המקרים המתוארים הם של ילדים "ל שטופלו על ידי
הומיאופאת בחו"ל.
הם פורסמו ב1994 ברבעון הנקרא:
Journal of the American Institute of Homeopathy
מקרים רבים ודומים לגמרי יכול להביא כל
הומיאופאת בארץ.
כדי להגן על פרטיות המטופלים העדפתי להביא את
המקרים מחו"ל.
האבחנה המקובלת ביותר אצל רופאי ילדים היא דלקת אוזניים, והטיפול הנהוג עודנו
והיה ב30 השנה האחרונות באנטיביוטיקה. לאחרונה התרבו המאמרים ששמים סימן שאלה על
יעילות הטיפול באניטיביוטיקה. אין לי כוונה כאן לשכנע שתרופות הומיאופטיות יעילות
וזולות ונטולות תוצאות לוואי, הטוב ביותר לנסות ולהיווכח לבד.
המקרה הבא מיועד להראות איך נקודת הסתכלות
הומיאופטית יכולה לעזור באבחון וטיפול במחלה לכאורה שכיחה ופשוטה זו.
המקרה הזה מעניין לא בגלל הגאונות שבבחירת הרמדי
הנכון, אלא בדיוק להיפך, כדי להראות איזה תוצאות טובות ניתן להשיג בשיטות פשוטות
של לקיחת מקרה שכל הומיאופאט מכיר.
מקרה ראשון
ילדה
בת 3 שסובלת מדלקות חוזרות מאז גיל חצי שנה, בדרך כלל מלווה בנזלת סמיכה וירוקה.
טופלה תמיד באנטיביוטיקה לא היה חום. הייתה מאד רגזנית בסיום ההתקררות. לעיתים
סבלה מאקזמה אבל חוץ מזה הייתה בריאה. אבדה משקל אחרי הלידה והייתה מעט קטנה
יחסית לגילה. השיניים גדלו מאוחר ובקושי. קבלה חיסונים ללא תגובות מיוחדות.
הרמדי שנבחר היה
calc-sulp 200 c
לאחר חודשיים האמא דיווחה שלא הייתה אף דלקת אוזניים כל החורף, רק
הצטננות קלה שחלפה עם חזרה על הרמדי בפוטנט
c12
אחרי
שנה האמא דיווחה שאמנם לא היו דלקות אוזניים אבל נזלת חזרה מידי פעם, עם הפרשה
ירוקה סמיכה.
מנה אחת של
sulph 200
הספיקה כדי שלא יחזרו הנזלות והדלקות. אמה דיווחה אחרי 5 שנים שבריאות הילדה
הייתה טובה מאז. כיום לא ברור אם אלו אכן היו התרופות האופטימליות כי הילדה הייתה
רגישה לקור ואילו אילו תרופות שמתאימות לאנשים שחם להם. בכל מקרה האם טוענת
שהתרופות הביאו להבראה והדלקות לא חזרו. יכול להיות גם שהתרופות לא עזרו ומה שעזר
למעשה היה העובדה שנתנו לדלקת להסתייים ללא האנטיביוטיקה, ולכך יש חיזוקים בספרות
מקצועית שדלקות מפסיקות כשמפסיקים ל"טפל" בהם.
מקרה נוסף:
תינוק בן שנה ורבע אחרי חמש דלקות אוזניים וחמש פעמים שלקח אנטיביוטיקה ל10 ימים.
רק בדלקת הראשונה, בגיל חצי שנה היה לו חום וכאב חריף באוזן. הכאב פחת עפ פריצת
הנוזלים דרך עור התוף. נולד בלידה רגילה והכל היה תקין אבל שיניים יצאו די באיחור
וגם התפתחותו המוטורית הייתה איטית יחסית. מאז שהתחיל עם האנטיביוטיקה היה משלשל.
אחרי החיסונים בכה כמה שעות אבל לא היו אירועים אחרים.
קיבל
רמדי.
חודש
אחרי כן, בפגישת מעקב, אמו דיווחה שהשלשול ממשיך, ואף החריף בשבוע אחרי לקיחת
התרופה, חום עלה ביום השלישי אחרי התרופה אבל לא היה סימן לכאב או דלקת אוזניים.
קיבל רמדי נוסף כעבור חודש וחצי ואחרי כן היה בריא לחלוטין. השלשול נעלם. כעבור 5
שנים ההומיאופאת יצר קשר עם המשפחה והסתבר לו שלא היו דלקות נוספות, אולי רק כמה
מקרים של התקררות שהאמא, שלמדה בינתיים הומיאופתיה טפלה בעצמה.
מקרה 3
יללדה בת 6 שסבלה מדלקות חוזרות מאז גיל חמישה חודשים, בעיקר אחרי שבלתה עם ילדים
אחרים במשפחתון או במקום צפוף. היא הייתה הופכת רגזנית, לחייה אדומות, אובדן
תיאבון, חום נמוך. הכאב לא היה חריף. הייתה רגישה לשינוי במזג אוויר או כשהלכה
לישון מאוחר מידי. מאחוריה כבר כמעט 30 פעם שלקחה אנטיביוטיקה (כל פעם 10 ימים).
הדלקת הראשונה התחילה מייד אחרי החיסון המשולש. האנטיביוטיקה למעשה לא עזרה אז
והיא הייתה חולה 4 חודשים והבריאה אחרי טיפול אלטרנטיבי.
קבלה רמדי (sulph
10M),
הייתה החמרה של כמה ימים (פריחה על כל הגוף כ3 ימים ומצב רוח עליז מהרגיל), ואחרי
כמה שבועות דלקת גרון (משטח גרון חיובי). מהאם נדרש מאמץ רב לוותר הפעם על
אנטיביוטיקה ולטפל "רק" בהומיאופתיה, אבל מספר שבועות אחרי כן בבדיקה אצל רופא
ילדים, אמר לה הרופא שהאוזניים של בתה נקיות פעם ראשונה מזה זמן רב. כעבור שנה
חזרה הדלקת ושוב ניתן הרמדי (sulph
10M),
ושוב כעבור כמה חודשים פתחה דלקת גרון שטופלה (merc
1M)
בהומיאופתיה ומאז הייתה בריאה לחלוטין.
פירוט והסבר על הטיפול - בקרוב
אורנה מיכלוביץ,
הומיאופטית קלאסית
לקבלת תחזית
