פיתוח
מיומנויות למידה ותיקונן מבוססות על הבנת הפוטנציאל האינסופי של המוח.
לאור
הפיתוח הנרחב בתחום חקר המוח בשנים האחרונות מסתבר שהמוח ומערכת העצבים המרכזית
מגיבים לאימון בדיוק כמו ששרירים מגיבים לאימון.
זה
יהיה טיפשי לצפות מאדם עם שרירים לא מפותחים וחוזק שרירי מועט להשתתף בתחרות הרמת
משקולות, אדם זה צפוי לכישלון, תסכול וחוסר הערכה.
דוגמא
נוספת היא הקשר בין שיווי משקל לליקויי למידה:
הפרעות
בשיווי משקל גורמות לקשיי לימוד קשים, החוקרים פרנק והרולד לוינסון גילו ש 94% -
97% מהילדים הסובלים מדיסלקציה או ליקוי למידה , הפגינו שניים או יותר משתנים
נוירולוגים לא תקינים, המצביעים על תפקוד לקוי של שיווי המשקל.
כל
הילדים הללו סבלו מטראומה במערכת שיווי המשקל בצורת זיהומי אוזניים ואלרגיות.
כדי
שילד יוכל לקרוא הוא צריך לשלוט בתנועת העיניים . ילד המאובחן כליקוי למידה יתרכז
כל-כך בהנעת העיניים , עד שהקלט המוחי להבנה ושינון יהיה מוגבל.
סימן
נוסף לנזק בשיווי משקל הוא מצב של ערנות פגום במוח הגדול, המוביל לדריכות יתר או
לתת דריכות ולקושי לשמור על מיקוד וריכוז.
אז איך
אפשר לצפות מהמוח לבצע משימה מורכבת כמו למידה לפני שהתכונן לכך מבחינה ניאורולוגית.
החשיבה
והלמידה אינן מתרחשות במוחנו בלבד. ההיפך הוא הנכון.
הגוף
נוטל חלק פעיל בכל התהליכים האינטלקטואלים שלנו החל מהרגעים הראשונים שלנו ועד
לזקנה.
עלינו להיות מודעים יותר לתפקידו של הגוף בלמידה, כפי שאומר ד"ר פול דניסון
"תנועה היא השער ללמידה".
השיטה
בקינסיולוגיה החינוכית מבוססת על פיתוח ושיפור הקואורדינציה בין חלקי המוח.
פיתוח
ושיפור הקואורדינציה הם היסוד ההכרחי שבו ניתן לבטא את האינטליגנציה שלנו.
הטיפול
מלמד את המוח לעבוד בשיתוף פעולה עם חלקיו השונים, מפתח את הקואורדינציה ביניהם
ומאפשר למידה נכונה.
כלומר תנועות משולבות , כגון
BRAIN GYM
(תרגילי מוח) , הן
אופציה יעילה , מעמיקה, הגיונית ונטולת תרופות, שעוזרת מאוד ללמידה למשך כל חיינו.
תרגילי
מוח יכולים לשמש גשר במערכת החינוך הנוכחית על מנת להבטיח את התפתחותו של הלומד .
המדדים
להצלחה בחינוך שכזה יהיו אהבת הלמידה, הערכה-עצמית גבוהה, תיאום מוח/גוף ומודעות
קהילתית.
ד"ר
אסנת גפן גרייצר.
לקבלת תחזית
