נטורופתיה - אורז
/
ורד לב
האורז החל את דרכו
הארוכה אלינו לצלחת ממזרח אסיה, שם עד היום הוא נחשב למזון הבסיסי ביותר בתפריט
(יותר
מ- ½ מאוכלוסיית העולם
אוכלת אורז יום יום).
לפני כ-2500 שנה הביאו
אותו הפרסים לצד השני של אסיה, המורים לקחו אותו לספרד. משם עבר הדגן לאיטליה
ולצרפת של סוף המאה ה-13. לאחר מחה"ע ה-2 התחילו גם האמריקאים לגדל אורז.
לפי גלגוליו השונים של
האורז בעולם אפשר להבין שישנם סוגים רבים של אורז, המיוחדים לכל אזור וכן גם
צורות רבות להכין אורז שהתפתחו במקומות שונים בעולם.
ההבדל המשמעותי הראשון
בין סוגי האורז הוא בין האורז המלא לאורז הלבן- המלוטש.
האורז המלא מכיל את כל
החומרים המזינים שיש לדגן להציע לנו: פחמימות (עמילן), חלבונים (יש בו את כל
חומצות האמינו החיוניות, ע"כ נחשב לחלבון מלא), סיבים תזונתיים, ויטמיני
B
(1,2,3), סידן, מעט ברזל, מגנזיום, אשלגן ועוד.
בתהליך ליטוש האורז, כדי
שייראה לבן (נחשב בזמנו לאוכל של עשירים, כמו הקמח והסוכר הלבנים), מוסרים הקליפה
(סיבים תזונתיים ומינרלים) והנבט (ויטמינים ומינרלים) ונשאר רק העמילן. במצב הזה
האורז אינו מזין ממש והוא מספק לנו פחמימות ריקות בלבד ואפילו "שודד" מהגוף את
מאגרי ויטמין 1B
שנחוץ מאד לעיכול הפחמימה. מצב זה של דלדול הגוף מהויטמין (שבעצם לא ממש נאגר
בגוף, אלא נמצא בשימוש מערכת העצבים והמוח) הוביל למחלת הברי- ברי שבעקבותיה
התגלו הויטמינים, תפקידיהם וחשיבותם בתזונתנו (עדיין אפשר לחלות במחלת הברי- ברי
אם מתבססים בתזונה על מזון מלוטש ומעובד החסר בויטמינים).
בין סוגי האורז אפשר
למצוא את הבסמטי, התאילנדי, היסמין, הפרסי, הריזוטו, הג'פונייקה, הווהני, אורז
הבר (שאינו ממש אורז, אלא זרע של צמח שגדל באגמים גדולים באמריקה ושימש את
האינדיאנים- האמריקאיים) ועוד סוגים רבים.
מעבר לאורז הקלאסי
המבושל, אפוי, מטוגן וכו', עושים מהאורז גם קמח (המשמש להכנת מאפים, עוגיות
וכו'), פריכיות (הנעשות ע"י התפחת הגרעינים ודחיסתם למעין עוגה עגולה), שלווה
(מאורז תפוח), יש חלב אורז ומעדנים ותחליפי גבינות על בסיס זה, יש דייסות אורז
(טובות במיוחד לתינוקות, ילדים וקשישים), אפשר למצוא מיסו המוכן עם אורז ועוד
מאכלים רבים.
להכנת האורז טוב להשרותו
במים ל-24 שעות, ללילה או אפילו למספר שעות. אם יש אפשרות, טוב להשרותו בשמש.
(אני מתייחסת לאורז מלא).
בבישול אורז היחסים נעים
בין 2- ¼ 1 כוסות מים על כל כוס אורז, תלוי בסוג האורז המתבשל.
אפשר לבשלו ללא טעמים,
כמנת בסיס לתבשיל, קארי, מרק וכו'. אפשר פשוט לזרוק אותו בבישול מרק, או תבשיל
סמיך ואפשר גם להפוך אותו לתבשיל מיוחד ע"י הוספת תבלינים, ירקות, עלים ירוקים
ואגוזים וזרעים.
שילוב סוגים צבעוניים
שונים של אורז בתבשיל אחד (אורז בסמטי מלא, ווהני ואורז בר, למשל) נותן מראה
מיוחד לארוחה וגם מוסיף טעמים.
עינת הציעה לקחת דלעת
ערמונים, לפתוח מלמעלה, להוציא את הזרעים ולמלא באורז, עוף, ירקות וכו' ולאפות
בתנור.
אורז מלא מצ'ופר:
מחממים בסיר שמן זית/
שומשום/ אורז (לפי הטעם).
כשהשמן מתחמם קולים בו ½
כפית גרעיני חרדל, ½ כפית גרעיני שומשום מלא, ½ כפית גרעיני כוסברה, ½ כפית
גרעיני כמון, ½ כפית גרעיני אניס (ניתן להוסיף או לגרוע גרעינים לפי הטעם).
כשהם קופצים (כדאי לכסות
את הסיר עם מכסה, כדי שלא יקפצו לכל הכיוונים), מוסיפים בצל קצוץ (לבן סגול או
ירוק, או כולם), שום וג'ינג'ר. מטגנים אותם עד להזהבה.
אח"כ מוסיפים את האורז
(לא מבושל) ומטגנים אותו עם התערובת הזו לכדקה. ( בעיקרון, ניתן להשתמש בסוגי
אורז שונים, בגריסי פנינה, קינואה, דגנים נוספים וקטניות ). מוסיפים מעט מלח
עשבים/ רוטב סויה וגם כורכום, אם אוהבים.
מוסיפים את כמות המים
המתאימה, לפי סוג האורז ששמתם, וכשהמים רותחים מקטינים את האש ומבשלים עד שהם
מתאדים והאורז מוכן.
ניתן בהגשה להוסיף
אגוזים קצוצים, עלים ירוקים לפי הטעם (רוקט, פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, בזיליקום
וכו') או נבטים מסוגים שונים.
אורז טעים בסגנון הודי:
מאחר והאורז הוא מזון
בסיסי בהודו, ישנן דרכים רבות להכינו. בחרתי להביא מתכון פשוט, הנוטה לכיוון
המתוק- קינוחי, למרות שיכול להשתלב גם במהלך הארוחה.
מבשלים אורז בחלב קוקוס,
ביחסים של 1:1. מבשלים עד שהנוזל נספג באורז והאורז
fluffy
.
מערבבים עם מזלג, כדי
לאוורר אותו ומקשטם בצימוקים, בצל מטוגן, שקדים מקולפים וקאשיו.
לקבלת תחזית
