ביום ו' ה- 28/10/05
נכחתי בתקשור של קריון. לי קרול, שמתקשר את קריון הפעים אותי במסריו. לקריון
התוודעתי כשלמדתי EMF, ומאז אני
קוראת את מרבית תקשוריו באדיקות, ואף מפתחת את יכולת תלמידי, בכל הקשור להתפתחות
האבולוציונית שלנו, לפי 12 רובדי ה- DNA.
התקשור של קריון היה
מאוד עוצמתי עבורי. המסר של קריון היה שאנו היהודים, אכן הנבחרים. לנו היכולת לשנות
את פני העולם. כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לאהוב. לאהוב את השנואים עלינו ביותר,
לאהוב את סביבתנו, אך יותר מכל- לאהוב את עצמנו. אם לא נאהב את עצמנו, לא נוכל
להביא אהבה לעולם.
ישבתי שם נפעמת
מהמסר, מהחוויה, מהתחושות ומכל שעברתי ולא ניתן להסביר ולתאר ויחד עם זאת יודעת,
שכה מעטים מאיתנו, מאלה שיושבים כאן בעולם, ורוחניים ככל שנגדיר את עצמנו, מעטים
מאיתנו יעשו משהו עולמי. לרובנו יש את הנטייה לשמוע, להתפעם, לקבל החלטות, לחזור
הביתה ולא לעשות עם זה כלום.
קריון דיבר על אהבה
וחמלה, ואני באתי הביתה בתחושה שבית החזה שלי התרחב, ואני אכן מכילה בתוכי אהבה
וחמלה ושאני רוצה לשתף אחרים במה שאני חווה.
באתי הביתה וגם
ידעתי, שכמו רבים מאיתנו, גם אני לוקה בחוסר אהבה עצמית (ולא, לא מדובר כאן ביצירת
נרקיסיזם או אגו מנופח).
והיום (יום שבת ה-
29/10), התפתחה במוחי המחשבה על יצירת סדנא שעוסקת באהבה עצמית.
מהי אהבה עצמית?
אהבה עצמית, לטעמי,
היא היכולת לקבל את עצמנו פיזית, נפשית וחברתית בלי ייסורים (מחר דיאטה, ניתוח
פלסטי, יש לי תחת, החזה שלי נפול, וכו'; אני כל הזמן אומרת שטויות, אני ביקורתית,
אני לא אהובה וכו'; מה יגידו השכנים, מה יגידו ההורים, מה יגידו חברי הקיבוץ וכו').
כשאנחנו אוהבים את
עצמנו, קל לנו יותר לאהוב אחרים. קל לנו לקבל אהבה. כשאנחנו אוהבים את עצמנו כייף
לנו להעניק, כי ההענקה הופכת להיות לדבר משמח שלא מחייב נתינה כלשהי. אהבה עצמית
היא היכולת להעריך את עצמך באופן חיובי. להוקיר את מי שאתה ולחיות את הטוב והמוכשר
במי שאתה.
את הסיבות לאי האהבה
העצמית שלנו כל אחד יודע, וכל אחד וסיבותיו הוא. ישנן הרבה סיבות מודעות והרבה
סיבות לא מודעות.
המסע לאהבה עצמית פותח פתח לגילוי הדברים שאנחנו
אוהבים, פתח למציאת הטוב שבגופנו, הטוב שבתוכנו, והטוב שבסביבה שלנו.
יעל עיני