כשרוצים לעצב חדר ילדים יש לבחון את אופן התנהלות הילדים בבית : צפיה בטלוויזיה –
היכן וכמה, אירוח חברים, האזנה למוסיקה, והכנת שיעורים. ( יש כאלה ?).
בבתים
רבים מייחדים שטח לחדר משפחה. בדמיוננו האידיליה חוגגת: ההורים יושבים ומסביבם
הילדים, משחקים,צופים בטלוויזיה בנחת ושלווה.. צרכי המבוגרים והילדים שונים. ברמה
העקרונית לא הייתי ממליצה על חדר משפחה כמקום שאמור לשרת את כל המשפחה אלא כעל
מקום עבור הילדים שמארח לעיתים את ההורים. מכאן יוצא ששולחן מחשב עבור
ההורים צריך להיות מנותק ממחשב הילדים לדוגמא.
אולם
גם כאן טופחת המציאות על פנינו ולא תמיד אנו יכולים ליצור 2 פינות כאלה. במקרה כזה
יש להקפיד ולבודד את זווית הצפייה בטלוויזיה מפינת המחשב. בכל מקרה יש לבחור שטח
שיהיה מספיק גדול, וסגור בחלקו לפחות.
חדר
משפחה הוא ה"סלון" של הילדים עד גיל 10-12 וכך צריך להתייחס אליו בבחירת רהיטים
חומרים וצבעים. 2 טעויות נפוצות קשורות לאזור זה.
"כל
ילדינו יכולים להשתמש בחדר המשפחה " "אם לא תהיה טלוויזיה בחדרים נראה כולנו ביחד
" והמסקנה המתבקשת- אין צורך בטלוויזיות בחדרי הילדים וכל המשחקים יהיו בו.
טעות.
גיל הילדים הוא שקובע אם הם יצפו "ביחד עם כולם" , הפער בין הגילאים ואורח החיים
במשפחה. עדיף לדאוג להכנה מתאימה מראש.
הנושא
משפיע באופן ישיר על עיצוב חדר הילדים. בעבר ראו את החדר כממלכתם של הנסיך/הנסיכה
שמכילה את כל חפציהם. הדבר הוביל לחדרים צפופים במיוחד וכל פעילות הפכה לבלגן.
עדיף
לאחסן את המשחקים החברתיים בחדר המשפחה ואת אוסף הלגו או כל משחק שאינו דורש שטח
משחק גדול בחדר הילדים. חובה לייחד בחדר משפחה/ילדים שטח לציורי הילדים, פוסטרים
מועדפים,אוספים שלהם וכו'. כוננית עם מגירות ומעל לוח שעם יכולים לשרת את המטרה
בקלות ובעלות זולה. צבע קיר מעניין מאחור יצור פינה מעוצבת.
סברה
נוספת נפוצה היא שחדר ילדים צריך להיות מעוצב כ"חדר ילדים". טעות. חדר ילדים
יש לעצב כחדר שינה וחדר עבודה, ליצור סביבה מאוזנת ורגועה עם אלמנטים עיצובים
מעטים. חפצי הילדים תמיד יהיו צבעוניים יותר ובעלי צורות מגוונות ודי בכך. בכל חדר
השתמשו בצבע כאלמנט עיצובי עיקרי.
אל
תשתמשו בפס קישוט לרוחב החדר אם כבר לאורכו ובמקום שיהיה תמיד חשוף.יש לשים דגש על
סוג התאורה. נורה אחת במרכז אינה משרתת את הילד כשהוא ליד שולחן הכתיבה או קורא
במיטה או צופה בטלוויזיה. מומלץ לפזר מספר מקורות אור בחדר או לחילופין להשתמש
בגופים ממרכז החדר שולחים שלוחות למספר כיוונים. שולחן הכתיבה צריך להיות מחומר
עמיד למדיי. יש לתת עדיפות לכוננית לצד השולחן ולא למדפים מעליו.ארון הבגדים צריך
להיות בעל עומק משתנה כדי שתהיה שורה אחת של בגדים מקופלים. אין צורך בתליה
מרובה אך יש צורך במגירות. כדאי מאד לדאוג למאוורר תקרה בחדר כך שתמיד החדר יהיה
מאוורר וחף מריחות לא נעימים.
מבחינת פנג שואי:
לכל ילד יש את הכיוון המומלץ עבורו לשינה על מנת שיוכל לישון ולקום בתחושת רעננות.
אין למקם את המיטה ממש מול דלת הכניסה אולם חשוב במיוחד עבור ילדים שמפחדים שתהיה
להם שליטה מבחינת זווית הראיה על הדלת. הצבע שבחדר ייגזר מהאלמנט ששולט בילד. יש
להמעיט בחפצים,לוותר על ארגז מצעים מתחת למיטה, ולאפשר גישה נוחה לחלון.
הקדישו
מחשבה רבה לעיצוב חללים אלו, קחו בחשבון שצרכי הילדים משתנים כל 5-6 שנים ואין צורך
ברהיטים יקרים לילד שעולה לכיתה א'. ניתן לתת לו את תחושת ההתחדשות בצבע.התייעצו עם
ילדיכם והקשיבו להם. לרב רעיונותיהם יצירתיים במיוחד.
תמר מיכאל
מעצבת פנים ויועצת פנג שואי.