לכל אדם יש בתוכו ילד
קטן שזקוק לאהבה ,קבלה , תמיכה וחיזוקים.
הילד הזה נושא את כל
הפחדים והחולשות שלנו כמו בושה, אשמה, כעסים מודחקים, יראת כבוד לסמכות ולפעמים
חוסר אונים.
כמו כן הוא נושא
בתוכו את הספונטניות ,את התמימות והפשטות, חוש הפליאה וההתלהבות , את ההנאה ויכולת
ההתמקדות בכאן ועכשיו.
בקיצור את היכולת
ליהנות מהחיים!!
הילד הפנימי גם מאמין
במסרים שקיבלנו בילדותינו ,מסרים שהוטמעו בתוכנו.
לדוגמא: אם בעבר נאמר
לילד שבתוככם – "לעולם לא יהיו לך חברים", או "החיים הם מאבק" , או "אל תהיה
אגואיסט" או "תהיי ילדה טובה" קרוב לודאי שהילד שבתוככם עדיין מאמין ופועל על פי
האמונות והמסרים האלה...
התת-מודע שלנו אינו
מפעיל שיקול דעת בשאלה אם מסר מסוים הוא חיובי או שלילי, מועיל או לא מועיל, הוא
פשוט מנסה לעשות את העולם לצפוי- שפירושו לחזור על העבר, העבר המוכר "והבטוח".
הילד שבתוכנו אוהב
בטחון , ולא אוהב שינויים! הוא זקוק לשכנוע רב לפני שינטוש אמונה ישנה ,או דפוס
התנהגות ישן שבעבר שירת אותנו, כי הוא יעדיף כל מה שישן ומוכר , גם אם זה לא נוח או
אפילו מכאיב והרסני...
לדוגמא: אם אתם
רגילים להיות "ילדים טובים" , לרצות את כלם , הילד שבתוככם יפחד להיות נאמן
לעצמו ,להקשיב לקול הפנימי שלו , לרצונות שלו , כי הוא זקוק כל הזמן לאישור וחיזוק
מהסביבה , הוא קשוב לאחרים- לציפיות ולרצונות שלהם ממנו...
במצב כזה אתם מנותקים
מעצמכם ועסוקים ב"מה יגידו עלי" ,"מה חושבים עלי", אבל עדיין חשים באופן מוזר
תחושה של בטחון.
לכן באוטומט, באופן
תת-מודע, הילד שבתוככם יבטיח שכלם מסביבכם יהיו מרוצים מהדרך שבה בחרתם בחיים,
מבטיח שאתם עדיין "ילדים טובים" שממשיכים לרצות את ההורים ,את הבעל או האישה , את
הבוס , את החברים, אפילו כשאתם בפנים ממש לא מרוצים...
אבל לפחות זה מצב
מוכר ,ואתם יודעים איך להתמודד עם חוסר שביעות הרצון הזה, זה מצב ישן ובטוח...
פעמים רבות במפגש
בדמיון מודרך עם הילד הפנימי, הילד בורח, חושש או שומר מרחק, אנחנו נתקרב אליו
בסבלנות ובאהבה...
האני הבוגר שלו בעצם
מכיר אותו הכי טוב, והוא זה שיכול להיות שם באמת בשביל הילד,להבין אותו, לתת לו
תשומת לב ,להכיל אותו,לאהוב אותו כמו שהוא ללא תנאים.
הילד יכול להיפתח אל
האני הבוגר ולספר לו דברים שהוא לא סיפר לאף אחד...
דברים שמטרידים אותו,
וגם דברים שמשמחים אותו, הוא מספר לו איך הוא מרגיש בבית ומי החברים שלו, האני
הבוגר העתידי יכול להרגיע את הילד ולספר לו איך הבעיות שלו נפתרות ,וגם הילד לפעמים
יכול לתת עצה לאני הבוגר ,כי לילדים לפעמים יש הברקות...
חשוב מאד ליצור במפגש
תחושת אמון ובטחון, לאהוב את הילד שבתוכנו, לאמץ אותו ללבנו, לחבק אותו , לעודד
אותו ,להרגיע אותו, ולהבטיח לו שמהיום והלאה האני הבוגר יעמוד לצדו ,ישמור עליו
ויהיה קשוב לו...
כל רגשותינו מתעוררים
במפגש הזה מעצב עד שמחה, מכעס עד אהבה, מפחד עד התרגשות ,מתסכול עד הנאה צרופה.
אם תתכחשו לילד
הפנימי או תדכאו אותו ,קרוב לודאי שבחייכם הבוגרים כמעט ולא תרגישו...
אתם תדעו ,תבינו
,תחשבו ,תפרשו, אבל לא ממש תרגישו...
לעיתים רחוקות תרגישו
עצב, כעס ,או אי שקט (לפחות ברמת המודע) אבל במקביל גם כמעט לא תרגישו את העוצמה
שבשמחה באהבה או בהתלהבות.
ללא הכלה של הילד
הפנימי והכרה בצרכיו, יהיה לנו קשה לחיות חיים מלאים, ותמיד תציק לנו התחושה שמשהו
חסר בחיינו,ובמקרים קיצוניים נרגיש כמו "זומבי" (חי/מת) ...
לא פלא שהילד הפנימי
שלנו במקרים כאלה, ינסה למשוך את תשומת לבנו בכל דרך אפשרית, אחת הדרכים החביבות
עליו, (כי שם הוא מצליח להרגיש) היא התמכרות, וזה יכול להיות לאלכוהול, לאכילה,
לסיגריות ,לסמים, למין ,לעבודה, לקניות ועוד...
כל אלה הם דרכים שבהן
הילד הפנימי משיג את צרכיו הרגשיים וגם מבקש עזרה...
בברכת אור
ואהבה
אהובה קשת
מטפלת מוסמכת
בכירה
בדמיון מודרך ונל"פ.






דמיון מודרך מאת
אהובה קשת
אודות
אהובה קשת ורשימת מאמרים
חזרה לפרק
דמיון מודרך
לראש הדף