כידוע התהליכים
הפסיכולוגיים הבלתי מודעים משפיעים על אנשים ועל חייהם האישיים. תכנים סמויים ולא
מודעים אלה משפיעים על האופן בו אנשים חושבים, תופסים, מרגישים ומתנהגים.
כדי להשיג שינוי
ולהתמודד טוב יותר עם הקשיים שלנו ,כדי לשפר את תפקודנו ולנהל את חיינו בצורה
אפקטיבית יותר,כדי להשיג איכות חיים ובריאות נפשית אנו צריכים להתייחס לכוחות
הסמויים והבלתי מודעים האלה ,לחשוף אותם ולבטא אותם.
יונג ייחס חשיבות
רבה לסמלים ולארכיטיפים בנפש האדם וטען כי הם מהווים מקור להתפתחות הנפש.
יונג טען כי לרשות
האדם שתי דרכים להתקשר אל הלא מודע: האחת , הבנה מילולית, פירוש ותובנה
והשניה, ביטוי יצירתי ואומנותי.
בטיפול הקונבנציונלי-
המסורתי הטיפול לרוב נעשה בערוץ המילולי קוגניטיבי, שהוא אמצעי תקשורת עקיף ,ארוך
ומורכב אל התת-מודע .לעומת זאת הטיפול ביצירה כרוך ברמה גבוהה של פעילות המוח
הימני, (המוח הלא מודע).
ייחודה
ומיוחדותה של השפה היצירתית שהיא עוקפת את מחסום השפה ומתקשרת באופן ישיר ובלתי
אמצעי עם התת-מודע,
עם העולם הפנימי. משום כך הטיפול ביצירה הוא גם קצר יותר
מהטיפול הקונבנציונלי-מסורתי מבחינת תהליכי השינוי שעובר המטופל.
לשימוש בכלים לא
מילוליים-אומנותיים( מוסיקה, דרמה, תנועה, אמנות פלסטית) בתהליך הטיפולי יש
יתרונות ייחודיים רבים נוספים .
הסמלים מייצגים
ומגדירים רגשות בצורה עמוקה יותר מאשר הצורה הוורבלית .
טיבה וכוחה של
המטפורה בכך שהיא מאפשרת ביטוי של רגשות סמויים ולא-מוכרים או מבולבלים,ביטוי של
רגשות לא מודעים או לא נגישים לביטוי וורבלי . השפה המטפורית מסוגלת להכיל עולם
מורכב ומיזוג של ניגודים. בעזרת השימוש בשפה המטפורית בטיפול המטופל יכול להציג את
ה"עצמי" שלו ואת רגשותיו בצורה רחבה ,עמוקה ,מורכבת ,מגוונת ואמיתית יותר מאשר בשפה
המילולית.
אם כך השפה המטפורית
והשימוש ביצירה בנויים לתיאור ועיבוד של חוויות סובייקטיביות שאי אפשר לעשותם בשפה
המילולית-וורבלית.
היצירה בטיפול עוקפת
הגנות ומפחיתה חרדה והתנגדות
עבור הילד
והמבוגר,השימוש בשפת היצירה עונה על צורך של ביטוי רגשות מבלי שיהיו צריכים להיות
ברורים וידועים בצורה מודעת. כלומר בגלל היותה עקיפה ולא חודרנית היצירה בטיפול
מאפשרת התמודדות עם חומר רגיש וטעון ,חשיפה של כאב, קשיים וחולשות בדרך לא מאיימת,
ועל כן היא גם מפחיתה את התנגדות שבד"כ קיימת בטיפול קונבנציונלי.
רגשות המובעים
באמצעות דימויים מאפשרים למטופל להיות מוכר כאינדיבידואל מיוחד, עם חוויות מיוחדות
ועם כוחות מיוחדים של ביטוי עצמי ויצירתיות . מכיוון ששפת היצירה היא חווייתית
וסובייקטיבית בעיקרה ,היא מאפשרת למטופל לפתח שפה טיפולית ייחודית המתאימה לו.
השימוש בכלים
יצירתיים משרת לא רק את המטופל אלא גם את המטפל . היא מסייעת למטפל להצטרף אל
המטופל וללכת אל המקומות אליהם הוא מוביל אותו, להיכנס לעולמו הרגשי -סובייקטיבי
ולחוות אתו את הדברים בדרך בלתי אמצעית ולהגיע לרמת הבנה אמפתית גבוהה של עולמו.
בתהליך העבודה
הטיפולית באמצעות יצירה טמון יישום של תקווה ושל אפשרות לשינוי.
הטיפול ביצירה מאפשר
למטופל להתקשר לכוחות הלא מודעים שלו .לבטא, להבהיר, לעכל ולעבד תכנים רגשיים-
חווייתית עמוקים, הטיפול ביצירה מעודד תהליך המפתח ספונטניות וכיווני חשיבה חדשים ,
דרכי קיום והתמודדות חדשות באמצעות ביצירה המטופל מוצא את פתרונותיו הייחודיים
והיצירתיים שלו.
בנוסף הטיפול ביצירה
מלווה בהנאה ובחדוות יצירה והוא שם דגש על כוחותיו של המטופל במקום על מגבלותיו .
אילנה חיון-צדיק