לסיכום הגישות
הפסיכולגיות המרכזיות
1.
תומכי
הגישה ההתנהגותית גורסים כי מקור ההפרעה נעוץ בלמידה אשר קשה מאוד להכחידה,
ההתנהגות הכפייתית שנלמדה, מפחיתה באופן יעיל מאוד את החרדה אותה מעוררת המחשבה
האובססיבית, לדוגמא אדם השרוי בחרדה שמא לא הקפיד לנעול את דלת ביתו, חוזר הביתה
לבדוק ונרגע, בצורה זו מנציח אותו אדם את הטכס הכפייתי כאמצעי יעיל יחידי להפחתת
החרדה ועל כן אינו ניגמל ממנו, בו בזמן שמטפלים התנהגותיים מאמינים כי צריך לחשוף
את המטופל באופן מבוקר למצב בו לא יוכל לחזור על ההתנהגות הכפייתית כך יתאפשר
לטענתם תהליך ההכחדה ותלמדנה דרכים חלופיות, יעילות יותר להתמודדות עם החרדה.
2.
לעומתם פסיכולוגיים המאמינים בגישה הקוגנטיבית, גורסים שמקור הפרעה במחשבות
שגויות, אשר אותם צריך להחליף במחשבות אחרות על ידי למידה מחודשת, כך המטפל
הקוגנטיבי ינסה לעקוב בעזרת המטופל אחר ההפרעה ולבדוק איתו מתי בדיוק ובאיזה אופן
מופיעות המחשבות האובססיביות, המטפל והמטופל יפתחו במשותף דרך שתאפשר למטופל לשלוט
בהופעת המחשבות כדי לצמצם אותם עד שיעלמו לגמרי.
3. לעומתם
המטפל בגישה הפסיכואנליטית מאמין, כי הקונפליקט הוא בין צייתנות למרדנות,
כאשר התוצאה מקונפליקט זה המטופל סובל מהפרעה בין רגשות פחד (שמא יתגלה בקלקלתו
ויענש ) לבין רגשות זעם ( בשל הוויתור על תשוקותיו וכניעתו לסמכות). מקור הקונפליקט
על פי גישה זו מצוי בחוויות ילדות שגרמו לאדם לחוות אי ציות, אי סדר כאילו הדבר
הוא פשע חמור שאינו פחות ממעשה רצח.
4.
המטפל
הפסיכודינמי (גישה המשלבת את הגישות הפסיכואנליטיות השונות), ינסה לחזור עם המטופל
לחויות הילדות ולבחון את ביטויין בחיי היומיום של המטופל וביחסיו עם המטפל.
באמצעות פירוש תגובות ההברה וטכניקות אחרות, ינסה המטפל להפוך את הקונפליקט המודחק
למודע, על ידי כך גורסת השיטה יפחית את הצורך של המטופל באובססיות ובקונפולסיות
כבמנגנון הגנה.
כאמור גישות אלו
מלמדות על הרקע להיווצרותה של תופעת האבנורמליות וכן מלמדת על דרכי הטיפול אשר
מציעה כל אחת מהגישות.
באופן כללי ניתן
להסיק, כי הגישות השונות מספקות הסברים שונים לחלוטין לכל אחת מההפרעות, הן אינן
נותנות מתן הסבר אחד ויחיד לכל הפרעה, כל גישה מאירה וממקדת חלקים אחרים בהפרעה
ומכוונת את המטפל לכיוון שיטת טיפול יחודית, אשר אינה תואמת את הגישה האחרת.
במציאות פסיכולוגים
רבים נוהגים להיעזר בעקרונות השונים הללו כדרך של טיפול, אולם ההצלחות הן חלקיות
בלבד המצביעות על ניסיונות רבים ומגוונים לפתרון הבעיות.
יש לשים לב כי כל
הגישות גורסות כי שורש הבעיה מצויה בדרך כלל בגיל ילדות ומהנחה זו הן יוצאות לדרך
הטיפולית.
לא לשווא מטופלים רבים
אינם מצליחים לפתור את בעיותיהם, גם לאחר שנות טיפול ארוכות ומתישות אצל
פסיכולוגים רבים העוסקים בתחום, לדאבוני מקרים רבים אינם נפתרים והבעיות נישאות על
כתפי המטופלים בשל "האגו" והחשש הפחד מהבלתי ידוע, מצד המטפלים החוששים להיפתח
לדברים "חדשים ישנים", שמא יתפסו כלא רציניים בעיני עמיתיהם לעבודה.
המחקרים של פרופ'
סטיבנסון.
פרופסור איאן סטיבנסון,
ראש המחלקה הפסיכיאטרית בבית –הספר לרפואה של וירג'יניה, הנחשב, לאחד מגדולי חוקרי
הגלגולים באמצעות שיטות מדעיות. הקפיד לא להשתמש בעבודתו המחקרית בהיפנוזה, זאת
מאחר וכאשר אנו מהפנטים אדם, קיים קושי רב לדעתי, לדעת בביטחון גמור כי הפרטים
העולים והחוויות אותן הוא חווה על הספה הטיפולית, הן אכן זיכרונות ממשיים ולא כל
מיני רשמים מאירועים שונים שנחרתו והוטמעו בתת המודע שלו, גם היום, כאשר אני מטפל
בשחזור גלגולים, תמיד מקנן בי הספק האם אלו אכן זיכרונות של המטופל, או רשמים שלו.
על כן פרופ' סטיבנסון תיעד אך ורק את סיפוריהם הספונטניים של אנשים, בעיקר של
אלפי ילדים מרחבי העולם, שזכרו את גלגוליהם הקודמים וסיפרו את סיפורם באורח טבעי
ללא התערבות של מהפנט או השפעה של אדם מבוגר. אלפי סיפורים נבדקו ונחקרו בצורה
יסודית על –ידי צוות המחקר של פרופסור סטיבנסון, ומתוכם אומתו פרטיהם של 800 מקרים.
סיפורו של פרמוד ילד הודי היה אחד מאותם מקרים מרתקים.
פרמוד אשר היה בן
שנתיים וחצי זכר את הקיוסק שהיה בבעלותו בחיים קודמים, בקיוסק זה מכר משקאות קלים
ודברי מתיקה.
הוא תיאר את המקום
בצורה משכנעת ומפורטת ביותר עד שהוריו החליטו לקחת אותו לאותה עיר שבה לדבריו נמצא
הקיוסק. לתדהמת כולם, מיד כשנכנסו לעיר הוא נעשה חסר סבלנות ועצבני, רקע ברגליו
בהתרגשות וכיוון את הנהג עד שהגיעו למבנה ישן ומתפרק העומד לפני הריסה הצביע
ואמר, "כאן היה הקיוסק שלי"...
פרופסור סטיבנסון מתעד
מקרה מיוחד של ילדה מתאילנד שהייתה מאושרת ליצור קשר ידידות עם חברה מסוימת אותה
זכרה כבתה בגלגול קודם וראתה בחידוש הקשר בגלגול זה התגשמות חלום של איחוד משפחות.
לעומת זאת, נהגה בעוינות כלפי ילד בשכונתה אותו זיהתה כבעלה הבוגדני מגלגול קודם.
אלית'ה אבייאווארדנה
נולדה באוגוסט 1962 ליד קולומבו שבסרילנקה. בגיל שנתיים וחצי החלה לספר על חייה
הקודמים. "אני הייתי נילאנת'יה, מורה במיריגאמה וגם בעלי היה מורה." סיפרה להוריה,
כן ציינה את שם בית- הספר, תיארה את מקום מגוריה, ביתה, את החנויות שבסביבתו
ועוד. כן מנתה את השמות של ידידי המשפחה והוסיפה בעצב, "מתתי ב- 1953 בגלל
מחלת מעיים קשה". אלית'ה בכתה לעיתים קרובות כאשר נזכרה בחייה הקודמים והביעה
דאגה לשלום ילדיה.
היא לא רצתה לשוב
ולראות את בעלה. מחקרו של פרופסור איאן סטיבנסון העלה שאכן הייתה מורה בשם זה
במיריגאמה, עיר השוכנת כ- 60 ק"מ צפונית למקום מגוריה הנוכחי של לאלית'ה.
נילאנת'יה נולדה ב- 1914 נישאה ב- 1939 ומתה ב- 1953. בעלה היה עוזר הוראה בבית –
הספר בו מונה אביה לתפקיד מנהל.
לאחר מספר שנות נשואין,
בעלה בגד בה עם נשים אחרות והחל לשוב הבייתה שיכור. עם הזמן התאהב באחת הנשים
עמן בגד בה, הוא התגרש ממנה לא לפני שהאשים אותה שבגדה בו.
נילאנת'יה דחתה את
האשמותיו הזדוניות וסבלה בשקט מאיומיו על חייה. למרות הקשיים הרבים שחוותה לא עזבה
את הבית בשל שלושת ילדיה וטיפלה בהם במסירות רבה.
לפי עדות שנגבתה
מאחיה, בעלה היכה אותה אנושות והניח אותה על סף ביתו כשהיא במצב קשה ביותר, כן
התברר כי בעלה אילץ אותה להתרחץ באמבטיות קרח ושלושה ימים מאוחר יותר היא מתה בבית
–החולים מסיבה לא ברורה,
זיכרונותיה של אלית'ה
מחייה הקודמים כללו 60 פרטי מציאות. נוסף לשמה היא זכרה את שמות כל בני – משפחתה.
מקום מגוריהם של אחיה ואחותה ואירועים קטנים כמו שאחיה נשך את אצבעה בזמן שהאכילה
אותו, ובשלב מאוחר יותר של חייה נהג לבוא לבקש אותה כשהוא רכוב על האופנוע שלו.
היא מסרה פירוט של הכיתות ובתי – הספר בהם לימדה, תיארה במדויק את סביבותיהם של
המקומות השונים בהם חיה או לימדה, היא זכרה את שמות האנשים והכפרים הסמוכים. תיארה
את בגידות בעלה, האלימות שחוותה מצד בעלה, את גילה ונסיבות מותה.
הבעות פניה היו
רציניות ביותר בזמן שתיארה את הארועים מחייה הקודמים. היא פחדה מאוד לחלות או שמא
הקרובים אליה יחלו.
מקרה אחר שנבחן
בדקדקנות רבה ואומת מעבר לכל ספק על –ידי פרופסור סטיבנסון וצוות עוזריו היה של
ילדה ההודית סוורנלטה מישרה, בת למשפחה מהמעמד הבינוני בפרדס שבהודו. היא נולדה
בשנת
1948. כאשר הייתה בת
שלוש, הצטרפה לאחת מנסיעותיו של אביה לעיר קטני הרחוקה כ – 200 ק"מ מביתם. כאשר
הגיעו לקטני היא הצביעה בהתלהבות רבה לכיוון מסוים וביקשה מהנהג להמשיך ולנסוע
לאורך אחד הכבישים הצדדיים. לפתע קראה "שם הבית שלי, ".
הדבר סיקרן את אביה,
הוא תיעד באופן שיטתי את כל הפרטים שסיפרה בתו אודות חייה בקטני. כן סיפרה ששמה
היה ביה פת'ק, אשר הייתה אם לשני בנים. היא תיארה את ביתה לפרטי פרטים וציינה
שבשכנותו מצוי בית – ספר לבנות, כאשר מחזית הבית ניתן לראות מסילת ברזל ומשרפת אבן.
היא סיפרה שמתה "מכאב בגרונה" וטופלה על –ידי ד"ר באברט בג'בלפור. כאשר מלאו
לסוורנלטה עשר שנים הגיע הסיפור הזה לאוזניו של החוקר ההודי, פרופסור בנרג'י, ידיד
ועמית לעבודה של פרופסור סטיבנסון. בנרג'י נסע לקטני, על סמך תיאורה של סוורנלטה
מצא את הבית על כל תאוריה.
הבית היה בבעלות משפחה
עשירה בשם פת'ק. לדבריהם, ביה פת'ק מתה ב- 1939 והותירה בעל ושני בנים ואחים
ואחיות רבים. כמובן משפחת פת'ק מעולם לא שמעה על הילדה סוורנלטה או על משפחת מישרה
מפרדש, כמו שמשפחת מישרה לא שמעה על משפחת פת'ק המתגוררת במרחק מאות קילומטרים
מעירם. לשמע סיפור זה החליט האלמן של ביה לנסוע עם אחד מבניו ועם אחיה הבכור
לפגוש את הילדה,כדי לבחון את סיפורה. הם טרחו להסתיר את זהותם וצירפו אליהם פמליה
של תשעה זרים מבני עירם להקשות עליה את זיהויים. הם הגיעו לבית משפחת מישרה שבפרדש
ללא הודעה מראש. מיד עם הגיעם לחצר הבית זיהתה הילדה סוורנלטה את אחיה הבכור
וקראה בשם החיבה שנתנה לו בגלגולה הקודם, "באבו". לאחר מכן הקיפה את הנוכחים,
והתבוננה בפניהם. את חלקם היא זיהתה כבני עירה, חלקם לא הכירה שכן היו זרים לה,
ואז נעצרה לפני בעלה בגלגול הקודם, השפילה את עיניה בצניעות, הרכינה את ראשה
ובביישנות כמנהג הנשים במסורת ההינדית בנוכחות בעליהן קראה לו בשמו "סרי
צ'ינטאמיני פאנדי". היא גם זיהתה את בנם מגלגול קודם, שמלאו לו שלוש –עשרה שנים
במותה. כן ניסו להציג את אחד הנוכחים כבנה השני. אולם סוורנלטה לא שינתה את דעתה
ולא נגררה להאמין בזהויות הבדויות שניסו להטעותה. לבסוף הציגה הוכחה חותכת בפני
בעלה מגלגול קודם.
היא סיפרה לו אודות
1,200 רופי שהחביאה לפני מותה בקופה סגורה ואיש מלבדם לא ידע על הסוד המשותף הזה.
מספר שבועות מאוחר
יותר הוזמנה סוורנלטה יחד עם אביה לביתה מהגלגול הקודם שבקטני. מיד בהגיעה הצביעה
על כל השינויים שנעשו בבית. היא שאלה אודות המרפסת והעץ העבות שצמח ליד הבית, אשר
נעלמו אחרי מותה. כן זיהתה את החדר בו נפטרה, ואנשים נוספים שהכירה במהלך חייה,
היא התייחסה לכל אחד מהאנשים בצורה התואמת את הקשר שהיה ביניהם בחייה הקודמים.
כן גילתה שמות וכינויים אינטימיים של ילק מהנוכחים, כמו גם סודות הידועים רק לבני
–המשפחה. היא זכרה מי היה נשוי למי, שמות המשרתים, חברים, כן הזכירה להם בדיוק
כיצד נראו לפני מותה, עשרים שנה קודם לכן....
פרופסור סטיבנסון עקב
אחר התפתחותה של סוורנלטה ויחסי הידידות ששמרה עם משפחתה מהגלגול הקודם. הוא שמר
איתה על קשר במהלך התבגרותה ולימודיה האקדמאים. התברר לו שגילוייה וקשריה עם
גלגולה הקודם רק העשירו והעצימו אותה, היא התפתחה לעלמה יצירתית, אופטימית
ומאושרת.
עד כאן
ציטוט מתוך ספרו של זיו מאיר, "גלגול נשמות כל הסודות הכמוסים".
זיו מאיר