הדרמה היא למעשה
אוניברסלית ומצויה בכל מקום,מתרחשת בעולמו הפנימי של האדם, בעולם בו מתקשר אדם אל
היקום,אל הקוסמי,אל הטוב ואל הרע....
היסטוריה
משך דורות היוותה
הדרמה אמצעי עבור קהל הצופים והשומעים לחוות את עכבותיהם ורגשותיהם המודחקים. דרך
הדמויות אותם גילמו השחקנים הם יכלו למצוא את עצמם -בדרך זו נתאפשר להם שחרור
טיפולי של רגשות כלואים, הקלה ממתח, מה שאריסטו כינה בשם 'הזדככות הרגשות'.
ב'תיאטרון הספונטניות'
( Theatre of Spontaneity) שלו
שבוינה ג'.ל מורנו, הוגה רעיון הפסיכודרמה ומולידה, שכנע שחקנים בוגרים לאלתר : זו
הייתה הפעם הראשונה בה שחקנים על הבמה זנחו את התפקידים הידועים מראש והתנסו
באימפרוביזציה וכך חופשיים ממגבלות של תסריטים וחזרות הם החלו לשחק את עצמם
בתפקידים שבחרו.זו הייתה התגלית ממנה התגבשה הפסיכודרמה בשנת 1921
עתה בתיאטרון
הספונטניות הניסיוני היו השחקנים חווים הזדככות משל עצמם-דבר זה משך את הקהל אל תוך
מציאות מרתקת עוד יותר מזו המובעת באמצעות הרגשות המתוכננים של ההפקה הבימתית
הרגילה.
הפסיכודרמה הייתה
זינוק קדימה דרך התיאטרון הניסיוני אל תוך 'המציאות ' של חוויות חייו המיוחדות של
השחקן הראשי.עוצמת הרגשות ורמת הספונטניות שבאה באמצעותה,הייתה כה גדולה עד כי היה
ברור כי אין היא יכולה להיות אלא נתיב חדש לצמיחה אישית,לפסיכותראפיה.
פסיכודרמה
קלאסית.'התיאטרון הטיפולי'
לפסיכודרמה הקלאסית
דרושים חמישה מרכיבים: במה, פרוטגוניסט, בימאי/מנחה ,אגו-מסייע וקהל /קבוצה.
א. במה
הבמה בפסיכודרמה היא
הטריטוריה הבלעדית של הפרוטגוניסט שם מתפתחת הפעולה הפסיכודרמטית שלו. הבמה היא
מעין חלל המאפשר לו להתנסות בתחושת חופש אמיתית למשך הזמן המוגדר של העבודה. על
הבמה נוצר יקום בזעיר אנפין, שחוקיו נקבעים על ידי המשתתף בפועל .
ב. פרוטגוניסט
ה"פרוטגוניסט" הוא –
הגיבור הראשי של העלילה הפסיכודרמטית.
המטופל או השחקן
הראשי של הפסיכודרמה כל שנדרש ממנו הוא להיות הוא עצמו.
ג. מנחה/ בימאי
כדי שאדם יהיה מסוגל
לחשוף עצמו בפני אחרים,הוא זקוק לעזרתו של תראפיסט מיומן, שבידיו הוא ירגיש די בטוח
לפעול: הוא זקוק לביטחון במנחה שייגש לביצוע המשימה בזהירות ובקצב שלו,הוא זקוק
לביטחון בהבנה וברגישות של אלה אשר יגלמו את התפקידים של האחרים החשובים במערכת
היחסים המשמעותית שלו ושל אלה אשר יחלקו את חוויותיו האינטימיות כצופים-ואכן ניתן
ליצור תנאים שכאלה באופן קבוע וידוע מראש.
מורנו מדגיש שלושה
תפקידים שיש לבמאי/מנחה הקבוצה: מפיק, תרפיסט ואנליסט.
כמפיק הוא אחראי
להפיק פסיכודרמה אשר תיענה לצרכים של היחיד אבל במקביל גם של הקב' .
כתרפיסט הוא אחראי
לכל המהלך התרפויטי,הוא מתערב רק במידת הצורך. הוא מעודד את הגיבור ליתר פעילות
וספונטניות הוא גם מסייע לפרוטגוניסט להוציא החוצה ולבטא דחפים מבולבלים או להתגבר
על מחסומים דרך הפעולות הספונטניות שבתוך הפסיכודרמה.
כאנליסט תפקידו להפיק
מידע מהפרוטגוניסט לטובת המטופל ולנתח את מה שהוא שומע ורואה.
ד. אגו-מסייע
האגו המסייע הוא כל
מי שמשתתף בפסיכודרמה, פרט למנחה , כדי לעזור לפרוטגוניסט לעבד את הנושא שלו.
ה. קהל/קבוצה
הקהל משתתף ברגשות
הפרוטגוניסט והאגו-המסייע ובפעולותיהם. לפעמים מבקש הבימאי מהאנשים בקהל לקחת חלק
פעיל ,ולדבר בשם ההמון או הציבור או לבצע כל תפקיד אחר אך תפקידם העיקרי של הקהל
הוא לזהות את צורכיהם, בעיותיהם, אמונותיהם, וחוויותיהם באמצעות תכנים אישיים אלה
אשר עולים ע"י הפרוטגוניסט .חלק ממשתתפי הקב' ישתתפו בפסיכודרמה כאגואים מסייעים
והשאר יישארו בגדר של צופים המעורבים בתהליך, כל אחד על פי דרכו.
פגישות הפסיכודרמה
מתחילות בשלב חימום שבו מובילה השיחה בהדרגה לבחירת הנושא ולהפקת הפסיכודרמה.לאחר
מכן כאשר מסתיימת הפסיכודרמה שב הפרוטגוניסט אל הקבוצה ומתקיימת שיחה בה יכול כל
אחד מהקבוצה לבטא את חוויותיו ולחלוק את רגשותיו הקשורות לחוויה שחווה הפרוטגוניסט
זו גם הזדמנות טובה למי שרוצה לתמוך בפרוטגוניסט במילים משלו.
הודות לטבעה ההתנסותי
- חווייתי מעוררת הפסיכודרמה את הפרוטגוניסט – השחקן הראשי למעורבות רגשית
ולספונטניות. הפורטגוניסט מבטא דרך פעולה דרמטית צרכים ,קונפליקטים ,פחדים ,תסכולים
וציפיות הטמונים בלב ליבה של אישיותו.
הפסיכודרמה בכך שהיא
מניחה שוב ושוב את המציאות הפנימית של הפרוטגוניסט על הבמה באווירה בטוחה
מאפשרת "לעצמי"
לעלות, להיבדק ולהיחקר ע"י הפרוטגוניסט. בכך שהעצמי מופעל ונראה על הבמה
מתאפשר שבירת דפוסים
הרסניים ותהליך בנייתו של העצמי מחדש-דהיינו מתאפשרת התפתחות עצמית תקינה.
הפסיכודרמה מאפשרת
משחקי תפקיד. המטופל יכול להציג יחסים מההווה או מעברו ולפתור קונפליקטים פנימיים
וחיצוניים באווירה בטוחה. ללמוד להיות עם רגשותיו הכואבים להתמודד אתם. הפסיכודרמה
מאפשרת לרגשות לעלות מהפנים אל פני השטח –הקוגניציה. כך הפסיכודרמה עושה אינטגרציה
בין החוויה לקוגניציה.
* אין באפשרות תיאור
קצר זה לתאר את כל האפשרויות הטמונות במדיום טיפולי עשיר זה.
ביביליוגרפיה
.ג'ינינגס,ס. (1996)
דרמה תרפיה,תיאוריה ומעשה למורים ולמטפלים חלק ב' ,הוצאת אח.
נהרין א. "במה במקום
ספה".1985 הוצאת צ'ריקובר
. Tian Dayton
(1994). The Drama Within, psychodrama and Experiential Therapy
עניה ארצי. "פסיכודרמה" הוצאת דביר 1991
אילנה חיון-צדיק
לקבלת תחזית
