היחסים המורכבים בין מטפל ומטופל
/ קרני
בחיי
היומיום אנו נמצאים במערכות יחסים של "קח ותן". פעם אנו נותנים יחס, אנרגיה
ותגובה ופעם אנו מקבלים טובה, מגע ועצה. חדר הטיפולים מנותק ממערכת היחסים
הנורמאלית הזו, בה פעם אני הפלוס ופעם אני המינוס. אנו רוצים ליצור מרחב מקודש
בחדר הטיפולים. כזה המנותק מחיי היום יום. במרחב זה לעולם אנו, המטפלים, נהיה
הפלוס, ולמטופל יהיה מקום בו הוא יכול להיות המינוס לקבל בצורה השלמה ביותר.
פירוש הדבר שנעשה כל שביכולתנו על מנת שהמטופל יוכל לקבל בצורה השלמה ביותר. לא
נשאיר שום פתח שיוכל להפריע למטופל: הבית שלנו יהיה נקי וחדר הטיפולים מזמין, אנו
ננתק פלאפונים וטלפונים ונכין את חדר הטיפולים בצורה המושלמת ביותר, כך שכאשר
המטופל יכנס הנרות יהיו דולקים והחדר יהיה מזמין.
על
מנת לא ליצור מצב בו המטופל הופך לנותן, ננסה שלא לערב את המטופל בחיינו הפרטיים.
רצוי שחלל העבודה יהיה ניטרלי ולא עמוס בפרטים אישיים. הפרטים האישיים הופכים
אותנו לפגיעים ואנושיים. איננו מנסים ליצור תדמית של המטפל-הביוני וברור למטופל
שאיננו אנשים מושלמים, אולם גם אין צורך לתלות את חיינו האישיים לתצוגה. בכך אנו
נותרים בפני המטופל דף ריק. דף שאין לו דעות אישיות העלולות להיתפס כמנוגדות
לדעותיו של המטופל.
אם
במהלך הטיפול נביא דוגמאות מחיינו האישיים נחשוב היטב מדוע אנו מביאים דוגמא זאת.
נביא את הדוגמא רק אם היא תשרת את המטופל או תדגים רעיון כלשהו. נחשוב פעמיים
לפני שנאמר משפטים כמו: "זה קורה בדיוק גם לי!" היות ומשפט כזה יכול לקחת את
מקומו של המטופל כעובר חוויה אישית ואינדיבידואלית. לעומת זאת לעתים נחוש כי אכן
יש מקום להראות למטופל כי הוא אינו לבד בחוויותיו ודווקא אז נוכל לשתף אותו כי גם
אנו עוברים תהליכים דומים וכי הנושאים שהוא מדבר עליהם אינם יוצאי דופן אלא
טבעיים ונורמאליים. תמיד נחשוב: "מה השיתוף שלי משרת".
נושא
נוסף שעלינו לשקול בעבודתנו עם מטופל הוא נושא ה"יעוץ או לא יעוץ". עלינו לזכור
כי כאשר אנו נותנים עצה כלשהי למטופל (או לכל אדם) הייעוץ בא מנקודת ההשקפה הצרה
שלנו על החיים. אנו יכולים לייעץ רק מתוך ניסיוננו או השקפתנו, ואלו צרים
ומתאימים לנו, ולאו דווקא לכל אדם. כאשר יש לנו עצה עבור אדם אחר זה גם אומר שאנו
שופטים כי הדבר אותו הוא עושה אינו נכון.
עלינו לזכור כי מטרתנו כמטפלים לזהות את חוסר האיזון שיוצר את הבעיה אצל המטופל
ולעזור לו ליצור איזון בתחום המדובר. האיזון יביא עימו את הפתרונות המתאימים
ביותר עבור כל אדם, הרבה מעבר למה שאנו יכולים לדמיין או לשער. לכן תמיד עדיף
להימנע ממתן עצות ובודאי מלשפוט או לבקר את המטופל על פעולותיו. נוכל להראות
למטופל כיצד דרך התנהלותו אינה הרמונית או אינה מאוזנת אך לא נוכל לדמיין מהי דרך
הפעולה הטובה עבורו. תהליך האיזון עצמו יביא עימו את הפתרונות.
הצד
השני של מטבע השיפוטיות הוא ההזדהות. כאשר אנו מרגישים שאנו מזדהים עם בעיית
המטופל אנו למעשה חוסמים את אפשרות הריפוי. לדוגמא: אם מטופלת מגיעה עם קושי
ליצור זוגיות ובדיוק אני "סובלת" מאותה בעיה, אם אני אזדהה עימה אני אוכל להסכים
עימה שאין פתרון לבעיה, וממקום זה בודאי שאיני יכולה לעזור לה. כאשר המטופל יושב
מולנו ומעלה את קשייו, קשים ככל שיהיו עלינו תמיד להיאחז בידיעה כי לכל בעיה יש
פתרון. לא נוכל להרשות לעצמנו להגיע למצב בו אנו מסכימים עם המטופל כי הנושא אבוד
או שאין פתרון לבעיה. עלינו לזכור גם כאשר אנו שומעים את האירועים הקשים ביותר,
המזעזעים ביותר או אלו שפשוט נוגעים לעולמינו, כי לכל בעיה יש פתרון והפתרון טמון
באיזון.
לא
ננסה אפילו לגשת ולייעץ לאדם, שכן ברור כי ניסיוננו מוגבל ובודאי בבעיה כזו
שההיגיון שלנו לא מוצא לה פתרון.
כל
שנוכל לעשות, וגם כל שאנו אמורים לעשות, הוא למצוא מה מקור הבעיה, והכוונה היא
לאיזו צ'אקרה או גוף אנרגטי קשורה הבעיה. לאחר שזיהינו את מקור הבעיה נעבוד על
איזון. האיזון יביא עימו את התשובות, הפתרונות והרגיעה.
בעבודתנו עם מטופל חשוב לזכור כי אין צירופי
מקרים. לא סתם אנו קיבלנו את המטופל שיושב מולנו עם הבעיות המסוימות שלו, ולא סתם
בחר המטופל דווקא בנו מבין כל המטפלים על מנת לעזור לו בתהליך האיזון. ישנם קשרים
קארמתיים בין מטפל ומטופל ומדובר במפגשים שנקבעו בין נשמות עוד טרם לידתינו.
מדובר אם כן בסיטואציה עדינה, אולם הדבר יכול לפעול בהחלט לטובתנו. מצד אחד אנו
נרצה שהמפגש בינינו יצור סיום לקשר ולחוב הקרמתי בינינו ולכן תמיד נסגור מעגלים
ונשתדל לא להותיר דברים פתוחים. מצד שני אנו יכולים להרגיש הקלה עוצמה כי למעשה
אין דרך שבה אנו יכולים לטעות או להזיק למטופל, שכן הפגישה נקבעה מראש וכל מילה
ותהליך שאנו עושים הוא בדיוק הדבר אותו המטופל זימן לעצמו. אנו יכולים להשתחרר מן
הפחד שנטעה, שכן פחד זה נובע מן האגו, ולעלות לרמה אחרת, רמה של ביטחון ביקום
ובקשרים הקארמתיים. מנקודת השקפה גבוהה זו נוכל להבין כי אנו לא יכולים אלא לעשות
את עבודתנו על הצד הטוב ביותר.
באהבה,
קרני
-





במה חופשית מאת קרני