בשבילי
האוטופיה, העולם המושלם, הוא לא רחוק. אני מאמין שלכל אדם יש תפקיד ותשוקה שמאוד
ייחודיים לכל אחד. אני מאמין שאם כולנו היינו חיים לגמרי את הקיום המאוזן שלנו,
היינו חיים בגן עדן עלי אדמות.
תדמינו קהילה
שבה אנשים לא משקרים, שאין להם שום אינטרס שום תחרותיות, שאין להם פחד משום דבר,
שיש בהם שלווה עמוקה וביטחון עצמי מוחלט. הם נטולי אגו ומלאים אהבה ללא תנאי. כל
האנשים האלה נותנים מעצמם לקהילה את מה שהם נועדו בשבילו. בעולם כזה יהיה צורך
במעט, כיוון שלא יהיה צורך במשטרה, חוקים, רפואה- כי אנשים מאוזנים כמעט ולא חולים.
לא יהיה צורך בשרותי ניקיון, לא בנקאות, לא כלום. הכל בסחר חליפין – אנרגיה תמורת
אנרגיה.
כל אדם נולד
עם כישרון מסוים, אני בטוח שאם כל אדם היה עוסק בכישרון שלו היינו רואים שכל בני
האדם מרכיבים פאזל מושלם שבו כל אחד עושה בדיוק את מה שחסר. ובגלל זה לא היה צורך
בכסף, כל אחד היה נותן את מה שהוא יכול מתוך רצון, בחירה ואהבה, מתוך האושר לעשות
את היעוד שלו, מתוך הסיפוק ביצירה. ובתמורה היה מקבל את כל מה שהוא חושק בו. לאנשים
בעולם הזה אין חמדנות ואין רצון לצבור עושר כי אין תחרותיות, אם אדם היה רוצה בית
על החוף- הוא מקבל. כל אדם חושק במשהו אחר, אחד בית על ההר, אחד ביער... תמיד יש
איזון, היה יוצא שכולם מאזנים את כולם.
בכל הזמן
הפנוי שיש לאנשים אז הטכנולוגיה תתפתח בקצב מהיר, לכל אדם יהיו חיים מפנקים ומלאים.
אני מאמין שיום אחד זה יקרה- ועוד בקרוב.
אריאל גלילי.
לקבלת תחזית
