החזון

יש לי חלום. בחלומי תושבי הארץ הזאת הם אנשים ישרים, תמימים, אנשי עבודה ויצירה אשר פיהם וליבם שווים, לא רגל על לשונם ולא מזימה ותחמנות בלבבם. הם אינם גונבים, אינם רוצחים, אינם משקרים, אינם בוגדים אינם חומדים את אשר יש לזולתם. מגדולם ועד קטנם, מנשיא המדינה, דרך ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת, שופטים, עורכי-דין, רופאים, מהנדסים, עובדי ציבור, מורים וסתם עמך ישראל, הם אנשים צנועים המסתפקים במועט, אוהבי אדם, בעלי-חיים וטבע, אנשי חסד וחמלה, השולטים ביצריהם, נוהגים בדרך התבונה, ליבם פתוח ליתום, לאלמנה, לעני, לנזקק ולסובל ודרכיהם דרכי צדק ואמת. לא ווכחנות, לא תועלתנות צרת עין ולב, לא אינטרסים מפלגתיים ופרטיים מנחים את דרכיהם, כי אם תורת ישר-אל האמיתית, המקורית של  אהבת האדם והרע, של "צדק, צדק תרדוף", של "לא תרצח, לא תנאף (לא תבגוד), לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר (לא תשקר), לא תחמוד". תורת ישר-אל של חזון הנביאים "חסד, משפט וצדקה" תוליך לשינוי פני החברה  בחינת "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ונער קטון מנהג בם", גם אם מדובר פה רק בזאב וכבש אנושיים אשר יחדלו לאכול ולרצוח האחד את השני ויתמכו ויסעדו איש את רעהו.  תורת ישר-אל המקורית מנוסחת בפשטות ובבהירות בעשרת הדיברות.  אם נזכה לכך שרק שש הדיברות האחרונות תתגשמנה פה בארץ חמדת אבות, וכבר זכינו לתיקון עולם.

הדרך להגשמת חזון ישר-אל היא דרך האינטליגנציה הרגשית והרוחנית ע"פ התנ"ך ומסורת ישראל. התנ"ך והמסורת נותנים את השורשים, את הכיוון ואת המטרה; האינטליגנציה הרגשית והרוחנית היא הדרך, היא מלמדת שליטה ביצרים, ניהול הרגשות, פיתוח חשיבה ממוקדת ורגשות ועשייה  חיוביים. כשאלה מושגים נסללת הדרך ליציאה מהאגואיזם התועלתני צר האופקים של הנפש הבהמית, המבקש לקחת הכול לתועלת עצמו ובכך מפלג ומפריד בין בני האדם - אל הראייה המערכתית של החברה האנושית שבה כולנו מחוברים האחד אל השני כענפים השונים המחוברים לאותו העץ, הקשורים ותומכים אלה באלה. אך ורק בשיתוף פעולה מלא, כנה ואמיתי בינינו, כשכל אחד מקבל מהמערכת ומהזולת על מנת להעניק לאחרים, כולנו חיים וכולנו מתחיים האחד מהשני, והמערכת כולה צומחת ופורחת.

לחיים של שיתוף בתוך מערכת התכוונה התורה כשדיברה על "האדם עץ השדה" בסמוך ל "ואהבת לרעך כמוך".  כשם שהעץ אינו יכול להתקיים בנפרד כשהוא עקור מסביבתו ונובל ומת, מאחר שהוא תלוי באספקת המזון וכוחות החיים ממערכת הטבע - כך גם האדם אינו יכול להתקיים בנפרד כשהוא מנותק מסביבתו, באשר הבדידות, הניכור והייאוש יאכלו אותו ויתקיים בו הכתוב 'מות תמותון'.

האדם הוא חלק ממערכת הקהילה, העם, האנושות והיקום. האדם יכול להתקיים, לפרוח ולהניב פירות רק כשהוא חי בשיתוף עם המערכת האנושית והיקומית. השיתוף האנושי משמעו עילוי האדם והחברה – מטרה זו מושגת על ידי חיים לאור חוקי האדם כפי שניתנו לנו על ידי תורת ישר-אל והמתבטאים  בקיום חוקי  מתן כבוד, הימנעות מפגיעה, עזרה הדדית, אחריות, נאמנות, סבלנות, כנות, חמלה ואהבה. על אדם זה כתוב בתנ"ך "והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח".

אמן, כן יהי רצון

זהו החלום וזהו החזון ואם תרצו "אין זו אגדה"