תזונת תינוקות - מההנקה עד למזון
מוצק /
גרי קלברג
פרק א' הנקה:
ראשית לפני שאתחיל חשוב לי
להדגיש שאין וגם לא יהיה תחליף לתזונת תינוקות בשלבים הראשוניים כמו חלב האם.
לא סתם נקרא חלב האם בשמו הוא,
כמו שחלב פרה מתאים עגל, חלב עז מתאים לגדי כך גם מתאים חלב האם לתינוק שלה.
הניסיון מלמד שתינוקות שיונקים
חלב אם ההתפתחות המנטלית, פיזית ונפשית שלהם טובה יותר.
עובדה: עגל שיונק חלב פרה אמור
להכפיל את משקלו פי 3-2 תוך חודש, לעומתו תינוק שיונק אמור להכפיל את משקלו פי
1.5 תוך חודש.
בכתבה זו אנסה להביא את היתרונות
ביניקת חלב אם מול חלב אחר עם טיפים לשיפור תהליך ההנקה.
הרכב החלב:
* ישנם מרכיבים רבים בחלב האם
שלא ניתן למצוא בחלב אחר או בפורמולת תחליף זו או אחרת. הדוגמא הכי ראשונית היא
ה"קולוסטרום" שהוא החלב שיוצא בימים הראשונים, הרכבו שונה במרקם השומני ובתכולת
הנוגדנים שבו.
* תכולת החלבון שונה בין חלב אם
לחלב פרה, חלב אם מכיל 0.9-1.2גר' שמתוכם 30% מהווים את חלבון החלב – קזאין לעומת
חלב פרה שמכיל 3.3 גר' חלבון שמתוכם 70% קזאין.
* תכולת השומן שונה בין חלב אם
לחלב פרה, חלב אם מכיל 4.5גר' שמתוכם 80% חומצות שומן בלתי רוויות לעומת חלב פרה
שמכיל 3.5גר' שמתוכם 80% חומצות שומן רוויות.
* תכולת הסידן לעומת הזרחן (שני
מינרלים אלה מתחרים על מוקדי ספיגה בגוף), חלב אם מכיל יחס של 1:2 לטובת הסידן
וחלב פרה מכיל יחס של 1:1 לרע המזל ביחס כזה הזרחן "מנצח" ומשיג את הסידן.
* חלב אם מהווה מקור עשיר
לויטמינים (תלוי אם האם מזינה את עצמה נכון) מסוג –
A,D
וקצת ויטמין C
וחומצה פולית.
* הטאורין שנמצא בתוך חלב
האם הינה חומצת אמינו שחיונית להתפתחות של המוח בנוסף חלב האם מכיל גם חומצות
שומן אומגה 3 בניהם DHA
שגם היא חיונית לבנייה והתפתחות המוח האנושי.
* חלב שמגיע ממקור בע"ח מכיל
בתוכו כל גורם תרופתי שהוזרק אל בעה"ח כגון – הורמונים (אנדוגנים (שהבע"ח מייצר
בעצמו) וכאלה שהוזרקו ע"י אדם)), אנטיביוטיקה, חומרים שהוסיפו לתזונה שלו כגון
ריסוסים, חומרי שימור או "זבל אורגני" .
* חלב אם מכיל חומצת שומן
אומגה 3 ובעיקר את הרכיב DHA
אשר תורם להתפתחות המוח של הילוד. מומלץ להתחיל לצרוך אומגה-3 כבר בשלבים
הראשונים של ההריון.
ישנם עוד הרבה נתונים להשוואה
בין חלב אם לחלב פרה או חלב אחר אך אסתפק בנתונים הנ"ל בכדי לא לזעזע יותר מידי
את קוראי כתבה זו.
טיפים לאם המנקה:
* יש לזכור שתהליך ההנקה גם הוא
כמו ההיריון לוקח משאבים רבים מתוך גופה של האם, ולכן עלייה להמשיך להזין את עצמה
בתזונה איכותית ובריאה. תזונה רוויה בדגנים מלאים ירקות חיים וטריים, דגים, שתייה
מספקת ואכילה של ארוחות קטנות ותכופות תעזור לאם לא להגיע לתשישות ולספק לתינוקה
את כל המרכיבים שהוא צריך.
* תינוקות שיונקים מקבלים יותר
את מלוא התזונה באיכות ובכמות שהם צריכים לעומת תינוקות שיונקים מבקבוק. תינוק
שיונק מאמו יסבול פחות מגזים(חלב אם קל יותר לעיכול), כאבי בטן ומיניקת יתר.
טיפ:
מומלץ שגם האם תימנע ממותרי חלב בזמן ההנקה, מרכיבים בחלב הפרה שהאם שותה עוברים
דרך מחזור בדם ישירות לחלב שלה.
טיפ:
מומלץ שהאם תצרוך חיידקים פרוביוטיים בזמן ההנקה, הדעות חלוקות אם החיידקים אכן
עוברים דרך החלב אל תינוקה, לפי ניסיוני ראיתי שאמהות שנוטלות חיידקים פרוביוטיים
בזמן ההנקה – התינוק פחות סובל מגזים.
טיפ:
לשם פתק בבי"ח על עריסת התינוק "תינוק זה רק יונק" אחרת יש סיכוי שהאחות בסבב
ההאכלות תיתן תחליף חלב.
* כמות ואיכות הברזל בחלב אם
מספיק לתינוק עד לשילוש משקלו ממועד הלידה.
* תינוקות שיונקים חלב אם נמצאים
בסיכון מופחת לרככת.
* אקט היניקה מפתח את שרירי הלסת
של התינוק ומכין אותו ללעיסה של מזונות מוצקים בעתיד. בנוסף תינוקות שיונקים חלב
אם עוזרים בעקיפין לאמהות שלהם בהחזרת הרחם לגודלה הטבעי(תהליך ההנקה מעודד הפרשה
של הורמון פיטוצין שעוזר בכיווץ הרחם).
* חשוב לזכור חלב כרקמת גוף היא
הרקמה שבכי קל לטוקסינים לחדור לתוכה, לכן מומלץ לאם מנקה להימנע מחשיפה לרעלנים
כגון רעלני סביבה, עישון ועישון פסיבי(כמקור לעופרת ועוד..) – עישון גורם לחלב
טעם מר.
* חשוב להכין בקבוק מים ליד האם
המנקה בכדי לאפשר להחזיר נוזלים ולמנוע ממנה התייבשות.
* צריכה של ויטמינים משנים את
צבע, מרקם, החלב והופכים אותו לעשיר יותר.
* ניתן לשמור חלב אם 3-שעות טרי
או שבוע עד שבועיים במקפיא.
תדירות ההנקה:
כשמדברים על כמה להניק נשאלת
השאלה האם כל 4 שעות? כל שעתיים? או כמה שיותר?
ההמלצה הגורפת מבחינת הנטורופתיה
היא כשהתינוק רעב! אך איך נדע שהתינוק רעב? האם כל בכי של התינוק = רעב?
קיים הרגל בקרב האמהות שכל פעם
שהתינוק בוכה נותנים ציצי, הרגל זה יכול להפוך להרגל מותנה של פיצוי ולאחר מכן
יכול להוות מכשול בדרך לגמילה מאותו ציצי.
הפטרון הוא הקשבה לרגש
ולאינסטינקט האימהי, אם התינוק בוכה ואינו נרגע מטיול, נענוע, חיבוק, נצמד אל
הפטמה מייד שמציעים לו ולא מהכרך, אז התינוק רעב.
* מומלץ להניק לפחות 3 חודשים עד
חצי שנה, תהליך ההנקה רק מעודד את הקשר בין האם לתינוקה.
* מומלץ בארוחה אחת לתת לתינוק
לרוקן שד אחד ולא להעביר אותו משד לשד, תינוק שיונק ארוחה שלימה משד אחד מקבל את
מלא המרכיבים שהוא צריך לקבל מהיניקה, קרי הרבה נוזלים, חלבון ושומן.
* צריך לזכור שאם שחסר
לה חלב ככול שתרבה להניק כך תנובת החלב שלה תעלה, כשאשר כבר מגיעים לשלבים של
ייאוש כדי להתייעץ עם מדריכת הנקה מקצועית!
פרק ב' מזון נוזלי ומוצק:
אז כמו שנאמר בפרק ההנקה, מומלץ
להניק לפחות עד גיל-6 חודשים. ההמלצה היא לא לגמול את התינוק מהנקה מיד אלא לצמצם
את ההנקה תוך כדי הכנסת המזון.
יש שממשיכים את ה"סללום" הזה בין
ההנקה למזון המוצק/נוזלי עד גיל-8 חודשים ושיש שעד שנה.
* אם שממשיכה להניק מעבר לכיוון
גיל שנתיים יש לבדוק אם המצב תקין ולראות האם קיים רווח משני. הנקה ארוכה יכולה
לפגוע במערכת היחסים בין אם, תינוק, ובעל.
בגדול אפשר להפסיק להניק
כאשר התינוק צורך ארוחה של 200cc.
לפעמים נוצר מצב שהתינוק שבעה
מהארוחה אך אינו שבעה מהמציצה.
הכרת מזונות חדשים:
חשוב לתת את תשומת הלב בהכנסת
מזון חדש לתוך התפריט בכדי לראות שאכן התינוק מקבל את המזון, ושהמזון לא יוצר
אלרגיה או בעיה עיכולית אחרת.
כל מזון לתת כמה ימים מבלי
להכניס מזון חדש בנוסף בכדי לראות שאכן התגובה טובה.
חלוקה לפי סוגי מזון:
מומלץ להתחיל תחילה עם ירקות
מבושלים ומרוסקים כגון: גזר, שומר, סלרי, קישוא. את הסלרי אפשר תחילה להכניס
בשביל הטעם ולהוציא עם תום הבישול. מעבר למזונות מוצקים יותר תהיה אם יציאת
השיניים בכדי לתת גירוי לשיניים האחרות לצאת.
מומלץ להאכיל עם כפית של סיליקון
שדומה במרקם למרקם הפטמה.
* אם התינוק מגיב רע למזון חדש
מומלץ להרחיקו למשך 4 חודשים מהתפריט ואז ניתן לשקול ניסיון נוסף, אם עדיין יש
תגובה לא טובה להרחיק לתקופה ארוכה ולהגדיר את המזון הנ"ל כאלרגן.
* מומלץ לא להוסיף מזון חדש
בסמוך לחיסון, מחלה, יציאת שן חדשה.
* אם צאת השן הראשונה מומלץ לתת
משהו לכרסם – השגחה, כגון גזר חצי מבושל מלפפון מה שיעודד את יציאת השיניים.
* סימן נפוץ להכנסת מוצקים –
תינוק שכבר התחיל לישון לילות שלמים ופתאום מתחיל להתעורר שוב בכדי לאכול, כנראה
שחסר לו משהו בתפריט. אם הוא כבר בן-6 חודשים וכבר יצאה לו שן אפשר להתחיל
במוצקים.
בכל קבוצת מזון ילווה המזון
בסוגריים שבתוכם מספר אשר מייצג את גיל התינוק בחודשים שאפשר להתחיל
להכניס מזון זה לתפריט היומי.
פחמימות עמילניים:
פחמימות מרוכזות – תפו"א
(6-9),בטטה (10),תירס (12).
פחמימות מלאות – אורז מלא (10),
אורז בשמתי מלא,אורז מתוק,חיטה מלאה (כולל מוצרי קמח מלא – בורגול, וקוסקוס
מלאים) (12), דוחן (6), כוסמת (10), שיבולת שואל/קוואקר (6), גריסי פנינה/שעורה
(8), קינואה (6).
פחמימות זמינות – פירות מבושלים
(6), פירות טריים (8), פירות יבשים (8).
חלבון מהצומח:
קטניות (עדיף מושרות ומונבטות)
– סויה ומוצרי סויה/טופו (18), עדשים (עדיף כתומות על ירוקות כי קלים יותר
לעיכול) (18), חומוס (18), פול (18),
אזוקי (18), מאש (18), שעועית
(18).
חלבון החי:
דגים (עדיף דגי ים צפוני עמוק
(12), יוגורט ביו (עדיף עיזים על פרה) (10), ביצים – לפי אלרגיה משפחתית, כלומר
אם יש הורה או אח עם אלרגיות אז עדיף להרחיק את ההכנסה לתפריט אם לא (18), בשר
עוף רזה – "מכובס" (18).
מקורות חלבוניים מרוכזים
במיוחד:
פולן דבורים (24-18) – לעשות
בדיקה קודם נגד אלרגיה. מינון מומלץ: כפית עד שתיים ליום.
שמרי בירה (24-18) – מקור
עשיר בויטמיני B.
מינון מומלץ: 1-2 כפיות לתוך התזונה, אך לא להכריע.
מקורות פחות מומלצים לחלבון
מהחי:
בשר בקר (24), מוצרי חלב פרה
(18), אין צורך לעשות אנטי למוצרי חלב כי אחרת יכולה להתפתח אלרגיה בגיל מבוגר
יותר. בכל מקרה אם כבר חלב אז עיזים.
להימנע ממוצרי חלב כבשים שמכילים
חומצות שומן רוויות שלא בריאות במיוחד.
שמנים:
שמנים בכבישה קרה (+12) – עדיף
לשמור בקירור פרט לשמן זית אותו ניתן לשמור בארון חשוך.
שמנים פחות רצויים – מרגרינה –
שמן שעבר תהליכים של חימום והתערבות כימית – לא מומלץ.
חמאה (+24) יותר טובה ממרגרינה
אך עדיין מהווה שומן מהחי ולכן לא ממש מומלצת.
שמן מזוכך – לא מומלץ כלל.
זרעים ואגוזים:
בצורה טחונה או ממרח מדולל (6-8)
כגון טחינת שקדים (שקדיה) ועוד..
המתקה:
כשהתינוק נולד חוש הטעם שלו שואף
ל-0 אך מתוק הוא מזהה מייד.
לא רצוי לתת המתקה בשלבים
הראשוניים כי זהו טעם שפעם שמכניסים אותו קשה להגיד לא.
דבש (24-18) – רצוי לבדוק
אלרגיה, לתת דגנים מהרגע שמתחילים לתת דייסות דגנים, מומלץ לתת את הלתת מאותו סוג
דגן שממנו עשויה הדייסה.
סטיביה (6) – צמח בעל מולקולה
מתוקה אך ללא גלוקוז.
מולסה לא מגופרתת (24-18) – מקור
טוב לויטמינים ומינרלים, סירופ מייפל אמיתי אורגני (6).
מקורות פחות מומלצים
להמתקה:
מיצים מומתקים, סוכר
(חום או לבן), תחליפי סוכר כגון אספרטיים.
הרבה בריאות,
גרי קלברג, נטורופת
-
לקבלת תחזית
