'חשיבה
הכרתית', כלשונה – חשיבה שמכירה. מכירה ומזהה את ה'יש' הקיים בנו. את מכלול חלקי
המערכת המרכיבה כל אחד מאיתנו.
'חשיבה
הכרתית' מתפתחת כתוצאה מלמידה.למידה מודעת.למידת מודעות.
למידת
מודעות, שונה מלמידת מידע- מידעות.
למידת
מידעות זו הלמידה הקלאסית, המוכרת ; למידה במתכונת מערכת החינוך. המורים
מדברים והתלמידים מקשיבים, מסכמים, משננים ונבחנים. המאפיין אותה למידה דרך
הראש.
למידת
מודעות מתאפיינת בלמידה דרך הלב. באמצעות למידה זו התלמידים מגלים
את התשובות בעצמם. זהו תהליך ארוך והרבה יותר מעמיק; תהליך המחולל שינויים.
למידת
מודעות אינה כתיבה של סיכומים במחברת. זה סיכום שנכתב בלב, רושם בלב ומשאיר רישומו
בכל חלקי המערכתשלנו.
כך
שהתנהגותנו זורמת ללא כל מאמץ (א.מ.צ.),ללא אילוץ. מתוך התפתחות הכרתית ל'יש' הנמצא
(מ.צ.א.), מתוך המקור הבלתי נדלה הקיים בנו, הנוטע בנו את האומץ (א.מ.צ.) להצמיח
מתוכנו את עצמנו ולהגשים כמודעים(י.ד.ע.) את יעודנו (י.ע.ד.).
'חשיבה הכרתית' מאפשרת גישה מתוך התקרבות לכל חלקי ה'מערכת'. התקרבות מתוך
קבלה.('קבלה' – קב-לה. מידה לה). ההתקרבות מדודה – התקרבות נלמדת. התקרבות מתוך למידה
(ל-מידה) בלבד.
בתהליך
למידת מודעות המערכת חווה שינוי, 'תיקון'. תיקון מטרתו חיבור. תיקון המערכת (
ת.ק.נ. ), חיבור בין חלקי המערכת המנותקים (נ.ת.ק.), חיבור בינינו לבין האני הגבוה.
בעת
בריאתה היתה המערכת שלמה ובריאה, כ'אחד' . חלקיה (קרי אבריה, מלשון בריאה) היו
מחוברים ביניהם, ישבו במקומם, כל חלק במקומו, כיודע מלאכתו- תפקידו מוגדר. עם השנים
התנתקו החלקים אלה מאלה, כי התנתקנו מעצמנו הפקדנו עצמנו בידם של אחרים, חיברנו
עצמנו לאחרים, קיומנו הפך להיות מותנה. חיים מתוך מקומו של האחר;לא מתוך מקומנו
(כמרצים, כמצטדקים, כמשווים וכשופטים).
כל
רצוננו הוא לחזור ולהתחבר ליש שבנו, למקום שלנו. שם נמצא מקור החיים של כל אחד ואחד
מאיתנו.
למידת מודעות תאפשר 'תיקון' ו'חשיבה הכרתית'.
כתבה באהבה: אור-פורת.
לקבלת תחזית
