עצירות אצל ילדים היא בעיה שכיחה וניתנת לטיפול בקלות יחסית על ידי הומיאופתיה.
אני מביאה כאן תיאור מקרה של ילדה בת 4 שטופלה על ידי הומיאופאט בהודו, אבל כל
הומיאופאת יכול להביא מקרים דומים שנפתרו בהומיאופתיה קלאסית.
ילדה
בת 4 הסובלת מעצירות. הטענה המרכזית על העצירות מתאימה לאופי העקשן שלה. התנאים
בתקופה בה הגיעה לטיפול מהותיים להבנת המקרה. קרוביה של הילדה התקשרו בדחיפות
וספרו שהיא סובלת כבר שנה מעצירות וב5 הימים האחרונים לא היו לה יציאות. משפחתה
למעשה גרה באפריקה והם מבקרים קרובים בהודו. הילדה הגיעה להודו עם סבא וסבתא.
הסבא והסבתא אמרו שהילדה מתנגדת לקבל טיפול ושהם אמרו לה שהולכים לרופא להתייעץ
בקשר לאחיה הקטן שנשאר עם ההורים.
במשך
כל הראיון הילדה כמעט ולא דברה עם ההומיאופאת, הסבתא דברה בגוף זכר על הילדה כדי
שלא תבין שמדובר עליה. הילדה נראתה עסוקה ושיחקה בצעצוע. פעם הסבתא נכשלה בלשונה
ואמרה "היא" במקום "הוא" ואז הילדה מייד תבעה לדעת על מי מדברים.
הסתבר שללא חוקן לא היו יציאות, הילדה הייתה נתקפת צורך ללכת לשירותים אבל ללא
תוצאות. היא הייתה מתאמצת וצועקת ודורשת כל מיני דרישות, רוצה כל מיני דברים
מהסבתא, ומוכנה רק שסבתא תטפל בה, ואז מתוך תשישות מוחלטת אחרי צעקות ובכי נרדמת
אצל סבתא על הידיים. הטריד מאד את המשפחה שהילדה מסרבת לאכול ומוכנה לתקשר רק עם
סבתא. הסבתא ספרה שהנכדה תמיד לא מרוצה ותמיד מקנאת באחרים, למרות שיש לה המון
צעצועים. ההומיאופאת נוכח בזה בעצמו כשהילדה ספרה לו שלה אין כזה נחש רך כמו
שמצאה אצלו בארגז הצעצועים. היא החזיקה חזק את הצעצוע וסבא וסבתא עשו מאמצים
גדולים להשפיע עליה להיפרד מהנחש כשהלכו. היא לא רצתה בכלל לדבר על עצמה.
התנהגותה העקשנית החמירה אחרי הולדת אחיה לפני שנתיים וחצי., ואז גם התחילה בעיית
העצירות. היא הייתה מוכנה לדבר כשנשאלה על האופי של אחיה. היא אמרה שהוא מאד
שובב, והטריד אותה שאמא נותנת לו הכל ולא לה. הסבתא הסבירה שהילדה לא נותנת לאמא
לגשת אל התינוק גם כשהוא בוכה. כמו שהיא רכושנית לגבי הצעצועים היא רכושנית לגבי
ההורים. "זה שלי" הוא משפט שגור. היא צריכה המון תשומת לב ויודעת איך להשיג אותה,
הרבה מגע, חיבוקים.
היא
בדקה כל צעצוע בקליניקה אבל לא החזיקה אותו זמן רב, היה לה הרגל לשים כל דבר בפה,
אבל לא ללעוס. כל הזמן דברה אל עצמה. מאד רגישה לריחות , אוהבת להתאפר ולהתחפש
בבגדי נשים מבוגרות. לא נראה שהתגעגעה לאמה במשך הביקור בהודו, ולא דברה עליה,
וזה מראה אולי שהיא שומרת טינה על שהורחקה מאמה בעוד התינוק נשאר איתה.
שאלות נוספות נשאלו עכשיו כשהתמונה התחילה להתבהר, היא לא צמאה, היו דלקות בדרכי
השתן וצריבה לפעמים בזמן מתן שתן.
היא
קבלה תרופה הומיאופתית, וכמה שעות אחרי כן הייתה יציאה קלה, הצואה הפכה רכה ולא
נדרש שום מאמץ. למחרת שוב היו שתי יציאות וכך כל יום במשך כמה ימים ואחרי כן
יציאה ביום, ללא בעיות מיוחדות. גם בהתנהגות חל שינוי ניכר והיא נהנתה מהשהות
בהודו. לא נדרש לחזור על התרופה.
האם יש רעיון מה התרופה שניתנה? מה הרובריקות
הרלבנטיות?
אורנה מיכלוביץ
לקבלת תחזית
