ילד בן 8
היסטוריה של כאבי אוזניים.
"בני לא נמצא כאן.. הוא צריך מודעות"..
האם ספרה:
קשה לו להתמיד במשימה
מאד מהיר במתימטיקה.
קשה
לו לשתף פעולה עם אחרים, אוהב לקרוא, מבלה הרבה זמן בשירותים בבית הספר, מקלל את
הביביסיטר. די מבודד בבית הספר. הוא זאב בודד. יש לו את העיניינים שלו
וילדים לא מתחברים איתו, חם לו.
בקליניקה נצפה ש:
* לא
שם לב לאימו גם כששואלת אותו שאלה.
*
שפה אדומה סדוקה (תחתונה).
* לא
מכיר בנוכחות ההומיאופאט ולא מתייחס אליו, גם כשפונה אליו בשמו.
*
שום דבר לא זוכה לתשומת לב ולא נראה כאילו משפיע.
בדרך
כלל ילדים אוהבים לספר על חלומות, והוא הסכים לספר חלום:
אני
על סירה. כל המשפחה ירדה מהסירה והלכה הביתה. אבל ההורים שלי לא בבית.
דפקתי על הדלת אבל היא לא הייתה נעולה. הסתכלתי בטלויזיה. לפני שהלכתי לישון
הליקופטר רדף אחרי וניסה להרוג אותי עם מים.
אוהב
בשר.
אוהב
חמוץ.
בהריון
–
אמא מספרת:
הייתי מאד מוטרדת כמה ימים. 4 חודשים של יסורים. הייתי צריכה לעשות דיאטה בגלל
שאובחנה אצלי סכרת. הייתי מוגבלת באכילה והרגשת עייפה כל הזמן. הרגשתי כאילו אני
על אי בודד כל הזמן, רואה את העיר ממרחק אבל המעבורת לא באה לקחת אותי, יש לה סדר
יום אחר, ואני נתונה לחסדי המעבורת (שלא זוכרת אותי).
מה ההרגשה שמתבטאת כאן? לאיזה רמדי זה יכול
להתאים?
המשך יבוא
אורנה מיכלוביץ,
הומיאופטית קלאסית
לקבלת תחזית
