מודעות עצמית מאת דניאל בת-שבועות סהרין

אודות דניאל בת-שבועות סהרין ורשימת מאמרים

פרק מודעות עצמית

-

הכרת תודה / דניאל בת-שבועות סהרין
המסע המקודש אל עצמך

כאשר היית ילד לימדו אותך לאמר תודה רבה, במקרים שהייתה לכך משמעות ובמקרים שלא. המילים מתגלגלות מפיך באופן אוטומטי. לכן, אתה מניח שלהרגיש ולחוות הכרת תודה זה קל באותה המידה.

 

יתכן ולומר את המילים זה קל, אבל את התחושה קשה יותר להרגיש. במסעך המקודש אל עצמך אתה יכול להתאמץ כדי להרגיש הכרת תודה ובסופו של עניין לא באמת תרגיש אותה, לכן למאמץ אין חשיבות אלא להבנה ולהכרה מהי אותה תחושה.

 

אם כך מה זאת הכרת תודה ?

 

הכרת תודה היא עוצמה, זו ההסכמה להיות מלא בתודה לערך שאתה רוצה לחוש בראש וראשונה כלפי עצמך ולמודעות שלך כלפי מצבים, אירועים ואנשים הסובבים את חייך הפרטיים, משפחתיים, חברתיים והמקצועיים,  ולא חשוב איזה מעמד רכשת לעצמך או לא.

 

הכרת תודה היא לחוש תודה עמוקה לידידך שאוהבים אותך כפי שאתה, לא כפי שאתה תופש את עצמך, ולהסכים לאהוב את עצמך ולו רק לשבריר שנייה כפי שהינך ברגע זה ממש, כאשר אתה מוכן להתמלא ברגש של שמחה, כאשר אתה מעז למלא את הרצונות והצרכים שלך, אינך נשען על אף אחד אחר, אין לך ציפיות או דרישות מהאחרים שימלאו את תפקידך בעולם בו אתה חי, אלא אתה מלא בעצמך וביופי הווייתך. זה המקום שאתה מכנה בית, מקום שאתה יכול לשוב אליו בכל רגע נתון. אתה יכול לחלוק ולשתף אך אינך נזקק, אינך תלוי בזולת, אלא שותף בתהליך היצירה של החיים עצמם כאשר אתה האחראי לתכנים של כל יום ויום ומוכן לשאת בתוצאותיהם לחיוב ולשלילה.

 

כאשר אתה עובד ואחראי למצבך הכלכלי לדוגמא, כאשר אתה משתמש בשכלך, בניסיון, באמון ובביטחון שרחשת בחייך כדי לשנות את ההווה, כדי לראות עתיד בהיר וטוב, ואתה רוצה ומוכן לחיות בו, לא רק לאמר אני רוצה מציאות שונה, אלא גם להסכים לחיות בתוכה במלואה, לתכנן מה אתה רוצה, להיות שותף מלא ביצירת המציאות שלך, לתכנן את המשאבים הכספיים העתידיים או העכשוויים, ולא חשוב באמת מצבך הכלכלי ברגע נתון זה, אז אתה מאושר. אושר זה מילוי הרצונות והצרכים שלך, לא ע"י מישהו או משהו חיצוניים אלא ע"י מימוש הפוטנציאל שקיים בתוכך ברגע זה ממש.

 

שמחה זה מילוי ההעדפות שלך. היא הרגשה של שקט ושלווה שביתך הפנימי והחיצוני מספק לך. אתה נשען על העמוד האנרגטי שלך ואינך מצפה שמישהו או משהו אחר ימלאו פונקציות שונות בחייך מתוך מקום שאתה מרגיש קטן, אומלל, חסר יכולת, חסר אחריות או קורבן. להיות קורבן של המציאות זה באמת מאוד נח כאשר האחר ממלא את צרכיך, ובמקום שתרגיש מוקיר תודה על העזרה אתה כועס ולא מסופק.

 

כאשר מוכנים להתבונן בכך מבינים שאף לא אחד יכול למלא את תחושת הריק שלך או של הזולת, אתה יכול ללמוד לעקוף את מה שמטשטש את הפוטנציאל האינסופי שאלהים, אלוהות וכל מה שיש הטביע בתוכך. כאשר אתה מוכן להתמודד ביושר עם מצב זה אתה גם יודע שאתה מועד ליפול פנימה בכל רגע נתון או להפיל את הזולת עם הקונפליקטים והמניפולציות שלך ולכן אתה רוצה לשנות, קודם עבור עצמך. כדי להיות אדם גדול יותר, בשל יותר, המוכן להיות אחראי לחייו, רק כאשר אתה באמת מוכן ללמוד ולחוות מציאות אחרת אז אתה יכול לחיות בהוויה של הכרת תודה, קודם כל לעצמך על כך שהעזת לראות את עצמך, לראות את היופי של הווייתך, כך אתה גדל ומתפתח.

 

הלימוד, הרצון וההכרה גורמים לכך שתמשוך אליך אנרגיות של יצירה, התפתחות והתקדמות כך שתשמש השראה לעצמך ולזולת. שמחה זו היכולת לחלום חלומות ולהגשים אותם בעולם המציאות הפיזית שלך, לא כאשר אתה קובע את הכללים ומחליט שלדעתך הדברים צריכים להיות כאלו ולא אחרים ובכך מטיל הגבלות על העולם הרוחני ומודד אותו לפי אמות המידה שלך, אלא כשהזמן הנכון מגיע לכך, ואתה מוכן לקבל זאת ולתת אמון שהמציאות שאתה מייחל לה תתרחש, בזמן שאלהים, אלוהות וכל מה שיש יחליטו על כך, ואתה תמשיך לייחל לה, להתפלל אליה, תחייה אותה בתוכך עד שהיא תתרחש, ואז להוקיר תודה.

 

אך להיות מלא בשמחה זה עדיין לא מספיק כדי לחוש הכרת תודה, המרכיב הנוסף הוא התלהבות, הכרת תודה הוא כלי מלא עוצמה. כאשר אתה מודע לכך התהליכים והתכנים יכולים להתממש בצורה ברורה וטובה יותר, וחייך ישתפרו הרבה מעבר למצופה. כאשר אתה מודה על הקיים, גם אם אתה לא שבע רצון ממנו או רק בחלקו תוכל להרגיש הכרת תודה על מה שכבר רכשת בחייך ועל מה שכבר יש לך, בוודאי עמלת על כך רבות.

 

כאשר משהו אינו עובד עבורך תתבונן אל רמת הכרת התודה שאתה רוכש כלפי אותו דבר. אחת הסיבות שאנשים אינם מאפשרים לעצמם להתקדם היא משום שאינם רוחשים הכרת תודה לעצמם ולסביבה.

 

הכרת תודה הוא אינו מצב חיצוני של הודיה, כאשר אדם קרוב או רחוק, אנונימי או אינטימי מתנהג אליכם בצורה מרגיזה, מעליבה או אפילו משפילה ואתם מתרגמים זאת להכרת תודה כתוצאה מאינטרס או מפחד אתם שותפים להתנהגות זאת אליכם. עליכם להיות ישרים עם עצמכם ולשאול מדוע אותו אדם נמצא בחיי, ומדוע אני מאפשר לו או לה להתייחס אלי כך. מתוך הבנה זו תוכלו לשנות לשפר או לוותר על מערכת היחסים, ורק לאחר מכן תוכלו להרגיש הכרת תודה בראש וראשונה כלפי עצמכם שהיה לכם אומץ ועוז לשנות. הכרת תודה בסיסה הוא יושר, יושר כלפי עצמך.

 

רבים מבני האדם מחבלים בצורה ישירה או עקיפה בעצמם רק כדי שלא יצטרכו להרגיש. לדוגמא, אדם מתמסר ללימוד דרך לשיפור חייו, ובמהלך הזמן דרך זו אכן עובדת עבורו, והוא ממשיך ומשתמש בה בהתרגשות ובהתלהבות, חוגג את הצלחתו הנובעת מהשקעתו, ואז באופן מפתיע הוא מפסיק, וכך הוא שוכח להשתמש בדרך המתוכננת. בתחילה הוא מרגיש הקלה ואחר כך הוא חש ברוב המקרים רגש אשמה כשהוא מפסיק בדרך שהניבה לו תוצאות מוכחות בחייו, לא באמת מפני שהוא  מצטער שחייו אינם עובדים כמו קודם לכן, אלא  משום שזה קל יותר להרגיש אשם או להאשים את האחר, זה בוודאי יותר קל מאשר לשנות, הוא מפסיק לחוש הכרת תודה להתקדמותו ולהשקעה האישית שעמל עליה לפעמים שנים ארוכות, השקעת משאבים כמו רצון, תקווה, אמון, זמן, מרחק, כסף, חשיפה בפני עצמו והזולת, וכאשר לבסוף יש תוצאות  הוא נבהל ובורח.

 

זה מדהים לראות אנשים מגבילים הצלחות רק כדי להתעלם מהכרת תודה ומהשמחה שטמונה בה. לכן הכרת תודה עניינה בעוצמה ונוסיף את המושג ענווה, לחוש אותה כלפי עצמך וכלפי אלהים, אלוהות וכל מה שיש שתמיד שם עבורך תמיד אוהב אותך כפי שאתה, בין אם אתה מקבל זאת או לא.

 

אם כך מה גורם לאנשים לפחוד מהכרת תודה ?

 

יש מספר סיבות, רבים חוששים להיות מנוצלים, מרגישים שאם הם מוקירי תודה אז הם בעלי חוב ולכן אפשר לנצל אותם, אחרים חוששים להיפגע. ואומרים לעצמם נפגעתי ולעולם לא עוד, לא אוקיר תודה לעצמי ולא לזולת, הם פוחדים להיראות חלשים, הם מניחים אם אני מוקיר תודה אז עשיתי משהו שלא יכולתי לעשות בעצמי. ומה שהם אומרים לעצמם, השני חזק, חכם, עשיר, מבין יותר ממני וזה בהכרח מראה לי את חולשתי ואני מתבייש לבקש עזרה. יש אנשים שכועסים על הכרת תודה ואפילו מתעבים לאמר תודה, למעשה הם לא מתעבים זאת, הם פוחדים להרגיש נזקקים, כלומר הם לא מתעבים הכרת תודה הם מתעבים הזדקקות. יש אנשים שיעדיפו למות רגשית או פיזית ולא לבקש עזרה.

 

התנגדות נוספת להכרת תודה היא תוצאות התחושה שלה, כאשר אתה חש הכרת תודה אינך יכול להאשים ולהיות צודק. זה בלתי אפשרי לחוש רחמים עצמיים, אינך יכול לחוש קורבן או קדוש מעונה כאשר אתה חש הכרת תודה  לעצמך על מה שהינך או לזולת על מה שהינו, הכרת תודה זו דרך לחוש אהבה, אין אפשרות בו זמנית לחוש אהבה ורחמים עצמיים אלא אם אתה חי בדיאלוג פנימי של מערכת יחסים שבסיסה אהבה קורבנית, אז אינך דן את האהבה אלא את הקורבנות את הכעס שיש לך על עצמך, על כך שאתה מסכים לתנאים שמציבים בפניך או שאתה מעמיד בפני הזולת ואתה מסכים להם בצורה פסיבית או אקטיבית, ואתה כועס על הזולת שפוגע בך ועל שאתה פוגע בעצמך ובזולת. במקום לשנות, זה יותר קל להאשים  .

 

כאשר ניתנת הבחירה לחוש בין אהבה לרחמים עצמיים, רבים יבחרו ברחמים עצמיים, עבורם הכרת תודה היא בגדר של תעלומה. כאשר אתה מרגיש טוב יותר הרבה פעמים אתה שוכח להוקיר תודה זה נראה ברור מאליו.

 

הכרת תודה זה רגש בוגר שחשים בו בהתלהבות עכשיו, כאן, בהווה. ולבסוף רבים חוששים מהכרת תודה מפני שפירוש הדבר שיש משהו אי שם שהוא יותר מהם, רבים רוצים לחשוב שהם והמציאות שהם יצרו זה כל מה שיש מפני שזה מאד מפחיד לחשוב שיתכן שיש יותר ממה שהם יודעים, מכירים ומוכנים ללמוד.

 

כאשר אתה מרגיש הכרת תודה לחבר, הורה, ילד, עובד, אתה מודה שהוא יותר ממך, לא טוב ממך, רק יותר ממך. לפעמים המושגים, יותר ממני...  וטוב יותר...  מטושטשים אולי מפני שהמציאות המודעת חושבת שאם מישהו הוא טוב יותר, המושג יותר הוא הטוב והנכון. אך שני הדברים הם מושגים נפרדים לחלוטין.

 

יש הרבה היררכיות רוחניות שמשגיחות ושומרות על דרכינו הארציות, למרות שלנו נדמה שהקיים הוא המימד היחיד שקיים, יש האומרים שהדרך הרוחנית היא בודדה, אך רק דרך של פירוד והכחשה היא דרך של בדידות.

 

כאשר דרכך מלאה באהבה מלאה בעשייה מנתינה ועד לאכפתיות כך שהן יוצרות מציאות שנעה מביטחון לידיעה. אז הדרך הרוחנית מלאה מאוד. רבים אינם מוכנים להכיר בעולם הרוחני, ההבנה שיש יותר, מעבר לעולם החומר והתלת מימד, גורם להם לברוח משום שאינם רוצים להודות שיתכן שהיא יותר מהמציאות המוכרת והידועה להם והם יכולים להשתמש בה כדי להתפתח כמו כל אדם רוחני.

 

כל אדם וכל דבר באשר הוא הינו בראש וראשונה ישות רוחנית, מודעות ללא צורה, ניצוץ של אור, ניצוץ של אהבה, כך הישויות הרוחניות שאינן התגלמו בעולם החומר, דבר זה קשה להבנה ארצית, שישנן היררכיות רוחניות שאינן קיימות בעולם הגשמי ואינן רוצות להיות כאן. יש מידה רבה של אגוצנטריות שאומרת אם אני אדם בעל צורה כל אחד וכל דבר הוא כזה, וכל מה שאינו כזה פירושו אינו קיים, זה היה יותר קל לקבל ישויות רוחניות אם הן היו מדברות על  העבר וממחישות אותו. אך יש יותר שם, במקום שאינך מבין אותו, יש קיום לאלהים, אלוהות וכל מה שיש, אשר אוהב אותך ולא חשוב מה אתה חושב על עצמך ברגע נתון כזה או אחר.

 

הכרת תודה בסיסה הוא יושר, וחלק מהסיבה שיש ישויות רוחניות היא כדי להזכיר לך שיש אלהים אלוהות וכל מה שיש, אשר אוהב אותך יותר מאשר היית מוכן להודות. למרות כל מה שחווית בעבר או בהווה, אתה כן אהוב. והמציאות הרוחנית מזכירה את המושג הכרת תודה ומציעה אותו בכל זמן נתון גם אם חייך בהווה  אינם מניבים את מה שאתה  רוצה ברגע זה, אתה עדיין שותף ליצירת מציאות זו ואתה יכול לשנות אותה.

 

הרגש העמוק של הכרת תודה הוא חלק טבעי מן המסע המקודש שלך אל עצמך, אל אלהים, אלוהות וכל מה שיש, הכרת תודה היא אינה דרישה או חובה, היא מתנה, זה כלי זוהר בגדילה שלך, זה כוח בעל עוצמה שאתה מעניק לעצמך,במסעך אל עצמך וחזרתך הביתה אל האלהים, אלוהות וכל מה שיש.

בברכות של אור

דניאל בת – שבועות סהרין

-

מודעות עצמית מאת דניאל בת-שבועות סהרין

אודות דניאל בת-שבועות סהרין ורשימת מאמרים

פרק מודעות עצמית

לראש הדף