המאמר מתייחס לאמונה ביכולתו של האדם להחליט ולבחור את איכות
חייו, הבחירה כרוכה באחריות ובמחויבות של האדם כלפי עצמו בכל הגופים, הפיזי ,
הרגשי הנפשי והרוחני. במאמר אנסה לגעת בתפיסות עולם הנבנות על ידינו, במחשבות
היוצרות אמונות הממלכדות וגורמות לאדם להיות שבוי בתוך השבי של עצמו.
האדם יכול ליצור מציאות חיובית במתן משמעות לחייו ע"י אהבה
וחיזוקים, הבסיס לכך היא האמונה שאני ראוי לחיות חיים בריאים מאושרים ושלמים.
לכל אדם בעולם יש את הזכות לחיות חיי בריאות אושר ושפע, אהבה
ושלווה. וכל אדם הוא אחד יחיד ומיוחד. אהבה, קבלה עצמית אמונה ביכולות הטמונות
בתוכו, סליחה לעצמו ולאחרים חיבור לנשמה הם המפתח להגשמה, והמפתח נמצא ביד האדם.
התינוק נולד עם אהבה וקבלה עצמית, הוא נולד נשמה טהורה, אם
התינוק היה מדבר מיד עם הוולדו היה אומר "אני אהוב אני ראוי לאהבה"
הקיום האידיאלי שהתינוק חווה בתוך הרחם נקטע עם הוולדו, תחושת
האחדות שהוא חש ברחם אמו ובחודשי חייו הראשונות מתפוגגת בהדרגה,
במהלך השנים הראשונות האהבה העצמית וחיבור לנשמה מתעמעמים.
התינוק לומד לחוות אהבה מנועה, הוא לומד שהעולם אינו מקום בטוח הוא חווה כאב ,
הוא רעב צמא וחושש למלוי צרכיו הקיומיים, הוא עצמו אינו מסוגל לדאוג לסיפוק צרכיו
והוא תלוי בעולם החיצון.
כבר בתקופת הילדות המוקדמת מתחילה להיבנות תפיסת עולם המושתת על
מחשבה היוצרת אמונה, וזו מובילה לחוסר הערכה עצמית חוסר קבלה עצמית וחוסר בטחון.
מעטים האנשים המסוגלים לומר ללא קושי בבטחון ובהתכונות
מלאה "אני אוהב את עצמי באופן מוחלט ומושלם כפי שאני", "אני ראוי לאהבה",
אנו מביטים במראה ורואים את הפגמים , דבר הגורם לנו להרגיש פחות
ופחות ראויים לאהבה .
האני הגבוהה ופיסות הנשמה יודעים שאנו ראויים לאהבה , עמוק
בתוכנו אנו יודעים כי אותם פגמים שאנו רואים הם צלקות שהצטברו במהלך חיינו.
ברמה הנשמתית אנו יודעים שאנו ראויים לאהבה, אבל שכחנו את התחושה
של אותה אהבה , תחושת הנשמה הזכה הטהורה. תחושה של אור ואהבה ללא "הפרעות" .
למדנו לכעוס, למדנו לשנוא , לשמור טינה, למדנו לאגור את הרגשות
השליליים ויצרנו
חסימות בגופינו . אגירת רגשות שליליים זו, הזמנה למחלה אגירת רגשות שליליים משול
להחדרת רעל לגוף. הכעס , הטינה, שינאה מרעילים את הגוף והנפש ויוצרים מלכודת .
כיצד קורה שאנו מתרחקים מהאהבה לעצמינו, האהבה לגוף, לרוח
לנפש, כיצד קורה שאנו במו ידינו ומחשבותינו מרחיקים את עצמנו מהמקור מהאור והאהבה
הפנימיים?
כפי שציינתי המחשבה בונה אמונה, החיים מורכבים מאירועים, אירוע
הוא מצב נתון, העניין הוא כיצד אדם מגיב על האירוע, בהתאם לתגובה נבנת תפיסת
העולם , תפיסת העולם עוברת דרך המחשבה ומערכת האמונות שהאדם יוצר. בהתרחשות
אירוע כלשהוא עולה מיד רגש מסוים פחד, כעס, עלבון כאב הרגש מלווה בתופעות פיזיות
וכתוצאה מכך נוצרת חסימה אנרגטית, כוחות הפיזים והנפשיים מדלדלים, הגוף נחלש
והאדם מאבד מעוצמתו
כל עוד אדם מגיב לאירוע על פי דפוס שנבנה על אמונה שלילית מאגר
הרגשות השליליים גדל ועמן המחשבות השליליות והנה המילכוד ,האדם שבויי בתוך מערכת
אמונות שהוא יצר,הוא מרגיש בתוך תוכו את חוסר שביעות הרצון הוא רוצה
בשינוי. הגוף מאותת הנורות נדלקות ולא ניתן עוד להתעלם, האדם בידע הפנימי שלו
יודע כי עליו לעשות משהו.. שיחזיר לו את תחושת האהבה, הקבלה והערך העצמי.
בראש וראשונה האמן ביכולת שלך יש לך אותה , הייה הבמאי של חייך
בדוק מה אתה לומד מכל אירוע שקורה לך איזה מסר הוא מביא לך. אתה יכול לשנות את
התגובה שלך לאירוע, הסחרור במעגל האירועים יכול להיות אין סופי אם לא תעצור אותו.
חשוב על עצמך, צעד קדימה למען הגוף למען הנפש.
בתהליך השינוי אתה תהיה זה שיקבע את הקצב. ההחלטה מחייבת הבנות
חדשות , הבנה שאנו יוצרים את הדרמות סביב אירועי חיינו הכרה בכך שאמונות אלו הן
"אמונות צל" הבאות לשרת אותנו בצורה הפוכה, כפי שכל רגש שלילי "משרת" אותנו, כאשר
אנו כועסים קל יותר להאשים אחרים במה שקורה לנו, בעזרת "אמונות הצל" אנו מתרצים
תירוצים כדי להתחמק משינוי. אנשים פוחדים משינוי הפחד משינוי הוא טבעי , אנו
חשים חרדה מאחר ושינוי מחייב אותנו לנהוג אחרת מהדפוס המוכר והידוע. שינוי מחייב
לקיחת אחריות לבחירות שלנו. ב"שירות " אמונות הצל אנו נשארים תקועים בתוך
הדרמות, בתוך הכעסים, בעלבונות ועם אנרגיות חסומות.
הרעיון להיות הבמאי של חיי מפחיד . האדם חייב להתייצב מול הפחד
מול הכעס להפגש איתם בכל עוצמתם ולשחרר אותם. להשתחרר מתפקיד הקורבן ליצור תבניות
חדשות שיבנו מערכת אמונות חיוביות שיצמיחו ויגדילו ויפתחו ערוצי אנרגיה לזרימה
חופשית ובחירה. בחירה ומחויבות לעצמי היא תנאי הכרחי לצמיחה רגשית ורוחנית. כאשר
מתרחש השיחרור מתחושת הקורבנות וקיימת העזה למפגש עם הרגשות יתרחש גם החיבור
לעוצמות הפנימיות, ומחשבות חיוביות יתפסו את מקומם ., על ידי החשיבה החיובית
נגרום לשינוי בשדה האלקטרומגנטי שישפיע על הבריאות הפיזית והנפשית.
במסלול מסע אל הנשמה לשינוי וריפוי מצבים גופניים ורגשיים .אנו
מגדרים מחדש את מצבינו משנים את נקודת המבט מאפשרים התייחסות אחרת ונותנים משמעות
חדשה לאירוע שקורה, בכך אנו מאפשרים שינוי בהרגשה , במחשבה, ומשחררים את עצמינו
מהתנהגויות בלתי רצויות והופכים אותם למשאבים למען עצמינו.
המסע אל הנשמה הוא מסע המתקיים בזמן הרפיה עמוקה ובשלבים:
1.נשימה מודעת, דרך הנשימה אנו סופגים אנרגיית חיים שמצוייה בשפע
ביקום, נשימה מחברת בין גוף ונפש.
2.מגע עם הרגשות ע"י דימיון מודרך.
3.הבנה נפשית פיכולוגית את הפגיעות שנפגענו ע"י אחרים וע"י עצמינו.
4.תהליך הדמייה של סליחה,בעצם הסליחה לאחרים אני פועל למען עצמי זהו ניקיון פנימי
והתקרבות אל המקור האור והאהבה.
5.הגדים חיוביים התמקדות על "כאן ועכשיו", למילים כח רב והן בעלות תדרים.
6.סמליםלהגברת התדר והחדרת אנרגיה .
7. הודיה. הבעת תודה על ההגשמה.
תוך כדי המסע אל הנשמה נפגש האדם במטענים רגשיים שנאגרו בגופו
ולא עובדו במשך שנים רבות, מטענים אלו גרמו למחלות גופניות ונפשיות.
האדם משתחרר מהמועקות שלוו אותו שנים, מסגל לעצמו צורת חשיבה
חיובית , המסע מאפשר שינוי וניתן לישום בכל תחומי החיים, בריאות, שפע מערכות
יחסים הרזיה ועוד...
יהלומה,
כותבת המאמר עובדת סוצאלית מטפלת בשיטות הוליסטיות
ליעוץ והדרכה:
052-363916
kdany@012.net.il
לקבלת תחזית
