מודעות עצמית מאת שרה דגן

אודות שרה דגן ורשימת מאמרים

פרק מודעות עצמית

-

העבודה הביוגרפית במסגרת סדנא / שרה דגן

לפני שניגש לספר על הפעילות המתקיימת בסדנת הביוגרפיה חשוב לברר שתי שאלות חשובות:-

-  מהי  העבודה הביוגרפית.

-  לשם מה היא נחוצה?

 

מהי העבודה הביוגרפית

העבודה הביוגרפית עוסקת בהתפתחות הפיזית, הנפשית והרוחנית של האדם מהלידה ועד למוות.

בניגוד לדעה הרווחת, ההתפתחות של האדם לא נעצרת בגיל 21, או עם השלמת ההתפתחות הפיזית. יש לראות את האדם כישות הנמצאת בהתפתחות ובהתהוות מתמדת – בכל פעם "נולד" באדם משהו חדש.

 

חיי האדם מחולקים לשלש תקופות גדולות:-.

השליש הראשון של החיים תקופה בת 21 שנים – מוקדש להתפתחות הפיזית של האדם. אפשר לכנות שליש זה כשלב של "נשימה" או של קבלה.

השליש השני – גם הוא בן 21 שנה אחראי להתפתחות הנפשית. בתקופה זו נוצר שוויון – בין "נשימה" ל"נשיפה" – קיימת בדרך כלל קבלה ונתינה מאוזנת.

השליש השלישי – כלומר מגיל 42 ואילך מוקדש להתפתחות הרוחנית. במהותו  מיועד שליש זה בעיקר ל"נשיפה" אנו מבשילים ונותנים לעולם את פירות ההשקעה שלו בנו.

 

התקופות הגדולות עצמן – אף הן מתחלקות לשלוש  תתי-תקופות בנות שבע שנים כל אחת. תקופות אלה מכונות "שביעונים". גם בכל שביעון נולד משהו חדש באדם.

 

על מנת להבין את העקרונות עליהן בנויה הסדנא אביא סקירה קצרה של השליש הראשון של החיים – כלומר של שלושת השביעונים הראשונים בחיינו.

 

שביעון ראשון

בשביעון הראשון – כפי שכולנו יודעים נולד הגוף הפיזי.  זהו השביעון בו ההתפתחות הפיזית היא המואצת ביותר. בשביעון זה מתפתחת בעיקר מערכת העצבים, אנו מכינים את הכלי - המוח שלנו  לקראת הלמידה בבית הספר.

בשביעון זה נולד גם הרצון שלנו – התינוק הוא כולו ישות של רצון: הוא רוצה לאכול או   שיחליפו לו חיתול וכדומה "עכשיו". במהלך השביעון אנו עוברים תהליך של סוציאליזציה ולומדים לדחות סיפוקים. ואולם אנו נולדים כישויות של רצון – אנו רוצים לקבל הכל  "כאן ועכשיו".

בשביעון הראשון התודעה שלנו עדיין עמומה, אין לנו דעה עצמית משלנו, ביקורת או שיפוטיות, הלמידה כגון: עמידה, הליכה ודיבור  נעשית באמצעות חיקוי. זו הסיבה מדוע אנשים שנעזבו ונמצאו ביער מתנהגים כמו חיות – הם חיקו את הסביבה בינקותם ובילדותם. בשביעון זה החוויה הינה של אחדות עם העולם, עדיין לא קיימת  הפרדה.

 

אפשר לשרטט את מצב התודעה בשביעון זה כדלקמן:

שביעון שני

בשביעון זה מתפתחת המערכת הריתמית שלנו. מערכת זו מתפקדת כנושאת הרגש:  בדרך כלל כשאנו מדברים על רגשותינו אנו מצביעים על אזור הלב. הדגש בשביעון זה הוא על התפתחות הלב, הריאות ומחזור הדם.

התפתחות הרגש מאפשרת לנו להתקדם עוד צעד מעבר ליכולת החיקוי ולהבחין בין מושגים ואיכויות כמו יפה ומכוער, טוב ורע.

התודעה בשביעון זה עדיין עמומה, אך בסביבות גיל 9 מתעורר בנו ניצן של תודעה: אנו מגלים סימנים של ביקורת ושיפוטיות כלפי הסביבה. סביב גיל זה מתחילה התפצלות בתחושת האחדות עם העולם:

שביעון שלישי

בשביעון השלישי מתפתחת מערכת חילוף החומרים האחראית בין היתר להורמונים ולבגרות המינית. בשביעון זה  נולדת החשיבה – אנו כבר מתבוננים על העולם ובוחנים אותו לא עוד באמצעות ספיגה וחיקוי בלבד, אלא גם באמצעות החשיבה.  הפעם אנו שואלים שאלות מהותיות כמו "מי אני"? בשביעון זה נולדת התודעה העצמית – כאן כבר חל פיצול ממשי – האדם ניצב מול העולם:

הפיצול, או במילים אחרות הולדת התודעה העצמית – אחראית למשבר גיל ההתבגרות, אנו חווים אז נפרדות ובדידות. החוויה ש"אף אחד לא מבין אותי" אופיינית מאוד  לתקופת גיל ההתבגרות.

 

כיום, בתקופה המודרנית  אנו מפותחים יותר כאינדיבידואלים. עובדה זו גרמה לאישיות שלנו להיות מעניינת יותר והפכה אותנו לאגוצנטריים: אנו מגלים יותר עניין בעצמנו מאשר בעולם או בזולת. במילים אחרות, במהלך החיים הבוגרים ה"עיגול" שלנו הולך ותופח  ואילו ה"עיגול" של העולם, או של הזולת הולך ומצטמצם:

מצב לא מאוזן זה מביא אותנו לשאלה הבאה: למה נחוצה לנו העבודה על הביוגרפיה שלנו?

 

במהלך הסדנא, שהיא אחת ממסגרות הפעילות של העבודה הביוגרפית, אנו מתחלקים לקבוצות קטנות.  בסבבים הראשונים אנו מספרים את הביוגרפיה שלנו בהתאם להנחיות המנחה  על פי חלוקה לשביעונים, ולחילופין מקשיבים לביוגרפיה של האחר. בסבב האחרון, מספר כל משתתף בתורו על המסקנות והתובנות שקיבל כתוצאה מהפעילות הביוגרפית, ולאחר מכן יתר המשתתפים (כולל המנחה) נותנים לו פידבק.   כלומר העבודה בקבוצות קטנות בנויה מפעילות גומלין של דיבור והקשבה.1

 

פעילות זו גורמת לתהליך הבא: כשאנו מדברים, בין אם אנו מספרים את הביוגרפיה שלנו, ובין אם נותנים פידבק ליתר המשתתפים – אנו "משחררים נפח מהעיגול הגדול" של  האגו שלנו– כמו בלון נפוח שיוצא ממנו האוויר. מצד שני, כשאנו מקשיבים לסיפור החיים של  האחר  ולפידבק שיש לו עבורנו – אנו "מוסיפים נפח לעיגול שלו". כלומר אנו מגיעים למצב של שוויון ואיזון בין העיגולים, אפשר לומר כי ה"נשימה" ו"הנשיפה" מתאזנים. כתוצאה מכך אנו עוברים טרנספורמציה -  האגו הנפוח שהסתיר לנו את שדה הראיה של העולם – מתכווץ, אנו מתחילים לראות את העולם ואותנו בגודל טבעי:

תהליך זה  מאפשר לנו לגלות ולהבין  את החוקיות והמשמעות העומדת מאחורי האירועים השונים בחיינו.  מציאת המשמעות מהווה נדבך חשוב בדרך למציאת הייעוד – אליו כמה כל אדם, במודע או שלא במודע.  אנו חווים אז כי אנו אינדיבידואלים, ישויות רוחניות בעלות פוטנציאל עצום ואינסופי הנמצאות בהתהוות מתמדת.

 

אם נצליח לעבור טרנספורמציה במסגרת הסדנא, ממצב של אגוצנטריות גדולה למצב של איזון, כלומר שוויון בין קבלה  ונתינה, יש סיכוי טוב שנדע לעשות זאת בעצמנו, גם ללא הסיוע של הדינמיקה הקבוצתית.

 

עם סילוק האגוצנטריות וגילוי המשמעות מאחורי האירועים השונים של חיינו אנו נוכחים לדעת כי כל פרק בביוגרפיה הנו עוד חוליה  בעמוד השדרה של ההתפתחות שלנו, הדבר מאפשר לנו לקבל תמונה פנורמית של חיינו.  אפשר לומר שעם התכווצות האגו מוסרים מאתנו צעיפים המכסים את המהות הפנימית והאמיתית שלנו – אנו לומדים מי אנו – בהווה – מאין באנו – עבר. ומכאן  נפתחת  הדרך לגילוי העתיד – אנו מגלים לאן מועדות פנינו. לסיכום:-

 

כשמתגלית לנו המשמעות מאחורי האירועים בחיינו – יש לנו את המפתח להגשמה עצמית

 

 

בהצלחה!

 

1               בנוסף לעבודה בקבוצות קטנות כוללת הפעילות בסדנא גם הרצאות, פעילות אומנותית ודיון במליאה.

 

בברכה,

שרה דגן

-

מודעות עצמית מאת שרה דגן

אודות שרה דגן ורשימת מאמרים

פרק מודעות עצמית

לראש הדף