מאמר זה מבוסס על סדרת הרצאות של רודולף שטיינר
בשם "התיאוסופיה של הרוזנקרויצרים".
וכן על ספרו של קארל קניג –
The
Human Soul
החלום קשור להתפתחות מצבי התודעה שלנו. החלום הוא
מצב תודעה כמו כל מצב תודעה אחר.
כיום קיימים 5 מצבי תודעה: מצב הערות, מצב החלום,
שינה, שינה עמוקה וכן תודעת המוות. התודעה האנושית מתפתחת יחד עם התודעה
הפלנטרית. כל מצבי התודעה של האדם הינם ביטוי או הדהוד של האבולוציה של הפלנטה
ושל האנושות:-
בגלגולה הראשון של הפלנטה, זו המכונה "הסטורן
הקדום" האנושות היתה במצב של טרנס, או שינה עמוקה. לממלכת המינרלים יש "תודעת
סטורן". אנשים עם נטייה מדיומיסטית למשל, יכולים להכנס למצב תודעה כזה.
הגלגול הבא של הפלנטה היה מצב של "השמש הקדומה"
מצב התודעה של האנושות באותה תקופה היה של שינה ללא חלומות – לצמחים יש היום
"תודעת שמש".
הגלגול השלישי של הפלנטה שלנו היה מצב "ירח קדום"
– מצב התודעה של האנושות באותה תקופה היה תודעת חלום או "תודעת תמונות" – אנו
מצויים במצב זה כאשר אנו חולמים בשנתנו. בזמן הירח הקדום האדם חי כולו בתמונות –
כמו בחלום – אך הן בטאו מציאויות. הן ציינו מציאות בדיוק כפי שהיום הצבע הכחול
מציין מציאות. אז, בזמן הירח הקדום הצבעים רחפו בחופשיות בחלל ולא נחו על
האובייקטים. האדם אז, לא יכול היה לקלוט צורות ודמויות מוצקות וקונקרטיות כמו
היום אלא היה עולה לפניו בתמונות הרושם של הדמות שבאה מולו. אצל יצורים נמוכים
מסוימים קיימת תודעת תמונות בלבד. הסרטן למשל – כאשר הוא קולט תמונה הגורמת לו
רושם בלתי נעים – הוא ממהר להסתתר. הסרטן לא רואה אובייקטים אלא מקבל תמונה דוחה
של מה שעלול להזיק לו. מצב החלום היום, הוא אפוא שריד לתודעה בה היינו שרויים
בתקופת הירח הקדום.
בגלגולה הנוכחי של הפלנטה, במצב האדמה, האנושות שרויה
בתודעת יום – או כפי שרודולף שטיינר מכנה זאת "תודעה אובייקטיבית". כן נוספה
לאנושות בתקופה של פלנטת האדמה תודעת המוות
אם בתקופת הירח הקדום האדם קלט את המציאות החיצונית כתמונות צבע שרחפו בחופשיות
בחלל, כלומר מה שקודם לכן היה בתוך נפשו של האדם, יוצא בתקופתנו
החוצה ו"מדביק" את עצמו על האובייקטים. כיום אנו יכולים לראות ולחוש באופן חד
וקונקרטי את האובייקטים בעולם, מה שלא היה אפשרי בתקופות הקדומות.
אם כן, כל מצבי התודעה שתוארו, למעט תודעת היום
הינם שריד למצבי התודעה הקדומים שלנו.
חשוב לזכור ולהבין כי בתודעה, כמו בכל דבר אחר
ביקום קיימת אבולוציה: גם הפלנטה הינה מצב תודעה מסויים. פלנטת האדמה שלנו טרם
סיימה את הגלגולים שלה – צפויים לה עוד שלשה: תודעת יופיטר, תודעת ונוס ותודעת
וולקן. בגלגולים אלו תהיה חזרה מזורזת ו"משודרגת" של תודעות הגלגולים הקודמים של
הפלנטה, אך על כך בהזדמנות אחרת.
מבנה השינה והאופן בו אנו זוכרים את החלומות שלנו
לפני שנעסוק בהרחבה בתודעת החלום חשוב שנכיר את
מבנה השינה. השינה מורכבת מארבעה שלבים: שלב ההירדמות והיקיצה, שלב החלימה, שלב
השינה ללא חלומות ושלב השינה עמוקה.
שלב החלימה הינה מצב בינים בין עירות ושינה.
החלימה מתרחשת בצמוד להירדמות וליקיצה. ככל שהחלימה קרובה יותר להרדמות או ליקיצה
כך אנו זוכרים טוב יותר את פרטי החלום.
מדוע?
על מנת לקבל תשובה מלאה נסקור בקצרה, את המבנה "הפזיולוגי"
של האדם. האדם מורכב מארבעה גופים: הגוף פיזי, הגוף אתרי, הגוף האסטרלי וה"אני".
הגוף הפיזי – משותף לממלכת המינרלים, לצומח, לממלכת החי ולאדם. הגוף האתרי, הוא
גוף החיים, משותף לממלכת הצומח, ממלכת החי ולאדם, גוף זה אחראי על הרביה וכן על
הזיכרון. הגוף האתרי מכונה גם בשם גוף האהבה - כל יצירה הינה פרי אהבה ובעיקר
יצירת חיים. הגוף האתרי הינו נושא האהבה, במילים אחרות הגוף האתרי חייב להיות
חדור באהבה – בלעדיה לא יתכנו חיים. הגוף האסטרלי הינו נושא ההכרה שלנו, התשוקות,
הכאבים והיצרים, ואילו ה"אני", הינו החלק הגבוה של האדם, מותר האדם מהבהמה,
האינדיבידואליות שלנו.
בזמן השינה – משתחררים הגוף האסטרלי והאגו מהגוף
הפיזי והאתרי ויוצאים לטיול קוסמי. הם אינם עוזבים את המישור הפיזי לחלוטין, אלא
נשארים מחוברים במעין "חבל טבור" לגוף הפיזי והאתרי המונחים על המיטה. כאשר אדם
מת – פירוש הדבר שהגוף האתרי, ניתק עצמו מהגוף הפיזי והצטרף (לתקופה קצרה) לגוף
האסטרלי ולאגו. עם התנתקות הגוף האתרי משתחרר אותו "חבל טבור" מהגוף הפיזי. מסיבה
זו מכונה השינה כאחותה של המוות.
הגוף האסטרלי ו"האני" יוצאים אם כן, מידי לילה
לטיול קוסמי. בטיולו הלילי הגוף האסטרלי עובר חוויות רבות אך אנו לא זוכרים זאת
כי אנו "מאבדים את ההכרה", אנו לא יכולים לזכור את החוויות מסיבה נוספת – הגוף
האתרי, שתפקידו לזכור ו"להקליט" כל אירוע וחוויה בחיינו לא מתלווה למסע. לעומת
זאת יש באפשרותינו לזכור חלומות. החלומות נחווים באמצעות הגוף האסטרלי כאשר זה
נמצא מחוץ לגוף האתרי באופן חלקי בלבד: קרוב לשלב " ההמראה" (ההירדמות), כשהוא
מתחיל להשתחרר ממנו, או קרוב לשלב "הנחיתה" (היקיצה) כאשר הוא מתחיל לחדור את
הגופים הפיזי והאתרי. בשלב זה תמונות החלום מוטבעות בגוף האתרי – הוא גוף הזיכרון
– דבר המאפשר לנו לזכור את החלומות שלנו.
רודולף שטיינר מכנה את החלום "גשר לעולם הרוח":
מצד אחד מתקבלות תמונות מרשמי היום שחלף. אך מצד שני, כפי שנראה בהמשך, מאחר
והגוף האסטרלי נמצא בשלב ביניים – בין המישור הפיזי למישור הקוסמי מתקבלות בתודעת
החלום תמונות, מסרים וחוויות גם מהעולם האסטרלי.
"ארץ החלומות"
בספרו
THE HUMAN SOUL
מסביר קארל קניג כי החלום הינו מציאות ככל מציאות אחרת. כשאנו חולמים, אומר קניג,
אנו בעצם מבקרים בארץ החלומות - באיזור הדמדומים בין תודעה ערה לבין השינה. לארץ
החלומות חוקים, נופים ותושבים משלה, כאלה שאינם קשורים בחלל ובזמן – אנו יכולים
להיות בו זמנית ביותר ממקום אחד. אמי יכולה להופיע כנערה צעירה, ואילו ילדה יכולה
להופיע כאשה זקנה. אבי יכול להיות גם הבוס שלי וכן הלאה וכן הלאה. חפצים דוממים
מקבלים חיים ויכולים לנוע וכו'. תודעת החלום אינה זהה לחוקי תודעת היומיום שלנו.
קניג מסביר כי תת-המודע שלנו אינו זהה לחוקים של
ארץ החלומות. אומנם הוא דומה יותר לעולם החלומות מאשר לתודעה הערה שלנו אך עולם
החלום ועולם התת מודע אינם היינו הך. כשם שהתודעה היומית שלנו מוקפת במציאות
החיצונית כלומר בעולם החושים, כך גם חלק מהלא מודע שלנו מוקף במישור החלום. זהו
מישור עצום המונח מעבר לעולם החושים. בארץ זו קיימים יצורים שונים ומשונים כמו,
פיות, שדונים, טרולים וגמדים אחרים. ישויות שאינן מוכרות יותר לאדם המודרני
"מרגישות שם בבית". אנשים שמתו – חיים גם הם בארץ החלומות ולפעמים ניתנת להם
ההזדמנות לתקשר עם החולמים.
זוהי ארץ בה התפיסה החושית מעומעמת. בדיוק כשם
שהשמש מאירה את תחום היום הירח מאיר את ממלכת החלום. ילדים עדיין נמצאים בתודעה
חלומית – תודעת ירח. הם עדיין יכולים לשחק עם דמויות שמזמן שכחנו מקיומן ואיבדנו
את היכולת להבחין בהם: פיות, וגמדים או עם אחיהם ואחיותיהם שטרם נולדו. תודעת
הירח הינה תודעה של שיקוף. כשם שלירח אין אור משלו, אלא הוא משקף את אור השמש -
כך גם החלום. החלום הוא כמו תמונות מראה – הוא משקף לנו מציאות מממדים אחרים – לא
באופן ישיר. זו הסיבה מדוע בימי קדם המראה היתה חפץ מקודש – היה ברור אז לאדם
כי המראה הינה אמצעי לשיקוף מציאות גבוהה יותר.
תודעת החלום היא תודעה בה מככב הרגש – בתודעת
החלום החשיבה והרצייה שלנו כמעט ולא פעילות. בתודעת היומיום – כלומר במישור הפיזי
החשיבה שלנו פעילה יותר. לעומת זאת, בתודעת לילה, כלומר בשינה או במילים אחרות
כאשר אנו שרויים בעולם האסטרלי פעיל במיוחד הרצון שלנו (הכוונה לרצון הלא מודע).
לעומת זאת בתודעת הירח – התודעה החולמנית – הרגש הינו האיכות הדומיננטית יותר.
חשוב להבין: חלומות אינם סתם דמיונות או אשליות,
אלו הן התנסויות אמיתיות, בדומה לאלו שאנו חווים במהלך היום. אך במקום להיות
"כאן" אנו נמצאים "שם", בארץ בה שולט הירח ועולם הסמלים דובר את שפתו. הערכים של
היומיום כמו ערכי עבודה למשל, לא תקפים בעולם החלומות - במקומם אנו פוגשים ערכים
אחרים. חלומות הם לא רק תוצאה של אירועי היום החולף, הם בריאה בפני עצמה. חלום
יכול לחזור אלינו שוב ושוב, להציק לנו כמצפון וכמצפן ולהעיר את תשומת ליבנו
לתכונות אופי מסוימות או למעשים שלנו.
פשר החלומות
המחקר המודרני של החלום התחיל בפרויד עם ספרו
פורץ הדרך "פשר החלומות". פרויד הגדיר את החלום כ"דרך המלך ללא מודע". ואולם
פרויד התמקד בעיקר בפירוש החלומות כמשאלות לב וכסמלים מיניים. יונג, שהיה תלמידו
של פרויד "מרד" ברבו, הצעיד את חקר החלום קדימה וקבע כי החלום אכן מבטא את הלא
מודע, אך טבע גם את המושג "לא מודע קולקטיבי". כמו כן גילה יונג כי החלום מורכב
מסימבולים וארכיטיפים. ראנק, שהיה גם הוא תלמיד של פרויד גילה שהחלומות עשויים
מהחומר של עולם הפיות והמיתולוגיה. פריץ פרלס, אבי תורת הגשטלט "בוגר" "בית
המדרש לפסיכואנליזה" , מרד גם הוא בתורתו של פרויד וטען כי כל חלקי החלום הינם
השלכה של האישיות שלנו, כך שבמקום לנתח חלום – הציע "להכליל" אותו. כדאי לזכור את
התגלית של פרלס ניעזר בה בהמשך.
המבנה והתוכן של החלומות
בספרו
THE HUMAN SOUL,
בפרק על החלומות מצטט קניג פסיכולוג בשם ק. ליאונרד. ממחקר שערך ליאונרד עולה כי
החלום מורכב ממרכז ופריפריה. הכוונה, מסביר, לנו קניג לחלומות רגילים הניזונים
מאירועי היומיום. אם לדוגמא היה לי איזשהו אירוע בעבודה שבו הנושא המרכזי היתה
דמות מסוימת, לדוגמא הבוס שלי – בלילה אחלום על הפריפריה: כל יתר הדמויות, במקרה
זה שאר העובדים במשרד יופיעו בחלום ואילו הבוס שלי, הדמות המרכזית – לא תהיה
נוכחת. רק לאחר כ- 10 ימים יכולה להופיע דמות זאת בחלום. ליאונרד טוען שדרושים
כ- 10 עד 30 יום מזמן האירוע עד שהדמות המרכזית תופיע בחלום.
אלו חושים מצטרפים אלינו לארץ החלום ולוקחים חלק
בהתרחשות? חשוב לזכור שכראוי לתודעת-ירח, תודעת החלום הינה בראש ובראשונה תודעת
תמונות, כלומר החוש הפעיל ביותר בחלום הוא חוש הראיה. החלום הינו בדרך כלל דו
ממדי – כמו בתמונה. גם אם יש עמקים וגבהים – הדבר דומה יותר להתבוננות בתמונה.
ראוי לציין כי כאשר אנו חולמים אנו נתונים במצב כמעט דו מימדי- אנו שוכבים
ונמצאים במצב מאוזן. רוב החלומות שלנו, אם כן, הינם חלומות של תמונות ונופים –
קניג מכנה חלומות מסוג זה בשם "חלומות אופטיים": חלומות בהם דמויות נעות, חפצים
מחליפים צורה וכדומה. חוש השמיעה, הטעם והריח כמעט ולא משתתפים, בעיקר לא חוש
הריח. מתי מצטרפים חושים אלו לחגיגה? חושים אלו הפעילים בתודעה הערה שלנו נוכחים
בחלום רק כאשר אנו חולמים סמוך מאוד ליקיצה או להירדמות – כאשר אנו באיזור
הדמדומים והחלום יונק את חומרי הגלם שלו מעולם החושים או מהאורגניזם שלנו – אז
מצטרפים יתר החושים לפעילות – על כך נדון מעט יותר בהרחבה כאשר נסקור את סוגי
החלום השונים. חשוב להזכיר כי לעומת חוש הטעם, הריח, והשמיעה חוש המישוש והחום
פעילים בחלומות לעתים קרובות יותר.
ה"חלום האופטי" – הינו החלום השכיח יותר. הוא
מתרחש בדרך כלל בשלב העמוק יותר של השינה, כלומר רחוק יותר משלב היקיצה או
ההירדמות. לעומת זאת יש לנו את "החלום האקוסטי" המתרחש סמוך יותר לסף השינה.
קניג מספר שליאונרד גילה במחקרו עובדה נוספת:
אנו כמעט ולא חולמים בצבעים! אנו חולמים ב"אין צבע". עם זאת, מגלה לנו ליאונרד
כי קיימים מקרים יוצאי דופן בהם אנו חולמים חלומות צבעוניים. ליאונרד טוען
שהצבעים המופיעים בחלום הינם חזרה על רשמים שלנו מימים קודמים. יחד עם זאת
ליאונרד הגיע לתגלית חשובה נוספת: -
"ככל
שהאופי הסמלי של החלום חשוב יותר כך הופך החלום להיות צבעוני יותר."
סוגי החלום השונים
קודם הבאנו כדוגמא את פרויד ויוצאי בית מדרשו שהביאו לנו, כל אחד פרוסה מעוגת
החלומות. כעת ננסה לקבל פרספקטיבה על "העוגה השלמה" - כלומר על סוגי החלום השונים
–קניג בהתבססו על תיאוריה של שוויצרי בשם
AEPLI
מקטלג את סוגי החלום עפ"י דרגות חשיבותם וכן המקור מהם שואבים החלומות את התוכן
שלהם.:לפי אאפלי יש שלשה סוגי חלום: חלום קטן, חלום חשוב וחלום גדול. המקורות של
כל אחד מהם שונים זה מזה.
"החלום הקטן",
הוא החלום הקונבנציונלי, אפשר לכנות אותו בשם "חלום של יום חול". באופן טבעי
חלומות מסוג זה שואבים את התוכן שלהם מאירועי היום החולף, כלומר מההתנסות בעולם
החושים. בדרך כלל אין צורך לפרש חלומות אלה, הם חסרי חשיבות או משמעות מיוחדת
ולעתים קרובות מעלים חיוך על שפתינו בשל האבסורדיות שלהם.
לעומת זאת יש מה שאאפלי מכנה "חלום חשוב".
חלום זה פחות שכיח מהחלום "הקטן". אפשר לכנות אותו בשם חלום של "שבת" או של "חג".
בחלום זה יכולים להופיע לצד רשמי היומיום גם סמלים ומוטיבים מיתולוגיים שתפקידם
להעביר לנו מסרים חשובים. יחד עם זאת "השפה" של החלומות החשובים הינה עדיין שפת
היום יום. החלום החשוב שואב את התוכן שלו מעולם החושים מצד אחד אך המסר והסמלים
מקורם בעולם הרוח.
מול החלום הקטן יש לנו את סוג החלום שהינו נדיר
ביותר– "החלום הגדול" – אפשר לכנות אותו בשם "אירוע היובל". את
החלום הגדול אין צורך ואף לא רצוי לפרש – הוא מדבר בעד עצמו כמו יצירת אומנות
גדולה. החלום הגדול שואב את התוכן שלו ישירות מעולם הרוח או כפי שקניג מיטיב
לתאר בשפה כה פיוטית: "מהבאר של הרוח לרחם של החלום...".
חלום גדול, מתחיל בדרך כלל בהקדמה קצרה ודי רגילה
בסגנון של חלום קטן או חשוב, אך זו נעלמת די מהר ובשלב מסויים לא נשאר כל זכר
מהרשמים או מהתכנים הנפשיים של האדם. כל רשמי היומיום נסוגים להם והחלום נכנס
לעולם המורכב מיסודות רוחניים טהורים. החלום הגדול מדבר בשפה המיוחדת של סמלים
הנובעים מהמהות הכי עמוקה של הקיום האנושי. החוויה הינה לעתים קרובות כזו של
יופי בלתי רגיל, כמו למשל שירה גדולה. לפעמים המחזה יכול להיות נורא ועגום, כזה
שיכול להביא אותנו לכאוס בהמשך חיינו. החולם יכול להיות מובל על ידי אור עצום של
שמש אדירת ממדים לתוך נוף פלאי מדהים ביופיו שכמוהו לא נראה עלי אדמות, או לפגוש
אנשים אותם לא פגש מעודו.
חלומות אלה הם בדרך כלל חלומות נבואיים שתפקידם
לבשר לנו באמצעות סמלים את העתיד להתרחש בחיינו ואת האנשים אותם אנו אמורים
לפגוש. הם בדרך כלל ניתנים לנו כמתת-חסד בצמתים חשובים של חיינו כאשר אנו עומדים
בפני צעד או החלטה גורלית. קארל קניג ממליץ שלעולם לא נתפתה לפרש חלום גדול.
חלום גדול הוא מתנת-אהבה ישירה מעולם הרוח (מהמלאך האישי, מהעצמי הגבוה וכדומה)
חלום גדול מלווה אותנו לאורך שארית חיינו. הרושם שלו לא פג לעולם - להיפך: אנו
שואבים ממנו כוח, נחמה, עידוד ואישור למהלך חיינו בכלל ולבחירות שעשינו בפרט.
בנוסף לחלוקה של אאפלי קיימים סוגי חלום נוספים:-
חלומות "טרום התעוררות":
חלומות אלה שייכים לקטגוריה של "חלומות אקוסטיים" - אלו הם
החלומות של חציית הסף ונחלקים לשניים – רשמים חיצוניים כמו למשל שעון מעורר,
שמיכה מטרידה, צופר אמבולנס וכו' או תהליכים אורגניים פנימיים: שלפוחית מלאה, כאב
ראש, גזים ודפיקות לב – כל אלה משמשים כחומר גלם לחלומות "האקוסטיים" המתרחשים
סמוך מאוד ליקיצה ואשר גורמים למעשה ליקיצה שלנו.
חלומות "כמעט מוות":
אנשים הנמצאים על ערש דווי או בסכנת מוות חולמים חלומות מסוג זה. אנשים שהחלימו
בסופו של דבר, יכולים לספר לנו על חלומות אלה. יונג, באוטוביוגרפיה שלו "זכרונות,
חלומות, מחשבות", תיאר חוויות נשגבות שעבר במחוזות רוחניים.
חלום צלול:
חלום זה נדיר ביותר. בחלום מסוג זה החולם יודע שהוא חולם וחופשי להשפיע על תסריט
החלום באופן אקטיבי. בחלום צלול הרצון והחשיבה פעילים יותר מאשר בחלום רגיל.
האופי החד-סטרי של רמות התודעה השונות
איך נוכל לדעת שאנו ערים ולא חולמים? קארל קניג
נותן לנו כלי או נוסחה שיכולה לסייע לנו בפתרון של
" שאלת מליון הדולר".
קניג מביא תובנה יפה של חכם סיני בשם צו'אנג צו שאמר: "אתמול בלילה חלמתי שהייתי
פרפר. איך אני יכול לדעת שאני אכן אדם שחלם שהוא פרפר ולא פרפר שחולם שהוא אדם?"
קניג, פותר את הקונפליקט בעזרת תיאורית ההתבוננות החד-סטרית. תיאוריה זו מאפשרת
לנו לדעת באיזו תודעה אנו מצויים, כלומר לזהות האם אנו חולמים או ערים. (הטריק של
לצבוט את עצמנו לא עובד – אנו יכולים לעשות זאת גם בתודעת החלום
J)
קניג מסביר כי אנו לא יכולים להתבונן בתודעה
כלשהי כאשר אנו מצויים בה. כך, לדוגמא אין אנו מסוגלים להתבונן על החלום
בפרספקטיבה ולנתח אותו תוך כדי חלימה (למעט חלום צלול – אך על כך בהמשך). "החלום
לא שייך לנו" – מדגיש קניג – אנו שייכים לחלום ופועלים כחלק מהחלום. איננו
יכולים להפעיל שיפוט ולנתח אותו תוך כדי חלימה – אנחנו מתפקדים כשחקנים ולפעמים
אפילו כשחקני משנה בלבד. רק כשאנו ערים אנו יכולים לומר: "אתמול בלילה חלמתי
חלום..."
עם זאת, אומר קניג כל תודעה כוללת בתוכה את התודעות
הנמוכות ממנה, דבר המאפשר התבוננות לאחור עליהם בפרספקטיבה. ההיפך, מסביר לנו
קניג הינו בלתי אפשרי - אין לנו אפשרות להתבונן ממצב תודעה נמוך לעבר מצב תודעה
גבוה יותר. כשאנו חולמים אנו לא יכולים להתבונן על תודעת היום שלנו. החלום אומנם
שואב ממנה רשמים לאריגת העלילה שלו, אך אנו לא יכולים להתבונן על תודעת היום
בפרספקטיבה ולנתח אותה. עפ"י תיאוריה זו יכול, אם כן החולם להתבונן, באופן מסוים
– על שלב השינה והשינה העמוקה ולשאוב משם חוטי רשמים שנטווים לאריג החלום, אותם
הוא נושא כמתווך לתודעת היום. הכיוון הוא אם כן, חד סטרי – האדם לא יכול להתבונן
כאשר הוא שרוי בשינה עמוקה על החלום, והחולם לא יכול להתבונן על התודעה הערה.
כלומר – אם אנו מסוגלים להתבונן על החלום שחלמנו
אתמול בלילה ולנתח אותו – סימן שאנו לא פרפרים (מ.ש.ל...)
אם נמשיך את קו החשיבה של קניג נוכל להבין כי
באותו אופן אין אנו יכולים לבחון באמת את תודעת היום שלנו – כי אנו פועלים
מתוכה. גורדייב, היה זה שטען כי בתודעת היום אנו יותר ישנים מאשר ערים. נדמה
לנו שאנו פועלים מתוך רצון מודע וחופשי, אך למעשה מה שמנחה אותנו הינו הרצון הלא
מודע שנישא אלינו מארץ השינה והשינה העמוקה דרך כנפי החלום. מתי אם כן יש
באפשרותנו להתבונן על תודעת היום כפי שאנו מתבוננים על תודעת החלום? כיום עומדות
לרשותנו שתי אפשרויות אשר כל אחת מהן זמינה באופן שונה:-
האפשרות הראשונה
תפגוש את כולנו ביום מן הימים – לאחר שנחצה את שער המוות. אז נרכוש תודעה גבוהה
יותר – תודעת-על, או תודעה קוסמית אשר תקנה לנו את היכולת לבחון את חיינו על פני
האדמה מהיבטים גבוהים ועמוקים יותר. ממרום תודעת המוות תיראה לנו תודעת היום
כלא יותר מחלום, בדיוק כשם שכאשר אנו מתעוררים בבוקר אנו מבינים שחלמנו חלום.
האפשרות השניה,
ניתנת להשגה ולהגשמה כבר עתה, על פני האדמה אך דורשת מאיתנו התאמנות נמרצת. מדובר
בדרך של התפתחות רוחנית באמצעות תפילה, מדיטציה, יוגה וכדומה. עבודה רוחנית יכולה
להעביר אותנו מתוך בחירה חופשית את הסף לעולם הרוח כאשר אנו עדיין מצויים בגוף
הפיזי, ולהכניס אותנו לטרקלין של תודעת- העל (סמדהי, תודעה קוסמית) תודעה בה
נוכל להתבונן באופן ער על חשיבתנו רגישתנו ורצייתנו בתודעת היום יום. למתקדשים
ולשאמאנים יש את המיומנויות לכך -האבורגי'נים באוסטרליה עושים זאת מקדמת דנא. הם
בוחרים באופן חופשי באיזו תודעה ברצונם להיות ומתי: אם בתודעת על, תודעת טרנס,
תודעת חלום או בתודעה יומית רגילה. האבורג'ינים שולטים במצבי התודעה שלהם: הם לא
גולשים אליהם באופן פסיבי – אלא פוסעים אליהם – עוברים את הסף מתודעה לתודעה
באופן ער ואקטיבי.
כיצד ומדוע הם מסוגלים לכך? שוב אנו חוזרים לגוף
האתרי והאסטרלי שלנו. בימי קדם – כאשר היינו בתודעת חלום וכן גם בראשית ההסטוריה
הכתובה שלנו היו לנו יכולות רוחניות טבעיות – הדבר התאפשר מאחר והגופים האסטרלי
והאתרי שלנו לא היו כל כך צמודים לגוף הפיזי כפי שהם צמודים כיום. במהלך
האבולוציה נצמדו הגופים לגוף הפיזי על מנת לאפשר לנו לפתח תודעה אובייקטיבית
ואינדיבידואליות. אך המטרה כבר הושגה וכעת עלינו לחזור ולשחרר הגופים מלפיתתו
האיתנה של הגוף הפיזי על מנת שנוכל לחזור, באופן משודרג לתודעת-על משודרגת -
כלומר בתוספת תודעה אובייקטיבית. אצל האבורגי'נים הגופים אינם צמודים בחוזקה זה
לזה כמו אצל האדם המערבי מודרני. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהם נצר ושריד לתרבויות
פרה היסטוריות בעלי אינדיבידואליות מפותחת מאוד.
"הכל
חודר את הכל"- רמות התודעה השונות
ביקום "הכל חודר את הכל" - ההשפעות הפלנטריות
חודרות זו את זו. הפלנטות כפי שתיארנו קודם הינן ביטוי של מצבי תודעה, הווה
אומר: התודעות הפלנטריות חודרות זו את זו. הדבר תקף גם לגבי 5 רמות התודעה של
האדם בן ימינו - בכל תודעה קיימות, לפחות כפוטנציאל יתר התודעות:-
תודעת היום או התודעה האובייקטיבית יכולה להיות
בדרגות ערנות שונות (לאדם עצמו ולסביבתו). האדם יכול להיות אדיש לסביבה – פלגמט,
לחלום בהקיץ, או אפילו "לישון" כדברי גורדייב.
בכל מציאות/מצב תודעה מתקיימת גם תודעת החלום
יתר התודעות מתפתחות בהתאמה עם התודעה הערה שלנו.
גם לתודעת המוות או לתודעת העל יש רמות שונות: אנו יכולים לעבור את החיים אחרי
המוות כשאנו חסרי הכרה – עד לגלגול הבא שלנו, אנו יכולים לעלות בדרגה ולעבור אותו
מתוך תחושה של חלום, אנו יכולים לעבור את תודעת המוות בדרגות עירנות שונות -
תלוי עד כמה פתחנו את התודעה האובייקטיבית שלנו על פני האדמה.
מצבי
התודעה השונים מתפתחים בהתאמה עם התודעה הארצית
רודולף שטיינר, בספרו "כיצד קונים דעת העולמות
העליונים" מגלה לנו כי אחד הסימנים להתפתחות רוחנית, לאחר שמתרגלים את התרגילים
המומלצים בספרו, הינו שינוי בחיי החלום שלנו. החלום הופך להיות פחות מבולבל,
ברור יותר ובעל משמעויות סמליות.
ידוע למשל, שמי שמתחיל טיפול יונגיאני חולם
חלומות יונגיאניים (לא רק על מנת ל"רצות" את המטפל היונגיאני שלו...) תודעת
המטופל משתנה ומתפתחת בהתאם לטיפול.
כך גם ככל שאנו מתפתחים רוחנית – כלומר ככל
שתודעת היום שלנו ערה ומפותחת יותר, כך גדל הסיכוי שנחלום חלומות צלולים לעתים
תכופות יותר. אנשים הנמצאים בדרגה רוחנית גבוהה מאוד, כמו מתקדשים יכולים להיות
ערים אפילו בזמן השינה והשינה עמוקה – כלומר לעבור את המסע הקוסמי הלילי שלהם תוך
מודעות מלאה ובתוך כך לשאת איתם חוויות והתנסויות באופן מודע בדרכם מטה חזרה
לתודעה הארצית.
אם...
בשלב זה נראה כי אנו יכולים להניח את ההנחות
הבאות: -
- אם חלום הינו מצב תודעה, כלומר
מציאות בפני עצמה;
- ואם כשאנו מתעוררים אנו מגלים שבעצם
חלמנו חלום;
- ואם כאשר אנו מתים, או מעפילים
לתודעת-על, החיים עלי אדמות מתגלים לנו כלא יותר מחלום;
- ואם דרגת הערנות הגבוהה ביותר של
תודעת החלום הינה חלום צלול...
אז...
נוכל להסיק שתודעת היום, כלומר המציאות החושית
הינה גם היא סוג מסויים של חלום!
ואולי אחת המטרות של התפתחותנו במישור "תודעת
החלום היומית" הינה בכך שנתעורר לעובדה שאנו חולמים? כלומר להגיע למצב של "תודעת
יום צלולה", מה שאומר שנוכל להיות אדונים לגורלנו, להשפיע על תסריט חיינו באופן
מלא ומודע יותר, ולפיכך באופן חופשי יותר - בדיוק כמו במישור החלום הצלול?
כל מציאות, כל מצב תודעה למעט התודעה הטהורה
שהינה הדרגה הגבוהה ביותר של תודעת-העל הינה רמה מסויימת של חלום. דרך התפתחות
מצבי התודעה השונים אנו עושים דרך על מנת לגלות שאנו בעצם חולמים ובכך מעפילים
במעלה זרם התודעה לעבר פסגת התודעה הטהורה – המציאות האובייקטיבית האמיתית חסרת
כל צל של חלום.
ואם...
המציאות החיצונית הנה בעצם חלום, והחלום, לפי הגשטאלט, הינו הכללה של ההשלכות
שלנו אנו.
כי אז...
המציאות החיצונית הינה גם כן השלכה שלנו (ולהיפך), כלומר אנו יכולים
לדבר על חלום קולקטיבי ענק הפועל או נחלם בהתאמה מופלאה – אנו יכולים לדבר על
אחדות...
ולקינוח - מזון רוחני למחשבה:
כאשר נצליח לפתח תודעת יום-אובייקטיבית לרמה של "חלום צלול", כאשר נאמץ את התובנה
של פרלס כי כל פרטי החלום הינם ההשלכות שלנו אנו, כאשר נחווה את היקום כאחדות של
חלום קולקטיבי ענק, או אז יעלה בידינו לקיים ולחוות באופן פנימי ובלתי אמצעי,
באמצעות גוף האהבה שלנו, הוא הגוף האתרי, את המשפט:
"ואהבת לרעך כמוך".
באהבה,
שרה דגן, יועצת רוחנית-ביוגרפית
ביבליוגרפיה:
רודולף שטיינר, התיאוסופיה של הרוזנקרויצרים, הוצאת "החיים האנתרופוסופיים
בישראל".
רודולף שטיינר, כיצד קונים דעת העולמות העליונים, הוצאת מיכאל.
פרדריק ס. פרלס,
גשטאלט מילה במילה, הוצאת זמורה-ביתן-מודן.
מייקל טלבוט, היקום ההולוגרפי, הוצאת מרקם.
מרלו
מורגאן, מסר האנשים האמיתיים, הוצאת אופוס.
Karl König,
The Human Soul, Floris
- - - - - - - - - - - - - - - - -
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
תודעת המוות הינה
"אורחת חדשה ישנה" בתודעת האדם – על כך בהזדמנות אחרת.
כדאי לציין כי
כאשר אנו מצויים בתודעת חלום – יש באפשרותינו להתבונן אחורה על חלומות קודמים
שחלמנו בעבר.
לקבלת תחזית
