תזונה
אורגנית /
גרי קלברג
השימוש במזון האורגני במסגרת
הקליניקה הנטורופתית
כל נטורופת/ בעל מקצוע בתחום
התזונה או מי שמתעניין בשיפור אורח חייו ותזונתו יודע שעליו לאכול ירקות ופירות,
להוריד את כמות הבשר מכל יום לכמה פעמים בשבוע וכתחליף לאכול יותר דגים ממקור ים
עמוק. להוריד בכמות מוצרי החלב ועוד...
וכך באמת עשיתי במסגרת הקליניקה
שלי, ההמלצה הייתה באמת לאכול בריא יותר, אך ללא הקפדה אם המזון הנאכל הוא אורגני
או לא.
עם ההתקדמות שלי בצד המקצועי של
המקצוע התודאתי אל המזון האורגני, חוקי הגידול האורגני של החי והצומח והחסרונות
בדרכי הגידול הקונבנציונלי.
החלטתי לשנות את דרך הטיפול של
בקליניקה והתחלתי לדרוש מהמטופלים שלי לצרוך מזון אורגני.
נכון שמדובר בהוצאה כספית גבוהה
יותר אך כשהבינו המטופלים שלי את מה שעומד מאחורי המזון האורגני ולאחר שטעמו את
טעמו והשוו למזון שאכלו עד כה, והרגישו את השינוי של המזון האורגני ככלי תרופתי
הם שוכנעו שזה הצעד הנכון.
לא סתם אמר הרמב"ם "יהיו
מזונותיך תרופותיך".
כאשר אני כמטפל ניגש לבחון את
המזון שגודל בצורה הקונבנציונלית קשה לי לומר בודאות שהוא באמת מכיל את מה שהייתי
רוצה שהוא יכיל.
צורת הגידול של הגידול/בע"ח
רוויה ברעלנים שהצמח/בע"ח סופג בזמן הגידול, הריסוס והדישון הכימי, השימוש
בטכנולוגיה בכדי להשיג כמות גדולה מהגידול וגידול מהיר אשר יארח חיי מדף, השקיית
יתר של מים, שימוש בהורמונים, תרופות/אנטיביוטיקה, שימוש במי מאגר המכילים לפעמים
ריכוז של מתכות כבדות ורעילות, חריש עמוק והפיכת שכבות הקרקע(מה שמעלה לפני הקרקע
זרעי גידול בעלי מזיקים שיצריכו ריסוסים נוספים) – כל אלה פוגעים בתוצר המזון
הסופי שמגיע אל שולחנינו, וספק אם נשאר משהו במזון זה בכדי להגדירו כתרופה טבעית
אשר תשפר את הויטליות שלנו ותחזק את נפשנו, במקרה זה אולי להפך.
האם מספיק שיש המצאות של
ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון ומרכיבים נוטריינטים עם תוספת לא קטנה של
כימיקלים וגורמים מוספים של תוצרי הטכנולוגיה המודרנית? או שמא אותו מזון צריך
להכיל כמות גדולה של מרכיבי התזונה חיוניים ללא התוספות?
לאמיתו של דבר מזון שגדל בסביבה
לא אורגנית לא מכיל את הכמות של הנוטריינטים שרצויה בכדי לעמוד בדרישות שלנו כדי
שנוכל באמת כבעלי מקצוע או כצרכנים להגדירו ככלי טיפול/רפואי.
מזון שגדל עם דישון כימי גדל מהר
מדי ולא מספיק לקלוט מהקרקע את אותם המרכיבים החשובים.
לעומתו מזון שגדל בתנאים אורגנים
תחת פיקוח הוא מזון שמכיל בתוכו הרבה יותר נוטריינטים, ביופלבנואידים, ולא פחות
חשוב במזון מכיל את האנרגיה שלו והאנרגיה של האדמה אשר משמשים גם הם ככלי טיפולי
במסגרת הקליניקה.
כמטפל אני מחפש במזון לפעמים את
הפן האנרגטי שלו לדוגמא, מזון מקרר/מחמם, מזון שמוריד/מעלה אנרגיה מייבש/מלחלח.
כאן עולה השאלה האם מזון כגון עלים ירוקים(בעל אנרגיה קרירה עד קרה) שגודל בגידול
קונבנציונלי בתנאי ריסוס, דישון כימי ועוד רעלנים אחרים האם זה שהוא מכיל את כל
הטוקסינים בעלי האנרגיה החמה לא מוריד מהפעילות המקררת שלו?? האם מזון כגון בשר
כבש שהוא בשר היפואלרגני הנאכל בזמן שיקום ממחלות או בזמן דיאטת אלמינציה מזון
שגם ככה מכיל שומן רווי רב(לכן לא ממליצים אותו בתפריט שיגרתי) האם התוספת של
התרופות, האנטיביוטיקה, ההורמונים וכ'ו, לא מורידים מהערך התרפויטי שלו ומעלים את
מאגר הטוקסינים ברקמות השומן שלו – חומר למחשבה.
ההזנה של הגידול והאדמה בקומפוסט
עשיר והעשרה של הקרקע בדישון טבעי גם הם דואגים להעשרה של אותו מזון במרכיבים
החיוניים.
בנוסף ישנם חקלאים שבמסגרת
הגידול הלא אורגני לא מקפידים על שימוש במחזור זרעים – לא מגדלים את אותו הגידול
באותה הקרקע שנה אחר שנה טכניקת גידול ששומרת על הקרקע בפני שחיקה, כל גידול לוקח
מהקרקע חומרים מסוימים ומחזיר משהו במקום וע"י ישנה העשרה של הקרקע במקום שחיקה,
טכניקה זו גורמת להעשרה של הגידול במרכיבים חיוניים ובאותה העת מעשירה את הקרקע
חזרה.
אם אנחנו משווים את הקרקע לאמא
או כמו שהתייחסו אליה בעבר "אמא אדמה", ככל שאותה אם תלד יותר ויותר ילדים כך היא
יותר ויותר תישחק.
בשיחה עם כמה רופאים מהתחום
הקונבנציונלי, שאלתי אותם מה גורם להתפתחות תחלואות אצל אנשים מבוגרים במאה ה-21,
כמה רופאים ציינו לפני שכמות הרעלנים שנמצאים בגופם של החולים גבוה בהרבה מכמות
הרעלנים שנמצא בשנים עברו, וכששאלתי מה מקור הרעלנים התשובה הייתה – רעלנים ממקור
גידול מזון, זיהום אוויר, ותרופות שהצטברו.
מחלות ממקור מוטציה כגון סרטן,
אלימותו של ה"חיידק הטורף", מחלות לב וכלי דם או מחלות דגנרטיביות אחרות אצל
אנשים צעירים שכביכול "מזדקנים" טרם זמנם,
האם לא הגיע הזמן
שנשאל את עצמנו את השאלה – מה נכון לאכול – אורגני או לא??!
הרבה בריאות,
גרי קלברג, נטורופת
-
לקבלת תחזית
