החומוס היא קטניה המוכרת
לכולנו. היא חלק בלתי נפרד מהמטבחים הים- תיכוניים, הערביים והמזרחיים.
היא גדלה באפריקה, אסיה,
אמריקה ואירופה. ישנם סוגים שונים של חומוס המשתנים בגודלם וצבעיהם (יש בהירים,
צהבהבים ואפילו חומים כהים).
הצורה האהובה עליי היא כמובן ממרח החומוס עם הגרגירים שאפשר למצוא
בחומוסיות הפזורות במקומות רבים בארץ.
רוב האנשים נוהגים לאכול חומוס מוכן, הנקנה בסופר ויש בו הרבה
חומרים משמרים, חומרי תבע ועוד. כדאי להימנע עד כמה שאפשר מסלטי חומוס כאלו
ולהעדיף את סלט החומוס הביתי, או זה המוכן בחומוסיה שניתן לבטוח בה.
מאחר והחומוס הוא מזון עממי, נוטים רבים להתעלם מהערכים התזונתיים
הרבים המצויים בו. הוא מזון עתיר סיבים ועקב כך נותן תחושה של שובע שיכולה להימשך
זמן רב (תלוי אם אתם מאלו שאוכלים עם פיתה, או בלי פיתה). יש בו מעט קלוריות ביחס
לתחושת השובע שהוא מספק, יש בו חלבונים איכותיים (במיוחד לאחר הנבטתו). הוא מכיל
גם כמויות יפות של סידן, ברזל, אשלגן, ויטמין 3B
וחומצות שומן רב בלתי רוויות. כמו כן זהו מזון בעל ערך גליקמי נמוך, מה שהופך
אותו למזון אידיאלי לסובלים מבעיות של תנודות במשק הסוכר. הוא גם נמצא כעוזר
לבעיות של כולסטרול, בעיות מעיים ועיכול וסרטנים מסוגים שונים, אם משלבים אותו
בתזונה באופן קבוע.
מעבר לכך זהו מזון שמאפשר מגוון רב של צורות הכנה והגשה, החל
בגרגירים המבושלים, דרך מרקים, קוסקוס וכלה בממרח טחון. אפשר גם לטחון את החומוס
לקמח ולהכין ממנו לחמים ומאפים.
הקטניות ידועות כעושות גזים ולכך יש כמה פטנטים, או פתרונות שניתן
לנסות.
כאשר מבשלים את הקטניות רצוי להחליף את המים כמה פעמים, בכך
עוזרים בפירוק האנזימים מעכבי החלבונים המצויים בכל הקטניות. הם אלו הגורמים
לגזים וניתן לראותם כקצף שעולה על פני המים כשמבשלים קטניות. ככל במחליפים את
המים יותר פעמים (לאחר רתיחתם) יורדת כמות הקצף, מה שמקל על בישול הקטניות ועל
עיכולן.
טריק נוסף הוא להוסיף בהשריית הקטניות ובבישולן פס של אצת קומבו.
יש לה יכולת של ספיחת הגזים אליה והיא עוזרת להיפטר מהם.
ניתן גם להוסיף בבישול תבלינים הידועים כסופחי גזים: זרעים של
כמון, כוסברה, אניס, שומר, הל, ג'ינג'ר וקימל.
אצלנו בבית אוכלים חומוס כחטיף בין או לפני הארוחה. אני מבשלת את
החומוס ומוסיפה לגרגירים הרכים שמן זית (הרבה, כי הגרגירים סופגים אותו מהר), מלח
עשבים, זעתר, כמון, מיץ לימון טרי ושום קצוץ. בד"כ לא נשאר ממנו כלום, גם כשאני
מנסה לעשות כמות גדולה.
זהו חטיף נפלא לילדים במקום במבה, ביסלי ושאר החטיפים ואפשר לקחת
אותו לעבודה, ללימודים ולנסיעות בקלות.
חומוס
מרוקאי:
משרים כוס חומוסים ללילה
ובבוקר מבשלים אותם עד להתרככות. מוסיפים למי הבישול עלה דפנה, כוס בצל מטוגן, 2
שיני שום כתושות, מקל קינמון, מעט ג'ינג'ר טחון או קצוץ, פלפל שחור וכורכום.
מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים כ-20 דקות, מוסיפים ממש
לפני הסוף 2 כפות פטרוזיליה קצוצה וכ- ½ כוס צימוקים ומכבים את האש.
אפשר לאכול כך, או מעל אורז בסמטי מלא.
אפשר לאחר שהחומוסים התרככו לסננם מהמים ובמקום לבשל את התבשיל על
בסיס מים, להכינו על בסיס של עגבניות טריות / רוטב עגבניות. כל שאר החומרים
יתאימו גם לרוטב זה.
בתיאבון ולבריאות,
ורד לב- מטפלת בתזונה
-
לקבלת תחזית
