מאז עמד האדם על
דעתו, חתר לדעת מהם סודות היקום ובריאת העולם. בעניין בריאת העולם, יש שתי דעות –
האחת היא כי העולם קדמון ללא גבול מבחינת הזמן ותמיד היה קיים [כדעת אריסטו,
רלב"ג ואחרים], והדעה השניה היא דעת הרמב"ם ואחרים לפיה העולם נברא יש מאין וה'
בראו.
מטבע הדברים, מי
שעל פי אמונתו מחזיק בדעה מסוימת, הרי הוא שמח להיאחז בהוכחות בדבר צדקת גרסתו,
והרמב"ם מעמיד דברים על דיוקם ומתקומם נגד אימוץ הוכחות שאינן בנויות לתלפיות
מהבחינה המדעית, רק בגלל תוצאתן של "הוכחות" אלו, ולהלן דבריו בעניין זה מתוך
"מורה הנבוכים" (5) חלק ראשון פרק ע"א:
"וכאשר עיינתי
בספרי המתכלמין הללו כפי מה שנזדמן לי, כמו שעיינתי גם בספרי הפילוסופים כפי
יכולתי, מצאתי דרך המתכלמין כולם דרך אחת בסוג, אף על פי שהן שונות במין, והיא,
שבסיס הכול שאין להתחשב במציאות כפי שהיא, מפני שהוא נוהג שמתקבל על הדעת הפכו,
ועוד, שהם במקומות רבים הולכים אחרי הדמיון וקוראים אותו שכל, וכאשר הקדימו
אותן ההקדמות אשר נשמיעך אותם, חרצו משפט על פי הוכחותיהם שהעולם מחודש, וכאשר
נתקיים שהעולם מחודש – נתקיים בלי ספק שיש לו עושה שחידשו, ואחר כך מביאים
ראיות שאותו העושה – אחד, ואחר כך יקבעו בהיותו אחד שאינו גוף, זוהי דרך כל
מתכלם מן המוסלמים בכל פרט מן העניין הזה".
[המתכלמין
היא כת פילוסופית מוסלמית, שהנמנים עליה מתעמקים במדעי הרוח הבלתי מעשיים, מיסודו
של אבו אלחסן אלאשערי . לעומתם, כת המועתזלים - תורתם מעשית ומושתתת על המדע
המעשי והשכל].
לכאורה, מה לו כי ילין עליהם, הרי המתכלמין ממש הוכיחו כי העולם נברא, וכי יש
אלוהים שבראו, והוא אחד, ואינו גוף, וכן גם ידוע שזוהי אמונתם. אלא שהרמב"ם לא
מקבל שיטת הוכחה זו, שהיא פגומה ומוטעית מהבחינה המדעית, אף שהתוצאה רצויה. בכך
נגלה לנו הרמב"ם בנוסף להיותו גדול המאמינים, גם כאיש הגות וכאיש מדע ללא פניות.
והוא מסביר בהמשך:
"וכבר ידע כל
מעיין נבון איש אמת, שאינו מטעה את עצמו, כי השאלה הזו כלומר קדמות העולם או
חידושו, אין להגיע אליה בהוכחה החלטית, ושהיא דבר שהשכל נעצר אצלו, ועוד נדבר
בזה הרבה, ודי לך בשאלה זו שפילוסופי הדורות חלוקים בה מאז שלושת אלפים שנה ועד
זמננו זה, במה שאנו מוצאים בחיבוריהם והמובא בשמם, וכיוון שהדבר בשאלה זו כך
הוא, היאך נעשה אותה הקדמה ונבנה עליה מציאות ה', ויהיה אם כן מציאות ה' דבר
מסופק, אם העולם מחודש – הרי יש שם אלוה, ואם קדום הוא – הרי אין אלוה. או
באופן זה, או נטען שהוכח חידוש העולם, ונאבק על כך בכל כוחנו, כדי שנטען שאנו
ידענו את ה' בהוכחה. וכל זה התרחקות מן האמת".
ראשית רואים אנו כי הרמב"ם לא מקבל את הוכחת המתכלמין לגבי בריאת העולם, קיום ה'
והיותו אל יחיד וללא גוף, אף שהוא כמובן מאמין בבריאת העולם, דוחה את היות העולם
קדמון כהשערתו של אריסטו, ומיותר לציין כי הרמב"ם מתנגד להאנשת ה'. העובדה כי
תוצאתם של המתכלמין בתורתם היא אמת, אינה מוכיחה דבר על אמיתות הוכחתם.
שנית, אם קיום ה'
תלוי בהוכחה זו, הרי השולל הוכחתם צריך להסיק כי אין אלוה.
ושלישית, אין בנמצא הוכחה שתכריע האם העולם קדמון
או שהעולם נברא; מדובר באמונה שאינה ניתנת להוכחה מדעית, ושאינה צריכה להוכחה
כזו. יתירה מכך, קיום ה' הוא אמת שהיא מעל דרכי המדע ומעל כל הוכחה ובוודאי שאמת
זו אינה מותנית בהוכחה כלשהי, כשיטת המתכלמין שעל פי גרסתם למעשה אמונתם נתמכת
בהוכחה ולפיכך גם תלויה באמיתותה של הוכחה זו
ד"ר אברהם בן
עזרא
לקבלת תחזית
