הפרעות אכילה
/
רונית גלילי
הפרעות אכילה נחלקות לשתי
קטגוריות עיקריות. האחת אנורקסיה והשנייה
בולמיה.
שתיהן קשורות וקושרות
עצמן זו בזו. לשתיהן מכנה משותף של הרס עצמי והתעסקות
אובססיבית עם נושא
האוכל בכללותו. בבואנו לטפל בתופעה, לא כ"כ חשוב מה האדם
אוכל וכמה אלא
הלמה.
פעמים רבות כאשר האדם נוגע בשורש הבעיה אזי הוא מתחיל
לראות את הסיבה למצב
שאליו נקלע שלא בטובתו ומתחיל לקחת אחריות ומודעות
שזוהי למעשה מילת מפתח
לכל הבנה בסיסית של פתרון בעיות בחיינו. האוכל משקף
לנו קיום, נתינה, חברה, פינוק,
ניחומים, ועוד דברים רבים אחרים שכל אחד מאיתנו
יוכל לחוש בזמן זה או אחר של חייו.
ברגע שתינוק נולד הקשר הראשוני
שלו עם העולם הוא דרך הפה. יניקה, בכי ומלמולים.
האוכל משמש כלי הישרדותי
וידוע הדבר כי במקומות בהם ישנו רעב בעולם, אין את
התופעות של הפרעות
האכילה.
הפרעת אכילה באה ללמד אותנו כי ישנו חסך מסוים אצל
אותו אדם(בעיקר אצל נערות)
והיכולת שלו לבוא ולבטא אותה כלפי הסובבים אותו היא
דרך האוכל. ברגע שבחורה צעירה
נכנסת לכל הנושא של דימוי גוף, דימוי עצמי
וכו'...היא תנסה בכל כוחה להראות כמו כוכבות
טלוויזיה למיניהן ובמקום לפתח
אישיות משל עצמה, מה שיעסיק אותה יהיה ממדי גופה
ולא פיתוח הפוטנציאל האישי
שלה.
ובעידן שלנו שבו גיבורי התרבות הם דוגמנים וסלבריטאים
למיניהם נוצר מצב של תחרות
סמויה הקוראת לכלל הצעירים להראות הכי טוב שרק אפשר על
פי הפרמטרים הנוקשים של
מודל היופי המערבי. ואם בעבר בדורות הקודמים להיות
חכם או בעל ערכים היה חשוב ביותר,
הרי שהיום עמדות כוח, מעמד וכסף הם אלו
שעושים את התפקיד.
לא קל להיות צעיר בעולמנו ולעצב אישיות בוגרת.
ולעומת זאת גם המעמד של הקשיש בחברה
איבד את חינו לא מכבר. ואם בעבר זקן
השבט היה יושב בראש השולחן ונתנו לו יחס של כבוד
וייחוס לפי הוותק שלו
וניסיון חייו העשיר, הרי שהיום גיל הדוגמניות רק הולך ויורד
בעקומה חדה כלפי מטה ואנו מוצאים את
עצמנו מופצצים במסרים של סקס, אלימות והירארכיה
חברתית המושתת על פי
קריטריונים של כסף.
באהבה,
רונית גלילי,
רפלקסולוגית בכירה ומרפאה הוליסטית.
-
לקבלת תחזית
